לאחרונה, בית משפט השלום בראשון לציון דן בתביעת נזקי גוף של צעיר, עובד מטבח במסעדה, שנחתך ממדף נירוסטה שהיה ממוקם במטבח. לדברי הצעיר, הוא נחתך מהמדף, שהיה חד בקצהו, וכתוצאה מכך נגרם לו חתך ביד שמאל ונזק לגיד המיישר בכף היד.


העובד הגיש תביעה כנגד המעסיקה שלו בטענה שסביבת עבודתו לא הייתה בטוחה. המעסיקה מנגד, התנערה מכל אחריות, בכך שניסתה להטיל את האשמה על המקום ממנו רכשה את המדף ועל היצרן של המדף.


לאחר התאונה, העובד פונה לבית החולים שם נכתב כי הוא נפצע בזמן העבודה ממדף מתכתי. נוסף על כך, מנכ"ל החברה בה עבד הבחור, העיד כי לאחר האירוע, הצעיר הגיע אליו וסיפר לו שהוא נפצע מהמדף, וכתגובה המנכ"ל הניח חתיכות פלסטיק על המדף בכדי למנוע פגיעה של עובדים נוספים.


המנהלת התנערה מאחריות לתאונה ולנזק שנגרם לעובד המטבח


המנהלת של הבחור טענה שהאחריות לפציעה מיוחסת למי שמכר לה את מדף הנירוסטה ולמי שייצר אותו. היא הוסיפה שמפאת חוסר הידע שלה בכל הקשור לתחום המתכות, היא לא יכלה לבדוק את תקינות המדפים, ולהבחין בפגם, לכן אין לייחס לה כל אשמה לאירוע.


נוסף על כך, המנהלת טענה כי הבחור טעה וחשב שמדובר במדף עשוי אלומיניום ולא נירוסטה, לכן לא נקט באמצעי זהירות מספקים, באמצעותם היה יכול למנוע את התאונה. יתר על כן, היא ציינה שהעובד הניף את ידו לעבר המדף במהירות גבוהה, וטענה כי במידה והיה מושיט אותה באופן איטי יותר ונשלט, הוא היה יכול להימנע מהפציעה לחלוטין.


האדם שממנו המנהלת קנתה את המדף, טען גם הוא שהאשמה אינה מוטלת עליו, משום שהוא אינו אחראי על ייצור המדף. הוא הוסיף וציין שהמנהלת טענה כלפי הבחור שנפגע, שלא היה פגם במדף, וכעת היא טוענת בפניו שהאשמה על כך שהמדף תקול היא שלו, ולכן יש סתירה בדבריה וזה פוגע באמינותה. יתר על כן, הוא הוסיף ואמר שהוא אמנם מכר למנהלת את המדף, אך הוא אינו אחראי על ייצורו. הוא טען כי את המדף הוא רכש מאדם אחר וצירף קבלה על ההזמנה.


האדם שממנו נרכש המדף טען אף הוא, שהמדף אינו פרי יצירתו, כאשר בעת הדיון בבית המשפט ניסה להוכיח את חפותו בכך שהסביר על מהות וסגנון עבודתו. הוא טען שלעבודות הנירוסטה שלו גימור ייחודי, והוסיף כי מחיריו יקרים ביחס לשוק, זאת בעקבות העובדה כי הוא מאמין באיכות ללא פשרות, ולכן הוא מספק סחורה ונותן שירות ל- 3-4 ספקי נירוסטה בלבד. כמו כן, הוא התייחס להזמנת הסחורה שהוצגה בבית המשפט והראה כי בהזמנה מצוין מדף באורך 1.6 ואין מדף באורך 1.4 כפי שהותקן במסעדה.


הבחור ביקש להכיר בנכות התפקודית האורטופדית שנגרמה לו בעקבות התאונה


הבחור טען שבעקבות התאונה אין ביכולתו לעבוד בעבודה הדורשת מאמץ פיזי, לכן לאחר התאונה עבר לעבוד במקום אחר. לדבריו, השכר שהוא מקבל בעבודתו החדשה, נמוך משכרו הקודם. העובד ציין כי אילו היה יכול לעבוד בעבודה פיזית הייתה לו אפשרות להשתכר בצורה מכובדת יותר. לכן, הבחור ביקש להכיר בנכות התפקודית האורטופדית שלו שעולה על נכותו הרפואית ולהעניק לו פיצויים בהתאם.


הצדדים הסכימו ביניהם כי נכותו הרפואית של הבחור היא בשיעור של 7.5% בשל הפגיעה בגיד המיישר בכף ידו.


האחריות נופלת על המעסיקה שהייתה צריכה לדאוג לסביבת עבודה בטוחה


השופטת קיבלה את טענותיו של הצעיר והכריעה כי מדובר בתאונת עבודה. השופטת קבעה כי האחריות לתאונה מיוחסת למעסיקה, משום שהיא מחויבת לספק לעובדיה תנאי עבודה בטוחים, אולם, היא הוסיפה שיש חשיבות גם לאחריות ביחס להספקת סחורה תקינה, והיא חלה על האדם שממנו רכשה המנהלת את מדף הנירוסטה. על כן, נקבע כי האיש ישלם למעסיקה 35% מסך הפיצוי שייקבע לעובד שנפגע.


נוסף על כך, השופטת קיבלה את טענותיו של האיש שלכאורה ייצר את המדף, והכריעה שאינו אחראי על הייצור, ושככל הנראה האדם שממנו רכשה המנהלת את הסחורה, ייצר את המדף בעצמו או הזמין את המדף ממקום אחר במטרה לחסוך בעלויות. על כן, הוחלט כי האיש אינו נושא באחריות לנזקיו של העובד ופטור מתשלום פיצויים.


השופטת הכריעה כי הבחור סובל מנכות אורטופדית תפקודית בשיעור של 7.5%, ולכן יש לפצות אותו בסך מצטבר של 203,540 שקלים עבור הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות. מסכום זה נוכה סך של 60,400 שקלים שקיבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


בסופו של דבר, השופטת קבעה כי העובד יקבל פיצויים בסך של 143,140 שקלים, כמו כן השופטת קבעה שהמעסיקה תשלם לבחור שכר טרחת עורך הדין בסך 7,500 שקלים.


ת"א 1212-08-17