לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל את הערעור שהגישה אישה על החלטת רשם ההוצאה לפועל. ההחלטה הנידונה הייתה דחיית הבקשה לחייב את אב ילדיה בהוצאות חינוך חריגות בתשלום המזונות הזמניים. האישה ביקשה לערער על ההחלטה, וטענה כי מעבר לסכום המזונות שהוסכם קיימות לילדים הוצאות חינוך חריגות שתואמו עם האב מראש, באישורו ובהסכמתו.


היא הסבירה שהאב לא משתתף באופן שווה בתשלום ההוצאות אלא משלם רק את הסכום הבסיסי שעליו לשלם כמזונות עבור כל ילד. לדעתה, רשם ההוצאה לפועל טעה כאשר קבע כי ההוצאות אינן מוגדרות כחריגות, ולכן יש לבטל את החלטתו ולחייב את האב בתשלום של מחצית מהסכומים שנקבעו.


הוצאות חריגות במזונות ילדים, על פי פסיקת בית המשפט בישראל, הן הוצאות שאינן קבועות ולא ניתן לאמוד את היקפן מראש, כגון טיפולים רפואיים, חוגים, שיעורי עזר פרטיים וכיוצא בזה. הוצאות חריגות אלה לרוב מחולקות שווה בשווה בין ההורים.


לטענת האם, הגרוש מסרב לשלם על הוצאות חינוכיות חריגות עבור חמשת ילדיהם


האישה הסבירה כי היא משלמת לבד עבור חמשת ילדיה הקטינים על הוצאות שונות הנוגעות למוסדות חינוך ופעילויות העשרה ופנאי. לדבריה, בהסכם המזונות הזמניים שנחתם נקבע כי הוצאות אלה יחולקו באופן שווה בינה ובין אב הילדים, אך היא אינו מקבלת ממנו את הכספים הדרושים לכך.


ההורים החליטו יחד להפחית מסכום המזונות כך שיעמוד על 750 שקלים לחודש בלבד, אך צוין במפורש כי מדובר רק בסכום הבסיס ולא בהוצאות החריגות שבהן עליהם להתחלק שווה בשווה. היא הסבירה כי הגרוש מסרב לעשות זאת ומשלם רק את סכום המזונות הבסיסי, בעוד שהיא נאלצת לשאת לבדה בהוצאות החינוכיות.


במסגרת הערעור, האישה פירטה את ההוצאות השונות, ביניהן תשלום לישיבות תיכוניות אשר שכר הלימוד שלהן מגיע לאלפי שקלים מדי חודש. כמו כן, היא ציינה שהילדים השתתפו בתנועת הנוער של בני עקיבא ובחוגי נגינה וספורט בהסכמתו ובאישורו של האב. לדבריה, אין סיבה להפסיק את פעילות הילדים בחוגים רק משום הגירושים ויצר הנקמנות של האב.


האב טען בתגובה כי הדבר היחיד שמעניין את גרושתו הוא כסף ולא טובת הילדים


לדברי האב, יש לדחות את הערעור שהוגש, וזאת מפני שרשם ההוצאה לפועל קבע באופן מפורש שההוצאות אינן חריגות. כמו כן הוא ציין כי גרושתו לא תיאמה איתו את ההוצאות והתשלומים של ילדיהם מראש, וזאת בניגוד להסכם ביניהם שבו נקבע כי כל הוצאה חריגה תעודכן ותהיה בהכרח בידיעת ובאישור שני הצדדים. הוא הוסיף כי כשנקבעה ההחלטה לגבי המזונות בהסכם הגירושים, לא הוזכרו חוגים או תנועות נוער שבגינם יצטרך לשלם לה.


יתר על כן, הוא הזכיר כי הגרושה לא העבירה לו את חלקו במענק הכספי שהממשלה העניקה למשפחות עם ילדים עקב משבר נגיף הקורונה. לטענתו כלל אין קשר בין גובה המזונות שהוא משלם ובין סכומי ההוצאות החריגות שהיא דורשת. הוא סיכם בכך שגרושתו אינה רואה לנגד עיניה את טובת הילדים והדבר היחיד שחשוב לה הוא ההיבט הכספי.


החלטת רשם ההוצאה לפועל שגויה - השופט חייב את האב בתשלום ההוצאות החריגות


השופט בחן את ההסכם שערכו הצדדים בזמן הפירוד וקבע כי כל ההוצאות שפירטה האישה הוגדרו כ"צרכי קטינים" ולא הוכחשו על ידי האב. אמנם הוגשה גם החלטה אשר מפחיתה מסכום המזונות וקובעת אותו על סך 750 שקלים בלבד לחודש, אך הובהר בו כי לא מדובר בהוצאות החריגות שנידונו בערעור זה. הוא ציין כי הסכום שנקבע בין בני הזוג הוא נמוך בהרבה מדמי מזונות הכרחיים לילד אשר נעים בין 1,600 שקלים ועד 1,800 שקלים לחודש, והדבר בעל השפעה גדולה יותר כשמדובר במשפחה מרובת ילדים.


הוא הסביר כי במקרה של ניסוח לא ברור בהסכם המזונות שנחתם, רשם ההוצאה לפועל היה צריך לפנות לבית המשפט ולקבל הבהרה המתאימה למקרה הספציפי. אך הדבר לא נעשה וסופו של דבר הוא שהוצאות צרכי הילדים על חוגים, קייטנות ותנועות נוער, לא הוגדרו כהוצאות חריגות כך שהאב לא חויב לשלם עבורן. אף על פי כן, הוצאות אלה כן נחשבות כהוצאות חינוך חריגות, ולכן יש לבטל את החלטת הרשם, משום שלא סביר כי הורה אחד ייאלץ לשאת לבדו בעול כלכלי מסוג זה.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!


השופט קבע כי הערעור שהגישה האישה מתקבל, וכי האב מחויב לשאת בהוצאות החינוך שדרשה. כמו כן, הוא חייב אותו לשלם לה בדיעבד את הכספים ששילמה לבדה החל ממועד מתן ההחלטה על המזונות הזמניים, שמונה חודשים קודם לכן. נוסף על כך, הוא חייב את הגרוש לשלם לאשתו הוצאות משפט בסכום של 2,500 שקלים.

 


ע"ר 46486-06-20