כידוע, על המשטרה לפתוח בחקירה מיד עם היוודע לה דבר קיומה של עבירה. קיומה של עבירה יכולה להיוודע למשטרה הן ע"י מתלונן, הן ע"י אזרחים תמימים עוברי אורח והן ע"י פעילות יזומה של המשטרה.

 

כאשר ידוע למשטרה מיהו החשוד בביצוע העבירה, נפתח כנגדו תיק פלילי במשטרה וכל זמן שמנוהלת חקירה ע"י המשטרה, התיק ימצא במצב המכונה תיק מב"ד (ממתין לברור דין).

 

כאשר מסתיימת החקירה מחליטה המשטרה אם לסגור את התיק או להעביר אותו לגורמי התביעה עם המלצה להגיש כתב אישום.

 

לאחר שהועבר התיק לפרקליטות או לתביעה, תתקבל שם ההחלטה האם להגיש כתב אישום, האם להחזיר את התיק להמשך חקירה או לסגור אותו מעילות שונות, שיפורטו להלן:

 

1. על"נ - עבריין לא נודע - בעילה זו ייגנז תיק במשטרה כאשר אין כל כיוון חקירה משמעותי ולא ידוע אפילו לכאורה מי ביצע את העבירה. חשודים שנחקרו בתיק כזה, ינהגו בהם כאילו נסגר התיק נגדם התיק מחוסר אשמה פלילית.

 

2. חוסר אשמה פלילית - תיק ייסגר מעילה זו באחת או יותר מהאפשרויות:

 

א. אין בעובדות המקרה ונסיבותיו כדי לגבש אשמה פלילית – (ללא קשר לזהות   החשוד). המשמעות היא שעובדות המקרה אינן מתאימות לדרישות החוק וליסודות עבירה כלשהי. (לדוגמא: אדם "מאיים" על חברו שאם לא יפסיק להשליך אבנים על חלונו, יתקשר למשטרה. מוגשת תלונה על איום. ואף שהחשוד כאן אכן "איים" שיפנה למשטרה, הרי שאין בכך עבירה הואיל ויסודות עבירת האיום דורשות רכיב (נסיבה) שהאיום יהיה בביצוע של מעשה שלא כדין. פנייה למשטרה היא מעשה חוקי בנסיבות המקרה, לכן, אין עבירה פלילית.

 

ב. אף כי לכאורה יש חשד לבצועה של עבירה פלילית, הרי שאין חשד סביר ו/או ראיות חלקיות לאשמתו של החשוד. במקרה שיש ראיות אך אין די בהן כדי לבסס הרשעה, ייסגר התיק עילה של חוסר ראיות.

 

3. חוסר ראיות - כאמור תיק ייסגר מעילה זו במקרה בו קיים חשד ואף ראיות כנגד החשוד, אולם אין די בהן די כדי שניתן יהיה להגיש כתב אישום ולצפות להרשעה בסבירות גבוהה. אין ספק שלתובע יש שיקול דעת מכריע אם להגיש כתב אישום או לסגור מעילה זו, משום שהתובע הוא זה שיצטרך להוכיח מעבר לכל ספק סביר בבית המשפט את אשמתו של הנאשם.

 

אם סבר התובע שאין די ראיות להוכחה זו, יקשה עליו מאוד לטעון בפני בית המשפט שיש להרשיע את הנאשם.

 

4. חוסר עניין לציבור - עילה זו משמשת אינטרסים שונים של התביעה, המתלונן, והנאשם. ובהקשר אליה קיימת פעמים רבות מחלוקת, המגיעה לכדי פניה להתערבות בית המשפט כדי שיכפה על התביעה להגיש כתב אישום. על מנת שלא להטעות, צריך לדעת, כי פעמים רבות ייסגר תיק חקירה מעילה זו אף שלכאורה מדובר בעבירה חמורה המוגדרת לפעמים כ"מכת מדינה", ובכל זאת ייסגר התיק מעילה זו.

 

הגורם הסוגר את התיק לוקח בחשבון את האינטרס של המתלונן ויכולתו להתמודד בכוחות עצמו בפוגע בו בדרכים חוקיות אלטרנטיביות, את הנסיבות האישיות של החשוד בעבירה, לרבות הרשעות קודמות, מצב אישי, כלכלי, משפחתי וכו'.

 

עוד בוחן הגורם הסוגר את אינטרס הציבורי בהגשת כתב אישום, הן לעניין הרתעה של אחרים במידת הצורך והן כדי לשלם לעבריין כגמולו בנסיבות חמורות. לא פעם בחינת האינטרס הציבורי כוללת בחובה גם שיקולים הקשורים להפעלת מערך המודיעין של המשטרה וזאת תוך מתן טובות הנאה על ידי סגירת תיקים לעבריין אשר מוסר מידע חשוב למשטרה על ביצוע עבירות חמורות יותר.

 

כל אלה ושיקולים רבים נוספים עומדים בבסיס השיקול אם לסגור תיק מחוסר עניין לציבור או להגיש כתב אישום.

 

5. עילות סגירה נוספות - קיימות עילות סגירה נוספות אולם אלה קיימות בחלק קטן מן המקרים ובדרך כלל אין אנו נדרשים אליהן בשגרה (מות הנאשם תוך כדי הליכים, הנאשם אינו בר עונשין מחמת גילו, הנאשם אינו בר עונשין מחמת מחלת נפש, התיישנות העבירה ועוד...).

 

 

שינוי עילת סגירה

 

קביעת סטאטוס הסגירה של תיק איננה סוף פסוק וניתן לשנותה. אדם אשר נסגרת נגדו תיק באחת העילות שפורטו לעיל, יכול לפנות ליחידה החוקרת או לפרקליטות (תלוי בסוג העבירה) ולבקש לשנות את עילת הסגירה לעילת סגירה אחרת.

 

משרדנו עוסק כדבר שבשגרה בהגשת בקשות מסוג זה וזוכה להצלחות רבות.

 

מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בנוגע למקרה הפרטני, וכמובן שכל מקרה יבחן לגופו, ועל כן, רצוי כי תיוועץ בעו"ד בעניין זה.

 

בהצלחה!
 


עודכן ב: 11/06/2012