לאחרונה, בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעת פיצויים שהגישו שני יורשים של אישה שנפטרה בבית חולים. האישה הייתה במעקב של בית החולים אך אובחנה במחלת לב רק כשהיה מאוחר מדי, ולאחר אשפוזה כך לפי כתב התביעה, טיפול רשלני של הצוות הרפואי הביא למותה בטרם עת. ילדיה של האישה תבעו את בית החולים, ודרשו פיצויים בגין הרשלנות הרפואית שגרמה, לטענתם, למות אמם כשהיא בשנות החמישים לחייה.


מצד בית החולים נטען כי האישה אושפזה כשהיא עם מחלת לב מתקדמת ושלא התרחשה שום סטייה מהטיפול הרפואי הנאות שניתן לה. עוד הוזכר כי האירועים התרחשו בשנת 2003 והתביעה הוגשה שבע שנים לאחר מכן, ולכן נטען כי חלה התיישנות. אף על פי כן, בבית המשפט הוכח כי טענת ההתיישנות לא בתוקף וכי התרחשה רשלנות רפואית, ולכן בית החולים חויב לשלם ליורשיה פיצויים.


רופא מומחה מטעם היורשים טען כי בית החולים התרשל באבחון ובטיפול באמם


צוין כי האישה התלוננה על כאבים בחזה שלוש שנים טרם מותה, ולמרות שהייתה בסיכון למחלת לב שבה לקתה לבסוף, בזמנו לא נעשה בעניינה בירור מעמיק מצד הגורמים הרפואיים. בחוות דעת שערך מומחה לקרדיולוגיה ולרפואה פנימית מטעם ילדיה של האישה צוין כי כשהתאשפזה בבית החולים לא אותרה בעיית הלב החמורה שלה אלא רק הזיהום בדרכי הנשימה.


עוד נטען שהטיפול בבית החולים עצמו, גם לאחר האשפוז, היה רשלני וחסר. המומחה הסביר שעם מכלול הנתונים הרפואיים של האישה היה צריך לטפל בה באמצעות תרופות מתאימות ולהשאיר אותה בהשגחה של ניטור קצב לב, אך הדבר לא נעשה. יתר על כן, הוזכר כי התכנית הטיפולית שנקבעה לאישה הייתה מבולבלת ולא מתאימה לתחלואיה, דבר שגרם להידרדרות במצבה ולבסוף למותה.


המומחה מנה מספר כשלים נוספים, דוגמת אי השגחה במחלקה קרדיולוגית, מתן תרופות אשר עלולות לגרום להפרעות קצב לב, פענוח בדיקות על ידי מתמחה ולא על ידי קרדיולוג מוסמך ועוד. הוא סיכם כי למרות כל הסימנים שהתאימו לבעיה פעילה בלב, הטיפול שניתן לאישה התרכז בזיהום הריאתי שסביר שנגרם על רקע הבעיות בלב, כך שבסוף לא היה ניתן להציל אותה.


מטעם בית החולים נטען כי הצוות הרפואי טיפל באישה לפי הפרקטיקה המקובלת


השופט פתח את הכרעת הדין עם טענת ההתיישנות שהעלה בית החולים וקבע כי היא לא מתקבלת. הוא הסביר שהאירוע שלגביו נדרשים פיצויים הוא המוות של האישה שנגרם, לטענת ילדיה, עקב רשלנות רפואית של הצוות בבית החולים. רק לאחר שחולפות שבע שנים מיום המחדל הנטען חלה התיישנות מבחינה משפטית, ובמקרה זה התביעה הוגשה בדיוק יומיים טרם תאריך תחולת ההתיישנות.


לגבי הטענות לרשלנות, בית החולים הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו שבה נקבע כי הצוות הרפואי פעל לפי הפרקטיקה המקובלת במצבים אלו. המומחה הסביר כי מתוך הנתונים הרפואיים לא הודגמו ממצאים שמעידים על החמרה במחלת הלב, אלא על בעיות בדרכי הנשימה, בעיקר עקב תלונות על שיעול כתוצאה מעישון. הוא ציין כי לא היו ממצאים לבצקת או להפרעה בקצב הלב שיחזקו את הצורך בטיפול קרדיולוגי, ולכן אשפוז שמטרתו המשך בירור היה הדבר הנכון לעשות באותו מצב.


השופט קבע כי בית החולים התרשל ולכן ישלם לילדי האישה פיצוי של כ-487 אלף שקלים


לאחר שבחן את רישומי בית החולים, את העדויות ואת חוות דעת המומחים, השופט קבע כי התקיימה רשלנות רפואית שהובילה למותה של האישה. לדבריו, האישה הגיעה לבית החולים עם בעיה ריאתית כמו גם עם אי ספיקת לב, אך בעוד שהתכנית הטיפולית הותאמה לדרכי הנשימה, הבעיה הקרדיולוגית לא אותרה בזמן. הוא הסביר שהדבר אירע ככל הנראה משום שהאישה נבדקה רק על ידי מתמחה, בלי שרופא בכיר יותר ישגיח על ההחלטות הרפואיות שקיבל.


השופט מנה עוד מספר התרשלויות רפואיות הקשורות לצוות הרפואי ולצורת הטיפול באישה, ביניהן אי עריכה של אבחנה מבדלת מדויקת, למרות המודעות לגורמי הסיכון הקיימים, מתן תרופות נדרשות באיחור יחסי, חוסר בפיקוח על המתמחה שטיפל באישה ועוד. נוסף על כך, השופט הזכיר כי הרישום הרפואי היה חסר בחלקו, למשל בנוגע לממצאי בדיקות שהיו אמורות להיערך לאישה שלוש פעמים ביום, אך לפי גיליון התיעוד הבדיקה נעשתה רק פעם אחת.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות רפואית באבחון


לסיכום, השופט הזכיר כי בתעודת הפטירה שנערכה בבית החולים צוין כי האישה נפטרה על רקע גודש ריאתי ומחלת לב כלילית. מאחר שהמחלה לא אובחנה בזמן, ושסיבת המוות לא הייתה הזיהום הריאתי שבו רוכזו המאמצים לטיפול, יש להניח כי התרשלות הצוות הרפואי היא שהובילה להידרדרות באי ספיקת הלב שלא טופלה וכך גרמה למוות. בשל כך, השופט חייב את בית החולים לשלם לילדיה של הנפטרת פיצויים בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים והפסדי קצבת זקנה בסכום של כ-487 אלף שקלים, נוסף לתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום של כ-109 אלף שקלים.

 


ת"א 36568-01-10