הסברת משמעות הסירוב להיבדק או משמעות הכשלתה כתנאי להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות

כנגד נהג הוגש כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות לאחר שסירב לתת דגימה של אוויר נשוף לדרישת שוטר. הנהג כפר בעובדות כתב האישום, טען כי לא הוסברה לו משמעות הבדיקה ובפועל לא סירב לה.

על פי הראיות לא היתה מחלוקת כי הנהג ניסה לבצע את בדיקת הנשיפה אך כשל בשלושת הניסיונות. לטענת המאשימה הנאשם הכשיל את הבדיקות במתכוון לאחר שהוסברה לו משמעות ההכשלה.

בית המשפט לתעבורה בחיפה, השופט גיל קרזבום דן בסוגיית הסברת משמעות הסירוב לבדיקה ו/או משמעות הכשלתה. היינו האם הוסברה לנאשם משמעות ה"סירוב" לביצוע הבדיקה ו/או משמעות הכשלתה.

הנהג דובר את השפה הערבית ולא היה ברור עד כמה הוא שולט בשפה העברית. השוטר אשר בקש מהנהג להבדק ולנשוף למכשיר הבדיקה ציין בבית המשפט לגבי שליטתו בשפה הערבית: "בקושי רב"..."צולע מאד". והוסיף וציין כי: "..לאחר שהכשיל פעמיים הבאתי למקום את המתנדב זהראן שהסביר לו בערבית את הבדיקה ואת המשמעות של ההכשלה. לאחר ההכשלה הוא השיב שחבר שלו (של הנאשם) מחמוד אבו רומי הסביר לו וניסה לשכנע אותו שיעשה את הבדיקה כמו שצריך.

הדגמתי לו פעמיים במהלך הבדיקה איך להחזיק את הפיה בפה ואיך לנשוף. הנ"ל המשיך להכשיל את הבדיקות והועבר להמשך טיפול". בנוסף העיד: "... אני הסברתי לזהראן מה להגיד לנאשם. זהראן דובר את השפה הערבית. הוא תרגם את הדברים שלי."

מתנדב שהיה בפעילות בארוע ציין כי הנהגכשל בבדיקת הנשיפון כתוצאה מנשיפות חלשות ו"חוסר הבנה". העיד כי הוא עצמו אינו מבין את השפה הערבית ואישר כי את כל ההסברים אותם נתן לנאשם היו בעברית. כאשר עומת עם הטענה לפיה הנאשם אינו דובר עברית השיב: "אני אומר שהדגמתי לו בצורה פורשת, הדגמות ברורות, כיצד לבצע את הבדיקה. הסברתי לו בלשון ברורה בעברית, וגם במימיקה שמדגימה באופן מפורש כיצד לעשות את זה. אני לא ידעתי מה רמת ההבנה של הנאשם בעברית."

בית המשפט החליט לזכות את הנהג

על מנת להרשיע את הנאשם בעבירות שכרות על המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר, כי לנאשם הוסברה משמעות הסירוב בהתאם לסעיף 64 ד. (א) וסעיף 64ב. (ב2) לפקודת התעבורה והנאשם הבין את ההסבר שניתן לו וסירב לבצע את הבדיקה או הכשילה.

השופט הכריעה כי המאשימה לא הוכיחה תוכנו של ההסבר שניתן לנאשם ולא הוכיחה כי הנאשם הבין את ההסבר שניתן לו בכל הנוגע למשמעות הסירוב ו/או הכשלת הבדיקה.

עוד הדגיש השופט כי אין די בכך ששוטר ציין כי : "הסביר לו... את המשמעות של ההכשלה", נקבע כי כדי לענות על דרישות סעיף 64ד.(א) לפקודת התעבורה, מאחר ועל השוטר להסביר לנאשם באופן מפורש כי מי שמסרב לביצוע הבדיקה או מכשילה רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.

היות והמאשימה לא הוכיחה את תוכן ההסבר שניתן לנאשם בכל הנוגע למשמעות הסירוב בשפתו כך לא יהיה כל ספק בעצם הבנתו את תוכן ההסבר, הרי שלא קוימה דרישות החוק בהקשר זה.

כמו כן, השופט ציין נתון חשוב נוסף לפיו לא נרשם בכל מזכר או דו"ח או נאמר בעדות השוטרים במה התבטאה הכשלת בדיקת הנשיפה, מלבד ציון העובדה שהנאשם הכשילה ולא נשף כראוי. שכן, במרבית המקרים בהם נטען כי הנבדק הכשיל את הנשיפה במתכוון, השוטרים מפרטים את אופן הנשיפה ובמה התבטאה ההכשלה (לדוגמא: שאיפה במקום נשיפה, נשיפה מחוץ לפייה, נשיפות קלות, אי נשיפה בכלל וכד').

מכאן, הכריע השופט כי המאשימה לא הוכיחה את שכרותו של הנאשם מכוח סירובו לביצוע הבדיקה ו/או הכשלתה.

בסיום הכרעתו ציין השופט כי כבר נפסק לא פעם, כי ניתן להוכיח שכרותו או היותו של הנאשם נתון תחת השפעת משקאות משכרים גם בדרכים אחרות כגון אופן נהיגתו, התנהגותו, דו"ח מאפיינים וכד' אך במקרה זה למרות דו"ח הפעולה של השוטר ממנו עלה כי כי מפיו של הנהג נדף ריח חזק של אלכוהול, הופעתו מסודרת והתנהגותו רדומה ובמבחני הביצוע הנאשם התנדנד במבחן העמידה, לא הצמיד עקב לאגודל במבחן ההליכה על קו, ובמבחן הבאת אצבע לאף התנדנד, הרי שבסיומו של מבחן הביצוע, השוטר עצמו ציין כי אינו יכול לקבוע באם הנהג נראה תחת השפעת אלכוהול.

לפיכך, קבע השופט כי לא ניתן לומר כי הנאשם כשל ב"מבחני הביצוע" ברמה המלמדת על שכרות. שכן אף השוטר לא יכול היה לקבוע כי הנהג נמצא תחת השפעת משקאות משכרים. על כן לא ניתן היה להרשיע את הנהג סמך התנהגותו ודו"ח המאפיינים.