בית משפט השלום ברחובות זיכה לאחרונה בחור שהואשם בתקיפת שוטר ובהפרעה לשוטר במהלך מילוי תפקידו.


בכתב האישום צוין כי הבחור הבחין בניידת משטרה כאשר עמד ברחוב, החליט לבצע לכיוון הניידת תנועה מגונה וגידף בחריפות את השוטרים. לאחר מכן, השוטר החליט לצאת מהניידת, פנה אל חברו של הבחור וביקש ממנו להחזיר את הבחור לביתו משום שהיה שתוי.

 

בתגובה, הבחור המשיך להשתמש באלימות מילולית כלפי השוטר, עד שלבסוף השוטר החליט לעכבו, והבחור דחף אותו בתגובה.


כאשר הגיע השוטר לעצור את הבחור, הבחור ניסה להתנגד ולהכות את השוטר באמצעות אגרופו, אך השוטר ריסס גז פלפל לכיוונו. בעת הנסיעה לתחנת המשטרה, הבחור המשיך להשתולל, לקלל את השוטרים, והשתמש בנעליו בכדי לדפוק על החלון שהפריד בינו לבין השוטרים.


בהגיעם לתחנת המשטרה, השוטר נזקק לסיוע בכדי להוציא את הבחור מהרכב, ולבסוף הצליח לאזוק אותו ולהוביל אותו לתוך תא המעוכבים.
כשהגיע השוטר לזהות את הבחור, הבחור נתן לו אגרוף, והשוטר נפגע בפניו והדף את הבחור, שהחל לשכב על הרצפה, להשתולל ולבעוט לכל כיוון אפשרי.


הבחור הכחיש קשר לביצוע העבירות להן טענה המאשימה

 

הבחור הכחיש קשר לביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.


הבחור טען כי הוא אכן שהה במקום המצוין בכתב האישום בזמן האירוע, אומנם טען שסיבת המעצר הייתה חציית כביש שלא במעבר חצייה. כמו כן, טען שלא היה היחיד שחצה את הכביש בצורה הזו באותו הלילה.


נוסף על כך, הוא סיפר כי הוא שוחח עם השוטר על אופי חציית הכביש, וכאשר הדיון הסתיים הוא החל להתקדם, אך השוטר עצר אותו והחל לדחוף אותו עד שהודיע לו שהוא עצור, ומיד לאחר מכן ריסס לכיוונו גז פלפל ללא התראה מוקדמת. לאחר מכן, טען הבחור שכתוצאה מריסוס הגז, החל להשתולל והובל בכוח לכיוון הניידת שם צעק ודרש עזרה רפואית.


כמו כן, הבחור טען כי נגרמה לו פציעה משמעותית בזמן שהשוטר תקף ואזק אותו, וכן ציין כי כאשר הגיע לתא המעצר עדיין סבל מכאבים ושריפה בעיניים בגלל גז הפלפל.


יתר על כן, הבחור התייחס לאירוע בתא המעוכבים, וטען כי לא תקף את השוטר. עם זאת הוא אישר כי אכן שכב על הרצפה וצעק משום שהיה זקוק נואשות לעזרה רפואית, אותה לא הסכימו להעניק לו.


הבחור סירב למסור למשטרה פרטים על החבר שהיה נוכח במקום ובזמן האירוע בטענה כי הוא מפחד שהמשטרה תעצור אותו לשווא.


השופטת קבעה כי עדותו של הבחור אמינה וכי הגרסאות שלו עקביות


בהכרעתה, השופטת התייחסה לעדותו של השוטר על אופן השתלשלות האירועים, וקבעה כי מצויים בה קשיים רבים. נקבע כי אין סיבה מספקת ליציאת השוטר מהרכב ולפנייתו לבחור, משום שעל פי טענותיו לא הייתה בכוונתו לתת לבחור דו"ח תעבורתי אלא להעמיד את הבחור במקומו על התנהגותו המבזה והמזלזלת. כמו כן, גם הסיבה למעצרו של הבחור לא הייתה ברורה, משום שהשוטר ציין בעדותו מגוון רחב של עילות, ביניהן העלבה, קללות, חצייה שלא במעבר חצייה, ואיומים שלא הוזכרו בדו"ח שמילא לאחר האירוע.


נוסף על כך, השוטר לא הצליח להסביר בעדותו אודות החבלות שמהן סבל הבחור בפניו.


כמו כן, השופטת קבעה שהעדות שנתן הבחור בבית המשפט זהה לעדות הראשונית שנתן בתחנת המשטרה בזמן המעצר, וכן ציינה כי הגרסה של הבחור הייתה עקבית, לאורך כל עדותו כולל החקירה הנגדית הארוכה.


יתרה מכך, השופטת התייחסה לתמונות החבלה שנגרמה לבחור בבית המעצר, אשר הוגשו לבית המשפט, בהן נראה הבחור פצוע לאחר האירוע, ועל כן קבעה שהבחור דבר אמת כאשר טען שהופעלה אלימות נגדו מצד השוטר.


השופטת הכריעה כי לא הייתה סיבה מוצדקת לעיכובו של הבחור, ועל כן התנגדותו לעיכוב לא הצדיקה הרשעה בעבירת תקיפה או הפרעה למילוי תפקידו של השוטר.


לאחר מכן, השופטת התייחסה לאופן ביצוע המעצר, וקבעה כי המעצר בוצע תוך שימוש בכוח כלפי הבחור, ללא כל סיבה מוצדקת.


על כן, קבעה השופטת כי השוטר היה זה שיזם את הוויכוח עם הבחור, והפר את זכויותיו בכך שתקף אותו ובהגיעו לבית המעצר לא הציע לו טיפול רפואי. מכאן ניתן ללמוד על כך שהמשטרה התנהלה בצורה שגויה, וגרמה לפגיעה חריפה באמון הציבור.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר | מעצרים


לפיכך, בסופו של דבר, החליטה השופטת לזכות את הבחור מכל אשמה.


ת"פ 27521-10-17