בית משפט השלום ברחובות עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי עבור אב שהואשם בעבירות אלימות במשפחה כלפי גרושתו וילדיו והורשע בעבירות איומים ותקיפה שגורמת חבלה של ממש.


האב שהמשיך להתגורר עם אשתו וילדיו לאחר הגירושין, התעלל בהם במשך שנים, ריצה עונשי מאסר ארוכים שלא הרתיעו אותו לשוב לסורו.


על פי המתואר בכתב האישום, האב הגיע לביתו שם נמצאו כל בני המשפחה, כאשר היה תחת השפעת אלכוהול, תקף את גרושתו ואיים עליה בעודו זורק חפצים בחצר הבית. בתו ניסתה למנוע ממנו להתקרב לאם בכך שבעטה בו, ובתגובה האב אחז בידה, הפיל אותה לרצפה בה הטיח את ראשה והחל לחנוק אותה בעודו מאיים עליה שהוא יהרוג אותה.


בשלב זה, האם הגיעה וניסתה לדחוף את האב ולשחרר את בתה, עד שנפל לרצפה. הילדה אחזה בידיו וברגליו של אביה בכדי למנוע ממנו לתקוף את אמה וכתגובה האב נשך אותה.


הילדה סבלה מחבלות מדממות, אדמומיות וכן מחבלה נפוחה בראשה.


בעדות בפני בית המשפט ציינו בנותיו כי הן סולחות לאביהן וביקשו הקלה בעונשו


בנותיו העידו בפני בית המשפט כי הן סולחות לאביהן על התנהגותו, ואף הוסיפו כי הן מתגעגעות אליו. הן טענו כי הן צריכות אותו בבית, וכי הוא אינו אדם רע ויש לו כוונות טובות. כמו כן, הוסיפו ואמרו שהן רוצות לעזור לו למצוא דירה ועבודה מסודרת וציינו כי הן לא חוששות ממנו, לבסוף אף ביקשו להקל בעונשו.


המאשימה הציגה בפני בית המשפט את הרישום הפלילי של האב שכלל 8 הרשעות קודמות בעבירות סמים, איומים ואלימות שבגינן ריצה מאסרים ארוכים תוך הפעלה של מאסרים על תנאי, וכן צירפה תמונות בהן ניתן לראות את החבלות שגרם לביתו.


כמו כן, המאשימה הדגישה בטיעוניה את הערכים המוגנים שנפגעו בעקבות מעשיו של האב ואת הפגיעה הקשה והמשמעותית שממנה סבלו בני משפחתו.


נוסף על כך, המאשימה טענה שהאב לא מעוניין להשתלב בהליך שיקומי, ועל כן המליצה על עונש מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים וכן על מאסר על תנאי וקנס.


מנגד, הסנגור של האב ביקש להתייחס לעדותיהן של בנותיו, ולעובדה שהן לא חוששות מפני אביהם, וכן טען כי יש להבדיל בין עבירת אלימות נגד קטין לבין המקרה הנוכחי בו מדובר על בגירה בת 19, וטען כי העבירות אינן קשות מאוד.


כמו כן, הסנגור ציין כי האב הודה באשמה ובכך חסך מבני משפחה נוספים להעיד. על כן, הסנגור המליץ על עונש של 9 חודשי מאסר שירוצו דרך עבודות שירות.


לבסוף, האב פרץ בבכי בבית המשפט, הביע חרטה על מעשיו והתנצל בפני ילדיו על מעשיו.


השופט החליט למקם את עונשו של הבחור בחלקו העליון של מתחם הענישה


בהכרעתו, השופט התייחס לטענתו של הסנגור לגבי העובדה כי מעשי האלימות לא בוצעו כלפי קטין, עם זאת, הדגיש כי מדובר בעבירות אלימות בתוך התא המשפחתי שהתבצעו בנסיבות מחמירות.


השופט התייחס למעשי האלימות של האב ולמידת הפגיעה בזכויותיה של הילדה כמו הזכות לביטחון בביתה וכן לשלוות נפש ולשלמות הגוף.

 

כמו כן, השופט הדגיש בהכרעתו כי לא הייתה סיבה למעשי האלימות כלפי הבת שבסך הכול ניסתה להגן על אמה מפניה אביה.


נוסף על כך, השופט קבע כי קיים סיכון להישנות המעשים, בשל העובדה שהאב ביצע אותם תחת השפעת אלכוהול.


יתר על כן, השופט ייחס חשיבות לעברו הפלילי העשיר של האב, וכן לעובדה ששתי הרשעותיו האחרונות היו דומות מאוד לאירוע המדובר.

 

כמו כן, השופט התייחס לכך שעם חלוף השנים האב לא למד את הלקח, ושב לסורו בכל פעם מחדש, כך שעונשי המאסר שריצה לא הרתיעו אותו מפני ביצוע העבירות.


עם זאת, השופט זקף לטובת האב את העובדה שמעשיו לא היו מתוכננים מראש, אלא היוו פרץ זעם אקראי. כמו כן, השופט התחשב בכך שהאב הודה באשמה ואף הביע חרטה על מעשיו.


לבסוף, קבע השופט כי יש להשית על האב עונש שממוקם בחלקו העליון של מתחם הענישה ובכך לחרוג מעמדת המאשימה. זאת בשל הסבל המתמשך שנגרם למשפחה עם השנים ובכדי להגן על המשפחה, להרחיק את האב מהחברה ולמנוע ממנו להמשיך במעשיו.


בסופו של דבר השופט החליט לגזור על האב 24 חודשי מאסר בפועל, כאשר תקופת המאסר תמנה מתחילת תקופת מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך תקופה של 3 שנים, פיצוי כספי בסך 7,000 שקלים לביתו ולגרושתו וכן קנס כספי בסך 3,000 שקלים.


ת"פ 21-02-40495