לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעת פיצויי הפיטורים שהגישה אישה נגד חברה גדולה בתחום המדיה. העובדת, אישה מבוגרת בשנות השישים לחייה, טענה כי פוטרה מתפקידה לאחר יותר מעשור וזאת רק בשל גילה המבוגר. עוד נטען כי המנהלים התנכלו לה והליך הפיטורים עצמו היה שלא כדין.


בתגובה, החברה טענה כי הביצועים המקצועיים של העובדת לקו בחסר לאורך תקופה ארוכה וכן שהחברה הייתה בתהליכי התייעלות כלכלית. הם הוסיפו שמאחר שהאישה הייתה על סף גיל הפרישה, לא נמצא פתרון אחר מלבד פיטוריה. בית המשפט לא קיבל את טענות החברה וחייב אותה לשלם לעובדת 120 אלף שקלים פיצויים בגין פיטורים מחמת גיל ובגין הליך פיטורים שלא כדין.


העובדת טענה כי לאחר ההחלטה על פיטוריה מנהלי החברה התנכלו לה באופן אישי


בכתב התביעה צוין כי מנכ"ל החברה הגיש לעובדת מכתב זימון לשימוע שבו נטען כי על רקע צמצומים והתייעלות נשקל עתידה בחברה. העובדת שמילאה תפקיד בכיר בחברה מזה מספר שנים, הופתעה לשמע הדברים משום שהחברה לא הייתה בהפסדים באותה תקופה. בסביבות אותו זמן, האישה החלה לחוש ברע ולאחר שנבדקה קיבלה אישורי מחלה חוזרים לאורך תקופה של שלושה שבועות.


בשיחות אישיות עם מנהליה, העובדת הבינה כי מפטרים אותה על רקע גילה המבוגר ולא על רקע אחר, דבר שמהווה אפליה על רקע גיל. היא הדגישה בכתב התביעה כי בשיחתה עם יו"ר החברה נאמר בפניה בפירוש כי לא קיימות כלפיה טענות מבחינה מקצועית. אף על פי כן, העובדת ציינה כי מנכ"ל החברה הבהיר לה שההחלטה לפטר אותה כבר התקבלה ואין אלטרנטיבה אחרת שהיא תוכל למלא.


לאחר שיחות אלה, טענה העובדת כי חוותה התנכלות מצד מנהליה שהחלו להרחיק אותה מתפקידה ומסמכויותיה. היא הסבירה כי הם היו פונים ישירות לעובדים תחתיה ומונעים ממנה גישה לדואר האלקטרוני שלה, זאת נוסף על מידור מלא מפגישות עסקיות. לדבריה, המנכ"ל והיו"ר ביקשו ממנו להיבדק על ידי רופא אחר תוך שהעלו ספק בקשר למהימנות אישורי המחלה שהוציאה.


מטעם החברה נטען כי העובדת פוטרה בשל סיבות מקצועיות וכלכליות בלבד


בכתב ההגנה צוין כי העובדת התקבלה לעבודה כבר כשהייתה בסביבות גיל חמישים, כך שלא מדובר בחברה שמפלה עובדים על רקע גיל. מטעם החברה התעקשו כי הפיטורים לא נעשו על רקע גיל אלא על רקע המשבר הכלכלי שאליו נקלעה החברה. הם הוסיפו כי העובדת הייתה בתפקיד בכיר בחברה ולפיכך ידעה בדיוק את המצב הכספי הירוד שלה מהדוחות החודשיים שערכה.


עוד נטען כי מנכ"ל החברה הציע לעובדת להפחית את היקף משרתה כך שיתאים לדרישות ההתייעלות אך היא סירבה. לדבריו, היא ביררה מה ההטבות שיוצעו לה אם תתפטר מרצונה או אם תפוטר, וכלל לא העלתה את הטענה לפיטורים מחמת גיל, מכיוון שזו לא הייתה על הפרק.


המנכ"ל הסביר כי לאחר הפגישות העובדת הייתה זו שהסתגרה בחדרה, ניתקה קשרים עם העובדים האחרים וצמצמה את הנוכחות שלה במשרד באופן משמעותי, דבר שפגע באיכות עבודתה. נוסף על כך, היא החלה להיעדר מהעבודה באופן ממושך בלי שהודיעה על כך מראש, וסיפקה אישורי מחלה רבים שחלקם הונפקו בדיעבד וללא הסבר. הוא סיכם בכך שפיטוריה של העובדת נעשו על רקע מקצועי בלבד ותוך ביצוע הליך תקין.


בדיון בבית המשפט הוכח כי לא היו טענות מקצועיות כלפי העובדת וכי פוטרה בשל גילה


השופטת קראה את תצהיריהם של הממונים על העובדת בחברה, וקבעה כי טענות ההגנה שלפיהן העובדת פוטרה בשל איכות עבודתה הן בעייתיות. היא הראתה כי בכתב ההגנה נטען כי העובדת פוטרה על רקע הידרדרות מוחשית בביצועיה העסקיים בחברה. עם זאת, בתצהירי מנכ"ל ויו"ר החברה לא הועלו טענות מקצועיות ממשיות כלפי העובדת, ורק הוזכר כי הייתה מגיעה לעבודה והתעסקה בענייניה שלה.


נוסף על כך, החברה טענה כי פיטרה את העובדת בשל שיקולי צמצום והתייעלות. אף על פי כן, יו"ר החברה הודתה כי לא הייתה תוכנית מסודרת של שיקום כלכלי שבה צוינו הצעדים הנדרשים להתייעלות. גם מעדות סמנכ"לית הכספים של החברה עלתה תמונה דומה, אמנם בוצעו הליכי צמצום אך רק כשנה לאחר שהעובדת פוטרה. גם בחקירתה הודתה העובדת כי רווחי החברה ירדו מעט, אך לא ברמה כזאת שדרשה את פיטוריה באופן מיידי. השופטת ציינה כי העובדת הייתה היחידה שפוטרה באותו זמן, ולא הובאו ראיות לכך שנשקלו פיטורים של עובדים נוספים או שנעשה קיצוץ בשכרם, לרבות עובדים שקיבלו משכורת כפולה ממנה.

 

יש לך שאלה?

פורום פיצויי פיטורין


השופטת קבעה כי החברה לא הצליחה להוכיח שהעובדת פוטרה על רקע ענייני ומקצועי, וכי עולה מכל הראיות שהסיבות לפיטוריה היו מחמת גילה המבוגר. היא סיכמה כי בית המשפט יכול לפסוק פיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, גם אם לא נגרמו לעובד נזקים כספיים ישירים. לפיכך היא קבעה פיצוי של 70 אלף שקלים.


יתר על כן, הוכח כי היו פגמים בהליך השימוע שנערך לעובדת, בין היתר משום שהוחלט על פיטוריה מבעוד מועד מבלי להציע חלופות ממשיות. בעקבות זאת, השופטת קבעה פיצוי של 50 אלף שקלים. לסיכום חויבה החברה לשלם לעובדת 120 אלף שקלים פיצויים בגין אפליה ופיטורים על רקע גיל ובשל פגמים בהליך השימוע שנערך לה.

 


סע"ש 14732-04-17