בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש בחור בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים.


הבחור עבר במעבר חצייה כהולך רגל ונדרס על ידי רכב. כתוצאה מהתאונה נפצע, וסבל מחבלת ראש, וכן מחבלות בחלקים נוספים בגופו ומכאבים בגב וברגל. מיד לאחר התאונה פונה לבית החולים לקבלת טיפול.


לאחר התאונה המשיך הבחור לסבול מכאבים חזקים, התקשה בהליכה ונזקק לטיפולי פיזיותרפיה, טיפול פסיכולוגי ואף אשפוז בבית חולים לבריאות הנפש בשל פוסט טראומה שפיתח.


אשתו טענה כי הבחור ניסה להתאבד


הבחור סבל מנטיות אובדניות, ואשתו טענה בעדותה כי הוא אף ניסה להתאבד, אושפז בבית חולים לבריאות הנפש ושוחרר במצב יציב. כמו כן, הבחור טופל באמצעות כדורים פסיכיאטריים נוגדי דכאון וכדורי הרגעה.


המומחית בתחום הפסיכיאטריה שמונתה על ידי בית המשפט קבעה כי לא ניתן לדעת האם התאונה היא זו שגרמה להחרפה במצבו הנפשי, והעריכה את נכותו בשיעור זמני של 5% ולאחר מכן בשיעור של 10%.


כמו כן, המומחית קבעה שנכותו הנפשית הקבועה ללא קשר לתאונה, עומדת על 20% כאשר יש לשייך רק מחצית ממנה לתאונה, משום שכל חייו סבל מחוסר יציבות, קשיים משפחתיים והפרעה אפקטיבית אורגנית.


נוסף על חוות הדעת הפסיכיאטרית הוגשה בפני בית המשפט חוות דעת של מומחה בתחום האורתופדיה שקבע כי לא נותרה לבחור נכות אורתופדית בעקבות התאונה משום שבבדיקה שנערכה בבית החולים לאחר התאונה לא נמצאו שברים או סימני חבלה חיצוניים וכן לא נמצא חסר נוירולוגי או הגבלה בתנועותיו. בבדיקת סיטי התגלו בלטי דיסק קלים בלבד שלא נגרמו על ידי חבלה.


עורכת דינו של הבחור הדגישה כי לאחר התאונה מצבו הנפשי התדרדר


עורכת דינו של הבחור הדגישה בטיעוניה כי יש להעדיף את קביעתו של המוסד לביטוח לאומי ולהעמיד את נכותו הנפשית הקבועה של הבחור על 50% ואת נכותו האורתופדית הקבועה בשיעור של 15%.


כמו כן, עורכת הדין של הבחור טענה שחלה התדרדרות במצבו הנפשי והוסיפה כי הוא לא הצליח להשתכר כפי שהצליח טרם התאונה, ונזקק לעזרה ותמיכה מהמוסד לביטוח לאומי.


לעומת זאת, עורך דינו של האחראי להתרחשות התאונה טען כי יש לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הנפשי ממנו סובל הבחור משום שהוא ניגש לטיפול לאחר תקופה ארוכה מקרות התאונה.


יתר על כן נטען על ידי עורך הדין של האחראי על התאונה שגם לפני התאונה הבחור לא הצליח להתמיד במקום עבודה קבוע, וכן נטען כי לאחר התאונה שב לעבוד תחת שכר זהה לזה שקיבל לפני התאונה.


השופט קבע את נכותו הרפואית והתפקודית של הבחור בשיעור של 10%


השופט התייחס לחוות הדעת שהגישו המומחים לבית המשפט וכן קבע כי בהתאם לחוות דעתם, הבחור החל טיפול נפשי רק לאחר חמש שנים מרגע קרות התאונה, וכן ביום התאונה לא תועד נזק שנגרם לגבו.


ולכן, השופט החליט לקבוע את הנכות הרפואית הקבועה של הבחור בשיעור של 10% בגין התאונה וכן את נכותו האורתופדית בשיעור של 5% ולאחר מכן בשיעור של 10%.


כמו כן, השופט ייחס חשיבות בהכרעתו לעדות שנתן הבחור בפני בית המשפט, בה טען כי לאחר התאונה החל לקבל עזרה מעמותה שמסייעת לאנשים שסובלים מבעיות נפשיות ובאמצעותה מצא עבודה חדשה עד שפוטר גם ממנה בשל בעיותיו הרפואיות וההיעדרויות שלו.


יתר על כן, התייחס השופט לעובדה שהבחור לא עבד כמה שנים לאחר התאונה, וכן החליף מקומות עבודה רבים לאחר מכן, ולכן קבע כי נכותו התפקודית תעמוד על 10%, וכן קבע כי אובדן כושר העבודה שלו בחודשים הראשונים לאחר התאונה יעמוד על 2.5% ולאחר מכן על 5%.


כשהגיע לבחון מהו בסיס שכרו שעל פיו יחושבו הפסדי ההשתכרות של הבחור, החליט השופט להעמיד את שכרו החודשי של הבחור על סך של 3,475 שקלים וכן את בסיס השכר לעתיד על סך של 5,485 שקלים.


לבסוף, קבע השופט כי סך הפסד שכרו לעבר של הבחור עומד על 70,730 שקלים, סכום הפיצויים בגין הפסד השכר לעתיד עומד על 68,470 שקלים, סכום הפיצויים עבור הפסדי הפנסיה עומד על 16,704 שקלים, סכום הפיצויים על הוצאות ועזרת צד שלישי לעבר ולעתיד עומד על 10,000 שקלים וסכום הפיצויים בגין כאב וסבל עומד על 23,128 שקלים.


יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


לבסוף, קבע השופט כי הבחור יקבל פיצויים בסך של 186,532 שקלים בתוספת 30 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך הדין.


ת"א 33020-10-15