לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע עסק בתביעת פיצויים שהגישה עובדת שפוטרה לטענתה כשהייתה בטיפולי פוריות. חוק עבודת נשים התשי"ד-1954 מגדיר הוראות ברורות בנוגע לפיטורין של אישה בהיריון או בטיפולי פוריות. בעקרון, חל איסור לפטר אישה בהיריון אלא אם כן סיבת הפיטורין היא מקצועית ורק אם ניתן אישור רשמי של הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה.


יש הבדל בין איסור על פיטורין בזמן היריון וחופשת לידה לעומת מצב של טיפולי פוריות, כיוון שאלו יכולים להתפרס גם על פני שנים רבות. לפי החוק, במצב של טיפולי פוריות מתקיימת הגבלת פיטורים, ולפיה מעסיק לא יכול לפטר עובדת במשך תקופה של 150 יום לאחר תחילת הטיפולים, אלא אם קיבל היתר מיוחד משר התעשייה המסחר והתעסוקה.


העובדת טענה כי פוטרה בזמן שהייתה בטיפולי פוריות ולאחר שהודיעה על כך למעסיק


לדברי העובדת, מנהלת משרד בחברה, היא התחילה טיפולי פוריות שלא נדרשה להיעדר מהעבודה בעקבותיהם. חצי שנה לאחר מכן, שכרה הופחת באלף שקלים, דבר שהיווה בעבורה הרעת תנאים. שבעה חודשים לאחר ההפחתה, מנהל החברה הזמין את העובדת לשיחה וטען כי הוא אינו מרוצה מביצועיה ולכן שוקל לפטר אותה.


יום לאחר השיחה, העובדת התקשרה למנהל והודיעה לו כי היא עוברת טיפולי פוריות. בהמשך השבוע אף שלחה לו הודעת דואר אלקטרוני שאליה צורפו מסמכים רפואיים שונים המעידים על הטיפולים שביצעה. עם זאת, יומיים לאחר מכן זומנה לשימוע לפני פיטורין. העובדת טענה כי פיטוריה נעשו בניגוד לחוק עבודת נשים שלפיו ההודעה על הפיטורים הייתה צריכה להימסר רק לאחר 150 ימים מיום תחילת סדרת הטיפולים.


המעסיק טען כי אף אדם בחברה לא ידע שהעובדת בטיפולי פוריות עד לאחר השימוע שלה


מטעם ההגנה טען מנהל החברה כי כל הליך הפיטורין נעשה בצורה חוקית לחלוטין. הוא הסביר כי זימן את העובדת לשיחה והודיע לה על רצונו לסיים את העסקתה, ורק למחרת הודיעה שהיא מצויה בטיפולי פוריות, דבר שלטענתו אף אחד בחברה לא ידע עליו. לאחר מכן זימן אותה לשימוע ושמע את טענותיה. הוא טען כי פנה אל הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה וביקש את רשותו לפטר את העובדת על סמך ליקויים בתפקודה המקצועי.


הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה לא אישר את הפיטורין, אך בהחלטתו נקבע בפירוש כי המניעים לפיטורין הינם מקצועיים ולא עקב טיפולי הפוריות של העובדת. לפיכך, המנהל הודיע לעובדת שישלם לה בעבור 150 הימים הקבועים בחוק ולאחר מכן תפוטר. לדבריו, היא התערבה בענייניו האישיים והמשפחתיים ויצרה מחלוקות רבות עם משפחתו, ולכן ביקש ממנה לא להגיע לעבודה, אף שלא התנער ממחויבותו לשלם.


העובדת עתרה לפיצויים של 50 אלף שקלים בגין עוגמת נפש עקב הפיטורין


בבית המשפט התעוררה מחלוקת סביב הסעיף הרלוונטי לחוק עבודת נשים. העובדת מצידה טענה כי סדרת הטיפולים התחילה בחודש נובמבר, ואילו היא קיבלה זימון לשימוע בטרם עברו 150 יום מאז תחילת סדרת הטיפולים. יתר על כן, היא התחילה סדרת טיפולים נוספת בתוך שבועיים מההודעה על פיטוריה, מה שמקנה לה תקופת הגנה נוספת. נוסף על עתירתה לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, העובדת דרשה פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לה בעקבותיהם.


מצד החברה נטען בתגובה כי המסמכים הרפואיים שהגישה להם העובדת מעידים על שהתחילה את הטיפולים בתאריך מוקדם הרבה יותר בחודש יולי. מנהל החברה הסביר שהוא לא קיבל מהעובדת שום מסמכים אחרים, לרבות אישורים רפואיים הנוגעים לטיפולי הפוריות שלה. לפיכך הוא עתר לדחיית התביעה, משום שהעובדת פוטרה כדין ובהתאם לסעיף הרלוונטי לחוק עבודת נשים.


התביעה התקבלה: פיצוי של 101 אלף שקלים עקב הפיטורין כולל הוצאות ושכר טרחה


השופט קבע כי יש לקבל את תביעת הפיצויים של העובדת נגד החברה שפיטרה אותה. הוא הסביר כי הפרשנות של הסעיף הייתה מצויה במחלוקת גם במקרים אחרים, ובהם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה הייתה לטובת עובדות שאינן נעדרות מהעבודה בזמן טיפולי פוריות, לעומת עובדות שכן נעדרות עקב הטיפולים. בפסיקה קודמת נקבע שכוונת המחוקק הייתה להגביל פיטורים במשך שנתיים אצל עובדות הנעדרות מהעבודה, אך להגן על עובדות שאינן נעדרות, לאורך כל זמן תקופת הטיפולים.


בעקבות פסיקה זאת, השופט קבע כי פיטורי העובדת היו לא כדין, זאת משום שהייתה מוגנת מפיטורין גם לאורך תקופת 150 יום לאחר תחילת הטיפולים, ואילו החברה הודיעה לה שהיא מפוטרת בטרם תום התקופה. יתר על כן, השופט התרשם כי עדות המנהל הייתה מגומגמת ומתחמקת לעומת גרסת העובדת שנשארה איתנה גם במהלך חקירתה הנגדית.

 

יש לך שאלה?

פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה


בסופו של דבר, נפסקו לעובדת פיצויים בסכום של כ-89 אלף שקלים בגין פיטורין שלא כדין ועוגמת נפש. נוסף על כך, השופט חייב את החברה לשלם לה 12,000 שקלים על הוצאות משפט.

 

 

סע"ש 45742-03-17