החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א 1991 מעניק סעד לבן משפחה, אשר בן משפחה אחר מפגין כלפיו אלימות, התעללות נפשית, התנהגות שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של חיי בן המשפחה ועוד וכך מורה החוק:

 

"3.

 

לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

 

(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

 

(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; לעניין סעיף זה, "עבירת מין" - עבירה לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו."

 

לבקשת בן המשפחה לסעד הגנתי מבין המשפחה האחר רשאי בית המשפט להוציא צו הגנה הקרוי בלשון המשפטית הנוהגת- צו הרחקה. את צו ההגנה רשאי בית המשפט לתת בנוכחות המבקש/ת בלבד, ובמידה והנסיבות מלמדות על צורך מיידי במתן צו ההגנה בנוכחות המבקש/ת בלבד, מורה החוק כי דיון במעמד שני הצדדים יקבע בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. בתום הדיון רשאי בית המשפט להאריך את תקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים.

 

צו ההגה יכול להטיל איסור על בן משפחה להימצא בתחום מרחק מסוים מבן משפחה אחר, להטריד בן משפחה ועוד וכך מורה החוק:

 

"2.

 

(א) בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן - צו הגנה):

 

(1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה; (2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;

 

(3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס."

 

למעשה סעיף 3 לחוק כאמור, מקנה לביהמ"ש סמכות להוצאת צו הגנה על בסיס שתי עילות נפרדות:

 

א) התעללות נפשית מתמשכת.

 

ב) התנהגות שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של חיי בן המשפחה.

 

בדברי ההסבר לסעיף 3 (3) לחוק למניעת אלימות במשפחה, אשר הוסף לאחר חקיקת החוק, הוסבר הרציונאל אשר עמד בבסיס הוראת הסעיף:

 

"ההצעה להסמיך את בית המשפט לתת צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה מפני אדם שהתעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או שהטרידו באופן שלא אפשר לו ניהול סביר ותקין של חייו, שואבת את השראתה מן המשפט העברי (דיני מדור שלו) שעליו מבוססת ההלכה הפסוקה בתחום הדין האישי."

 

עיון בחוק למניעת אלימות במשפחה מעלה, כי המחוקק ערך אבחנה בין אלימות פיזית המהווה סכנה גופנית לבין אלימות נפשית/רוחנית, ופגיעה בניהול סביר ותקין של החיים בבית.

 

מחד, המחוקק הרחיב את היריעה בעניין אלימות שיש לתת כנגדה צו הגנה וכלל בה גם אלימות נפשית, לרבות התנהגות שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של החיים בבית, שלמעשה יכולה להוות גם סוג של התעמרות נפשית. מאידך, צמצם המחוקק את תחולת עילת אלימות נפשית בגינה יינתן צו הגנה ל"התעללות נפשית מתמשכת" וצמצם את תחולת עילת הפגיעה בניהול סביר ותקין של חיי המשפחה להתנהגות בפועל, להבדיל מהתנהגות הנותנת בסיס סביר להנחה זו.

 

בעוד שלגבי סכנה גופנית נדרשת בחוק הוכחת מעשה אלימות או התנהגות שנותנת בסיס סביר להניח קיומה של סכנה גופנית, הרי לעניין העילה בדבר התעללות נפשית כמו גם העילה בדבר פגיעה בניהול סביר ותקין של החיים בבית - נדרשת הוכחת התנהגות בפועל ולא ניתן להסתפק רק בקיומו של בסיס סביר להנחה זו.

 

זאת ועוד, המחוקק הורה שצו בעילת התעללות נפשית או פגיעה בניהול סביר ותקין של החיים - יינתן רק במעמד שני הצדדים ולא במעמד צד אחד.

 

ראוי לציין, כי בית המשפט העליון פסק כי יש שהתעללות נפשית או פגיעה בניהול סביר ותקין של אורחות החיים בבית אינם פחות חמורים מאלימות פיזית ואלו דבריו:

 

"יש ואלימות רוחנית קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של "הירידה" לחיי הזולת."

 


עודכן ב: 26/11/2018