לאחרונה, בית משפט השלום בתל אביב יפו קיבל תביעת נזיקין שהגיש אדם בן 35 שנפצע כששהה בגן שעשועים ציבורי. האיש העיד כי התארח עם אשתו ובנו הקטן אצל חברים בעיר במרכז, ולאחר הארוחה התיישבו בגן שעשועים באזור מגוריהם.


הוא סיפר שהתיישב עם בנו בן השנה על נדנדה התלויה בחבלים עבים ובעלת מושב עגול רחב עשוי רשת. השניים התנדנדו עד שהאיש הבחין כי החבל שמחזיק את הנדנדה פרום ונראה כעומד להיתלש, דבר שמהווה סכנה עבורו ועבור בנו הפעוט. הוא צעק לסובבים שייקחו ממנו את הילד וניסה באמצעות רגליו לבלום בכוח את הנדנדה.


כתוצאה מהתנועה המהירה, התעקמה כף רגלו של האיש ולאחר שהובהל לבית החולים הוא אובחן עם שבר בקרסול. בעקבות כך הוא תבע את העירייה שבשטחיה היה מצוי גן השעשועים. לטענתו, באחריותה לתחזק את גן השעשועים במידה כזאת שלא יהיה שום פגם שיגרום למשתמשי המתקנים להיפצע. הוא צירף כראיות תמונות שבהן רואים את החבל הפרום שמחזיק את הנדנדה.


דוח של מד"א מהאירוע תיאר כי האיש נפצע מכיוון שהיה שתוי ועמד על הנדנדה


בתגובה לכתב התביעה, העירייה הגישה כראיה דוח אשר מילא נציג של מד"א שהגיע למקום האירוע לאחר שהוזעק. לדבריהם, הדו"ח סותר את הגרסה של האיש ומוכיח כי התביעה הוגשה שלא בתום לב, מתוך רצון לנצל את העירייה ולקבל כסף על חשבון פציעה שנגרמה לאיש בשל רשלנותו.


בדוח נכתב שהאיש התלונן על כאבים חזקים בכף רגל ימין, זאת לאחר שרגלו נמצאה תקועה ברשת של המושב. עוד צוין כי האיש הדיף ריח של אלכוהול וסיפר שעלה לשחק על המתקן. לטענת העירייה, לא מן הנמנע להסיק כי הוא היה שתוי, עמד על מושב המתקן באופן שלא מתאים לשימוש בו ופצע את קרסולו כשרגלו נתקעה בחורי הרשת.


לגבי הפגם בחבל שממנו נתלתה הנדנדה, העירייה הסבירה כי הנדנדה תלויה על החצובה בכבלי מתכת, והפרימה שנראתה בתמונה היא למעשה הכיסוי החיצוני של הבד. בעקרון, הפרימה של הבד לא פוגמת בבטיחות של הנדנדה ולכן אין חשש מפציעה של המשתמשים במתקן.


השופט קבע כי גרסתו של האיש מהימנה יותר משום שבדו"ח נמצאו סתירות


בבדיקה של הראיות השונות שהוצגו בתיק, השופט קבע כי לא ניתן לקבל את הדוח של מד"א בתור גרסה סותרת לטענות של האיש. הוא הסביר שיהיה בעייתי לתת לו עדיפות ראייתית, זאת משום שאין היגיון פנימי בתיאור שלכאורה מסר נציג מד"א בדוח.


השופט ציין כי הפציעה שנגרמה לאיש הייתה בקרסולו השמאלי, אך בדוח מד"א נטען כי הוא נפגע בכף רגל ימין. גם אם מקבלים את הבלבול בפרט הספציפי, לפי הדוח האיש שכב על מושב הנדנדה בהגעת מד"א, אך זה לא מתיישב עם האופי החמור של הפגיעה בכף הרגל. פגיעה כזו הייתה יכולה להיגרם רק אם גופו נפל מהנדנדה כשרגלו עוד אחוזה בחורי הרשת, ואפשרות זו כלל לא צוינה בדוח, כאמור משום שהאיש נותר יושב על הנדנדה.


יתר על כן, מכיוון שהאיש אדם גדל מידות ולפי התמונה החורים ברשת המושב הם קטנים למדי, סבירות נמוכה שכף רגלו כלל הצליחה לעבור דרך החורים ולהיתקע בהם. השופט ציין כי עדויותיהם של האיש, של אשתו ושל חבריהם שנכחו במקום היו אמינות ולכן הוא נוטה לסמוך עליהן יותר מאשר הדוח שמהווה עדות אחת וחסר בו היגיון פנימי.


אורתופד מומחה קבע לאיש נכות בשיעור של 14.5% בגין שבר בקרסול וצלקות מהניתוח


לאחר הפציעה, האיש לא היה יכול להמשיך לעבוד כמפעיל מכונות ברזל בשל האופי הפיזי הנדרש בעבודה זו. הוא טען כי הוא סובל מכאבים חזקים בקרסול, מתקשה לעמוד או ללכת באופן ממושך, וכלל אינו מסוגל לעסוק בפעילות ספורטיבית משום סוג.


בשל פערים גדולים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים, השופט מינה אורתופד מומחה מטעם בית המשפט אשר יבדוק את האיש. המומחה קבע לאיש נכות רפואית בשיעור של 14.5% על הגבלה בתנועות הקרסול ועל צלקות כתוצאה מניתוח הקיבוע שעבר.


העירייה חויבה לשלם לאיש פיצוי של כ-594 אלף שקלים, לא כולל שכר טרחת עו"ד


השופט קבע כי באחריותה של העירייה לוודא שגני שעשועים המצויים בשטחיה הם בטיחותיים. הוא ציין כי אמנם פציעתו של האיש לא נגרמה באופן ישיר מפגם במתקן שסיכן את המשתמשים בו, אך ההבחנה של האיש בפגם הייתה גורם עיקרי שהוביל את הבלימה המהירה מהנדנוד והיא שגרמה לפציעה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


לאחר חישוב רכיבי הנזק השונים, דוגמת הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, השופט חייב את העירייה לשלם לאיש עבור פציעתו בגן השעשועים סכום של כ-594 אלף שקלים פיצויים. נוסף על כך, הוא חייב אותה בתשלום 112 אלף שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינו של האיש.

 


ת"א 59422-12-15