לאחרונה, בית משפט השלום ברמלה עסק בתביעת נזיקין שהגישה אישה שנדרסה על ידי קלנועית. היא טענה כי בעת שעמדה על המדרכה וחיכתה למונית, הגיחה קלנועית מהכביש מחוץ לשדה ראייתה, עלתה על המדרכה שבה עמדה ופגעה בה. האישה, בת 68 ביום התאונה, נפלה על המדרכה ונפגעה בירך שמאל. לאחר שהובהלה לבית חולים נמצא שבר ברגל והאישה נאלצה לעבור ניתוח ונזקקה להחלמה ממושכת.


מכיוון שהתביעה הוגשה חמש שנים לאחר האירוע ונהג הקלנועית נפטר, תביעת הפיצויים הוגשה נגד שאריו, שלושת ילדיו ואלמנתו. בכתב ההגנה טענו הילדים כי קלנועית היא כלי רכב מנועי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ומכיוון שהוא לא בוטח בביטוח חובה, האישה צריכה לקבל את הפיצויים מ"קרנית" - היא הקרן לנפגעי תאונות דרכים לרכבים שאינם מבוטחים.


השופט קבע כי קלנועית היא כלי רכב מנועי אך מצויה בגדר החריגים לחוק הפיצויים


ילדי הנהג טענו בכתב ההגנה כי קלנועית היא כלי רכב מנועי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הם הגישו לבית המשפט חוות דעת של בוחן תנועה שסקר את ההבדלים בין קלנועית ובין כיסא גלגלים, וקבע כי הקלנועית מתניידת במהירות גבוהה והשימוש בה מסוכן כיוון שהיא נוסעת גם על מדרכות.


עוד צוין כי יש לקלנועית מנוע רגיל, והבחירה שלא להכלילה בחוק ככלי רכב מנועי הגיעה על רקע הרצון לפטור קשישים מתשלום ביטוח והוצאת רישיון נהיגה. בכל אספקט אחר, טענו הילדים, יש להכליל קלנועית ככלי רכב מנועי, כך גם לגבי מעורבות בתאונות דרכים.


השופט בדק את הפסיקה הנוגעת לנושא, וקבע כי קלנועית אמנם מופעלת על ידי מנוע אך מוגדרת במסגרת החריגים להגדרה של חוק הפיצויים, זאת מכיוון שבפועל היא משמשת ככיסא גלגלים או עגלת נכים. לפיכך אין להטיל את הפיצויים על "קרנית" ואם ייפסקו פיצויים בתביעה, הם יוטלו על האשם בתאונה, נהג הקלנועית, ובמקרה זה - שאריו שקיבלו את עיזבונו לאחר מותו.


ילדי הנהג טענו כי האישה מעדה על מרצפות המדרכה ובשל כך נגרמה לה הפגיעה


לאחר שנקבע כי הם יהיו חייבים בתשלום הפיצויים עבור נזקי הגוף של האישה, הילדים טענו כי הקלנועית לא גרמה לנזקים באופן ישיר. הם הציגו את ההודעה שמסר אביהם במשטרה לאחר התאונה, ובה נטען כי עלה למדרכה עם הקלנועית כדי לחנות וסטה ממסלולו כדי לא לפגוע באדם שהלך אחורה בלי להסתכל. בשל הסטייה, הקלנועית שפשפה את צדה של האישה והיא נבהלה ונפלה על המדרכה.


הילדים הגישו גם את חוות הדעת של בוחן התנועה שפענח את התאונה על סמך הודעת האב במשטרה. הוא טען, בהתאם לעדויות נוספות, כי אבני המדרכה בזמן התאונה היו שבורות ועקומות. הבוחן הסביר שהאישה נבהלה מסטיית הקלנועית, קפצה הצידה ומעדה על הרצפה, כנראה משום שנתקלה באבני המדרכה. לפיכך, הוא קבע כי הנזקים שנגרמו לאישה היו עקב כך שנבהלה ונפלה, ולא בשל פגיעה ישירה של הקלנועית.


השופט לא קיבל את חוות דעתו של בוחן התנועה וקבע כי נהג הקלנועית אחראי לתאונה


מחקירת בוחן התנועה בבית המשפט, עלה כי העדה שסיפרה שהאישה אולי נפלה בשל מרצפות המדרכה כלל לא ראתה את התאונה. השופט קבע כי לא התרשם שהבוחן מהימן ונראה שהסתמך בחוות דעתו על השערות שאין להן בסיס.


כמו כן מעדותו של הבוחן עלה שהוא תרגם כראות עיניו את ההודעה שמסר נהג הקלנועית במשטרה. הוא הפך את הפועל 'קפצה' המתאר את פעולת האישה בזמן האירוע לפועל 'מעדה' אשר מסיר את האחריות מנהג הקלנועית, בלי שהיו לו ראיות נוספות לשינוי מהותי זה. השופט הציג עוד כמה אי דיוקים בחוות הדעת שמסר הבוחן, ולפיכך קבע כי לא ניתן לקבל את מסקנותיו.


ילדיו של נהג הקלנועית ואלמנתו חויבו לשלם לאישה כ-283 אלף שקלים פיצויים מכספי עזבונו


השופט קבע כי נסיבות התאונה מלמדות שנהג הקלנועית לא היה זהיר מספיק כדי למנוע את התאונה וכך גם את נזקיה של האישה. הוא הסביר שבתור נהג קלנועית, חלה עליו חובת זהירות לעצור את הרכב בכל עת כדי לשמור על ביטחונם של הולכי הרגל סביבו. מסיבה לא ידועה, אולי בשל מהירות נסיעתו או בשל חוסר תשומת לב כלפי גורמי הדרך, הוא לא הצליח למנוע את הפגיעה.


עוד נקבע כי לא קיים אשם תורם של האישה לתאונה. השופט הדגיש שלא הובאו הוכחות לכך שהאישה הבחינה בקלנועית לפני שפגעה בה. הוא ציין כי התרשם ממהימנות עדותה, וכי עמדה בפניה לצד ההפוך כשביקשה לעצור מונית. בשל כך הוא קבע כי הפרת חובת הזהירות מחייבת את נהג הקלנועית לשלם לאישה פיצויים בגין נזקיה, ומשום שנהג הקלנועית נפטר, הפיצויים ישולמו מהעיזבון שהותיר לאשתו ולבניו.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לאחר בחינת חוות דעת של אורתופדים מומחים, עדויות שונות ומסמכים רפואיים, קבע השופט כי הנכות התפקודית של האישה היא בשיעור של כ-23%. על בסיס הנכות קבע השופט פיצויים בגין עזרת זולת, הוצאות רפואית ונזק לא ממוני וחייב את הילדים ואלמנת נהג הקלנועית לשלם לאישה מעיזבונו סכום של כ-283 אלף שקלים, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 


ת"א 31886-05-15