זכותו של אדם לשאת עימו נשק, אינה זכות מוקנית והיא מותנית בקבלת רישיון נשק.

 

הגוף הממונה והאחראי על מתן רישיונות נשק ועל חידושם הוא האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים (משרד הפנים לשעבר).

 

על פי מדיניות המשרד לביטחון פנים, על מנת לקבל רישיון נשק, על מבקש הרישיון לעמוד בדרישות סף ובתבחינים שנקבעו ע"י המשרד בשיתוף עם גורמי הביטחון.

 

ראוי כבר בתחילה להבחין בין שני סוגים של רישיונות, האחד רישיון להחזקת נשק, אשר המחזיק בו רשאי להחזיק את הנשק בביתו וחל עליו איסור להוציאו מהבית, והסוג השני הוא רישיון לנשיאת נשק, שהמחזיק בו יכול להוציא את הנשק מהבית ולשאת אותו.

 

כאמור, כדי שאדם יוכל לקבל רישיון נשק עליו לעבור שני שלבים עיקריים, האחד לעמוד בדרישות הסף, ואם עמד בהם תבחן עמידתו בתבחינים, בהמשך נפרט את כל השלבים הפרוצדוראליים.

 

נתחיל בשלב הראשון - דרישות הסף לקבלת רישיון הן כדלהלן:

 

תושב קבע השוהה בישראל ברציפות שלוש שנים לפחות, ושהוא בעל שליטה בסיסית בשפה העברית.
על המבקש להיות בן 27 או בן 21 או יותר אם הוא בוגר שירות צבאי או שירות לאומי.
כשיר לשאת כלי ירייה מבחינת משטרת ישראל וכשיר מבחינה בריאותית עפ"י הגדרת משרד הבריאות.
הוכיח עמידה באחד בתבחינים שנקבעו.
עמד בדרישות ההכשרה הנדרשות.
 

אם עברת את השלב הראשון, אותו בדרך כלל רוב האנשים המגישים מועמדות עוברים, עליך לעמוד בתבחינים החדשים שנקבעו:

 

1. מגורים בישוב זכאי - מי שמרכז חייו מתקיים ביישוב שנקבעה לגביו זכאות ע"י המשטרה.

 

2. עבודה ביישוב זכאי - מי שרוב עבודתו מתבצעת בישוב שנקבעה לגביו זכאות ע"י המשטרה.

 

3. הובלת חומרי נפץ - בעל רישיון בר תוקף להובלת חומרי נפץ שעוסק בכך רוב שעות עבודתו.

 

4. שירות סדיר בכוחות הביטחון - א. קצין מדרגת סרן ומעלה או מקבילה של דרגה זו בכוחות הביטחון אשר משרת בשירות סדיר. ב. קצינים מדרגת סגן ונגדים מדרגת רס"ר או מקבליהם בכוחות הביטחון, לאחר ששירתו לפחות שנתיים בדרגה זו.

 

5. עבר ביטחוני - א. משוחררי צה"ל בדרגת סגן אלוף ומעלה אן מקבילה שלו שכוחות הביטחון. ב. קצינים בשירות מילואים פעיל בדרגת סרן ומעלה אן מקבילה שלה בכוחות הביטחון.

 

6. שירות מילואים ביחידות מיוחדות - מי שמשתייך ליחידת מילואים מיוחדת, לפי רשימה שנקבע על המטכ"ל בצה"ל.

 

7. מזכרת - אדם שירש או שקיבל במתנה כלי ירייה לצורכי מזכרת. תבחין זה מחייב כי כלי הירייה יהא מושבת וללא כדורים.

 

8. קציני ביטחון בגוף ציבורי מונחה - קציני ביטחון בגופים ציבוריים המוכרים ע"י משטרת ישראל, שהוכשרו לפי דרישות המשטרה ושצברו וותק של שנה לפחות.

 

9. אחר - בעלי "עניין מיוחד" מטעם גורמי הביטחון - במקרה כזה נדרשת פניה והמלצה פרטית של ראש חטיבת האבטחה במשטרה.

 

10. כבאי - כבאי בעל ותק של שנה בתפקיד.

 

11. עובד מד"א - בעל שנה בתפקיד.

 

12. ספורטאי יורה פעיל - חבר במועדון קליעה במשך שנתיים שעומד שדרישות התאחדות הקליעה.

 

13. טיפול בנזקי חקלאות - מי שקיבל הרשאה מרשות הטבע והגנים לביצוע ירי לצורך מניעת נזקי טבע לגידולים חקלאיים.

 

תהליך קבלת הרישיון

 

על מנת לקבל רישיון נשק עליך למלא טופס בקשה ולהגיש אותה לפקיד הרישוי באזור מגורייך.

 

עם קבלת הבקשה פקיד הרישוי בודק אם אתה עומד בקריטריונים שנקבעו, כפי שפורט לעיל. אם עמדת בכל התנאים, הבקשה תועבר למשרד הבריאות ולמשטרה לקבלת עמדתם. אם שני הגופים נתנו חוות דעת חיובית, תקבל נשק ותוכל לרכוש לך כלי ירייה, אולם אם יש רק לאחד מהגורמים הללו התנגדות, לא תקבל רישיון.

 

חשוב להדגיש כי קבלת הרישיון מותנית בהכשרה מתאימה הניתנת במטווח מורשה. רישיון הנשק כרוך באגרה שנתית והוא ניתן לשלוש שנים, שבסופן יהא צורך להגיש בקשה נוספת ולהאריך את תוקף הרישיון. חשוב להבין כי הרישיון מותנה בכך שבכל רגע נתון אתה תמשיך לעמוד בתבחין שנקבע לך. ברגע שאתה חדל מלעמוד בתבחין, למשל היית כבאי וכיום אתה כבר אינך, אזי רישיון הנשק יפוג ותצטרך להפקיד את הנשק במשטרה.

 

תהליך קבלת הרישיון הינו הליך לא פשוט, אשר פעמים רבות נתקל בסירוב, בין אם בשל אי המלצת משטרה ישראל ובין אם בהחלטה של המשרד הביטחון פנים בשל טענה לאי עמידה בתבחין.

 

בהנחה שהגשת בקשה לרישיון נשק ובקשתך נדחתה, במצב כזה אתה יכול להגיש ערר על החלטת פקיד הרישוי, אשר תועבר לועדת הערר של המשרד לביטחון פנים. אם גם כאן לא צלחה דרכך, עדיין עומדת לרשותך האפשרות להגיש עתירה מנהלית על החלטת הרשות לכלי ירייה.

 

לאור מורכבות ההליך, רצוי מאד להיוועץ ולהיעזר בעורך דין המתמצא בתחום, עוד בשלבים מוקדמים של הליכי הגשת הבקשה.

 

משרדנו עוסק בליווי הגשת בקשות לקבלת רישיון נשק, בהגשת השגות ועררים על החלטת פקיד הרישוי, וכן עתירות מנהליות וזכה להישגים רבים בתחום.