לאחרונה, בית משפט השלום באשדוד עסק בתביעה אזרחית בין קרובי משפחה שעניינה כסף שהועבר בין אחים. התביעה הוגשה על ידי גבר נגד גיסו לשעבר, אחיו של אשתו, בעקבות הלוואה של סכום כסף בסך מאה אלף שקלים.


הגבר טען כי הכסף הועבר לאח כהלוואה, כדי לסייע לו עקב הליך משפטי שהיה נתון בו וגרר אותו למצב כלכלי קשה. מנגד, האח טען כי קיבל את הכסף במתנה, מתוך רצון כנה של אחותו ושל בעלה לעזור לו ולשקם אותו מבחינה כלכלית כאשר לא היה יכול לעשות זאת לבד.


בבית המשפט דנו בשאלה האם מערכת היחסים בין השניים מתאימה לביצוע של עסקאות מתנה, והאם העברת הכספים מוגדרת ככזאת או כהלוואה בלבד. אם יוכח שהכסף ניתן בהלוואה, הרי שלאחר הגירושין בין בני הזוג, הגבר יהיה זכאי להחזר של מחצית מהסכום שניתן, זאת במסגרת חלוקת רכוש שוויונית.


הגבר הציג מסרון שבו אחיו של אשתו הודה לו ואף התחייב: אחזיר את הכסף


נוסף על כתב התביעה, הגבר הגיש לבית המשפט ראיה בדמות תמלול של מסרון שנשלח אליו מאחיו של אשתו זמן קצר לאחר העברת הכסף. במסרון האח הודה לו, ביטא את הערכתו וציין כי יעשה הכול כדי להחזיר את הכסף בהקדם האפשרי.


מהכתוב השתמע כי הכסף שניתן לו על ידי אחותו ובעלה אכן היה במסגרת של הלוואה, מכיוון שלא היה חושב ומתחייב להחזיר אותו אם היה ניתן במתנה. עם זאת, האח בעדותו בפני בית המשפט טען כי היה מדובר בהודעה מנומסת ותו לא, וכי לא חשב או תכנן להחזיר את הכספים בעתיד, דבר שאף לא עשה במשך יותר משנתיים לאחר מכן.


השופטת קבעה כי מערכת היחסים בין השניים לא הייתה קרובה מספיק


בפתח פסק הדין ציינה השופטת כי כדי לקבוע האם קיימת תשתית להניח כי העברת הכספים הייתה במסגרת מתנה, יש לקבוע קודם מה טיבה של מערכת היחסים בין הצדדים. היא ציינה כי לפי הפסיקה בישראל, ניתן להניח כי במערכות יחסים קרובות מסוג זוגיות או משפחה, הסבירות שהעברת כספים תהיה במסגרת מתנה היא גבוהה יותר.


היא הסבירה כי מערכת היחסים בין האחים היא במסגרת משפחתית שבה סביר שיינתנו מתנות. עם זאת, האישה ואחיה העידו בפני המשפט והודו כי העברת הכספים ביניהם היא לא דבר שבשגרה, זאת לעומת היחס של האח עם אביו שבו ניתנה עזרה כספית על בסיס קבוע.


יתר על כן, מדובר בתביעה שבין בעלה לשעבר של האישה. השופטת ציינה כי השניים הודו שלא היה ביניהם שום קשר מיוחד מלבד חיבורם המשפחתי דרך האישה, ולכן לא מן הנמנע שהכסף שהועבר לא ניתן כמתנה מבחינתם. במקרים אלה, נטל האחריות להוכיח כי הכסף כן ניתן במתנה עובר למקבל הכספים.


האח טען כי הכסף היה שייך לאחותו בלבד, אך השופטת לא קיבלה את הטענה


בתחילה צוין כי סכום הכסף הועבר מקרן השתלמות שהייתה על שמה של האישה, דבר שהיווה בסיס לטענת האח שהכסף היה שלה בלבד. אולם בהמשך התברר כי הכסף יצא מהחשבון המשותף שלה עם בעלה לשעבר. לפיכך קבעה השופטת כי הטענה אינה מבוססת ולא ניתן לקבל אותה.


השופטת הסבירה כי כשמדובר בחשבון בנק משותף, הרי שכל הכספים שבו שייכים באופן שווה לבני הזוג. לאחר שהשניים התגרשו, זכאי הגבר לקבל מחצית מהסכום שמצוי בו בהתאם להסכם חלוקת הרכוש שייחתם. במקרה של הלוואה שניתנה מחשבון בנק משותף, נקבע כי גם לגביה בני הזוג מתחלקים חצי חצי, כך שהאח מחויב להחזיר לגבר את הסכום השייך לו.


טענה נוספת של האח הייתה, כי אחותו ובעלה לשעבר היו תורמים ונותנים מתנות רבות עבור גורמים שונים, כך שהגיוני להניח כי הכסף שנתנו לו כבן משפחה היה אף הוא במתנה. השופטת לא קיבלה טענה זו משום שכל מקרה של מתנה או הלוואה צריך להיבחן לגופו, ולא ניתן להשליך ממעשים אחרים על המקרה שלהלן.


נקבע כי הכסף הועבר כהלוואה ובהתאם לכך האח חויב להעביר לגבר 50 אלף שקלים


צוין כי אם בני הזוג לא היו מתגרשים אז התביעה ככל הנראה כלל לא הייתה מוגשת, אך מאחר שהתגרשו יש לדון בחלוקת הרכוש ביניהם וכן בעניין ההלוואה. השופטת קבעה כי האח לא הצליח להוכיח שהכסף ניתן לו במתנה, הן משום ששלח מסרון שבו הוא מתחייב להחזיר את הכספים והן מפני שמערכת היחסים שהייתה לו עם הגבר לא הייתה קרובה מספיק כדי להניח העברת מתנות ביניהם.


האח הציג מסרון עדכני יותר שבו טען בפני הגבר שהכסף שקיבל היה במסגרת מתנה וכלל לא קיימת שום הלוואה לחובתו, אך השופטת קבעה שמשום סמיכות הזמנים בין הגירושין ובין שליחת המסרון לא ניתן לקבל את דבריו. היא הסבירה שהמסרון הראשון שבו התחייב האח להחזיר את הכספים התקבל בסמוך יותר למתן ההלוואה ולכן מהימן יותר.


יש לך שאלה?

פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה


לסיכום, השופטת קבעה כי האח מחויב להחזיר מחצית מסכום ההלוואה שניתנה לו על ידי אחותו ובעלה לשעבר כשהיו נשואים. לפיכך, היא חייבה אותו לשלם לגבר 50 אלף שקלים, נוסף על 8,000 שקלים בגין שכר טרחת עורך דינו.

 


תא"מ 22296-07-18