לאחרונה, בית משפט השלום בראשון לציון קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית של אדם שעבר ניתוח להחלפת ברך ימין.


המטופל, הגיע לבית החולים כדי לעבור ניתוח, לאחר ששנים רבות סבל מכאבי ברכיים. לאחר הניתוח, הוא הועבר למחלקת התאוששות ומשם למחלקה האורטופדית.


בערב לאחר הניתוח, אחותו של המטופל נגעה ברגלו וגילתה כי היא קרה מהרגיל וכן הבחינה כי צבעה מחשיד. על כן, כירורג כלי דם הגיע לבדוק את המטופל והחליט לבצע לו בדיקת CT וסקירת עורק פופליאטלי.


בבדיקה, התגלה כי המטופל סובל מחסימה של העורק האחראי לאספקת הדם לגפה התחתונה ולכן הוחלט לבצע ניתוח שבו השתמשו בשתל מלאכותי בכדי לשחזר את העורק הקרוע.


אנשי הצוות הרפואי טענו כי לא יכלו לזהות את הפגיעה מוקדם יותר


המטופל טען כי לאחר הניתוח הראשון סבל מקרע בעורק שגרם לו להתפתחות איסכמיה ברגל, ולמרות ניסיונות וניתוחים לשיקום הוא נותר עם שיתוק בכף הרגל.


על כן, המטופל טען כי התרחשה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי שטיפל בו, מהקרע שנגרם במהלך הניתוח ועד למעקב אחריו שלא התבצע באופן תקין. כמו כן, טען שבעקבות העובדה שלא ביצעו את הבדיקות בזמן, הרגל נותרה ללא אספקת חמצן שעות רבות וכתוצאה מכך נגרמה האיסכמיה.


נוסף על כך, המטופל ציין שבעקבות הרשלנות של אנשי הצוות הוא נותר עם צליעה ברגל ימין ואינו מסוגל ללכת ללא משענת או תמיכה, וכן אין באפשרותו ליישר את ברכו.


מנגד, אנשי צוות בית החולים טענו כי לא היה באפשרותם לזהות את הפגיעה מוקדם יותר, וכן לאחר שגילו אותה, פעלו במהירות האפשרית כדי לטפל בה. לגרסתם, אומנם הטיפול נכשל, אך מקור הכשל נבע מבעיה בכלי הדם של המטופל שגרמה לאחר מכן לנכות שממנה סובל המטופל.


המומחה הרפואי שמינה המטופל קבע כי הקרע נוצר במהלך הניתוח


המטופל הגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה בכירורגיה אורתופדית, שקבע כי הקרע שנוצר במהלך הניתוח להחלפת הברך נבע מרשלנות וכך גם היעדר המעקב לאחר הניתוח.


מנגד, בית החולים הגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לכירורגיה אורתופדית מטעמו, שקבע כי הטיפול שקיבל המטופל היה מקצועי, הניתוח בוצע כהלכה, תוך פיקוח מתמיד, וכן התבצע מעקב תקין אחר מצבו הרפואי של המטופל לאחר הניתוח, שכלל מגוון בדיקות שונות.

 

נוסף על כך, המומחה קבע כי בעקבות הבעיה בכלי הדם של המטופל נגרם קושי טכני בניתוח שבהמשך הוביל לנכות שאיתה הוא מתמודד היום.


השופטת קבעה כי התרחשה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי בבית החולים


כדי להכריע אם התרחשה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי בבית החולים, השופטת בחנה את התיק הרפואי של המטופל שבו נראו חוסרים ברישום רפואי, בתיק לא נראה רישום ביחס לבדיקות שבוצעו על ידי רופא כלי הדם, כמו כן הרישום על האשפוז במחלקה האורתופדית היה חלקי, ועל כן קבעה כי הצוות הרפואי נושא בנטל להוכיח היעדר התרשלות.


אומנם, אנשי הצוות הרפואי לא הצליחו להוכיח זאת, והתגלה כי לא ציינו בגיליון הרפואי את הבדיקות שביצעו ואת תוצאותיהן, וכן לא ערכו בדיקת סטורציה במקום המנותח, שהייתה מאפשרת גילוי מוקדם יותר של האיסכמיה ובכך הקרע היה מתוקן והמטופל לא היה סובל מנכות.
השופטת קבעה כי אנשי הצוות הרפואי הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי המטופל ובעקבות התרשלותם נגרם נזק למטופל.


השופטת בחנה את חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים לבית המשפט וקבעה כי נכותו הרפואית של המטופל עומדת על 60% וכך גם נכותו התפקודית.


השופטת בחנה את נזקיו של המטופל, ותוך כך בדקה האם נגרמו לו הפסדי שכר בעקבות האירוע. טרם הניתוח, המטופל תפעל משק חקלאי בבעלותו, אומנם גם אז סבל מבעיות רפואיות. לאחר הניתוח, המטופל הפסיק לעבוד והגיש תביעה לביטוח הלאומי והצהיר שאין ביכולתו לעבוד יותר. אומנם, המטופל לא הצליח להוכיח שהכנסותיו פחתו בעקבות הפגיעה, משום שלא צירף דוחות רווח והפסד, ועל כן השופטת החליטה שלא לפסוק לו פיצוי עבור הפגיעה בכושר השתכרותו.


כמו כן, השופטת התייחסה לפיצויים בעקבות עזרת צד ג' וקבעה כי הפיצויים יעמדו על סכום של 313,280 שקלים לעבר, וכן 391,159 שקלים לעתיד.


נוסף על כך, השופטת התייחסה לפגיעה בתפקודו של המטופל לאחר האירוע ולכך שהוא נזקק לעזרה מוגברת, ועל כן קבעה כי הפיצויים לעבר יהיו בסך של 115,000 שקלים והפיצויים לעתיד יהיו בסך 60,000 שקלים.


יתר על כן, פסקה השופטת למטופל פיצויים בגין הוצאות לטיפולים שאינם כוללים בסל הבריאות בגובה 30,000 שקלים, פיצויים בגין הוצאות ניידות בסך של 25,000 שקלים ופיצויים בגין כאב וסבל בסך של 275,000 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים


סך הפיצויים הכולל לפני ניכויי מל"ל עומד על 520,000 שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד בגובה 23.4% מכלל הפיצויים.


ת"א 29761-08-15