חוקר רצח ראדה: הייתה טעות לרוץ לתקשורת


הוא משוכנע שרומן זדורוב הוא-הוא הרוצח, אבל "כמו בכל תיק - ייתכן שיזוכה מחמת הספק". יש לו בטן מלאה על בכירים במשטרה, שכינסו מסיבות עיתונאים במקום לתת לעבוד: "השיקול הציבורי גבר על המקצועי. אין סיבה לצאת בתופים ובמחולות לפני שמצליבים". בראיון ראשון ובלעדי ל-ynet משחזר ניצב-משנה (בדימוס) אברהם שי את חקירת הרצח, שזעזע מדינה שלמה - ואולי לעולם לא יבוא על פתרונו.


גם אם יכול מאוד להיות שלא יורשע בסופו של דבר, רומן זדורוב הוא-הוא הרוצח של תאיר ראדה ז"ל - כך משוכנע האיש שעמד בראש חקירת רצח הנערה בת ה-13 שזיעזע את המדינה. שנתיים לאחר שפשט את מדיו, מסכים ניצב-משנה בדימוס אברהם שי להתייחס לראשונה לרצח, בראיון ל-ynet.

 

ראדה נרצחה בדקירות סכין בתא שירותים בבית ספרה בעיר קצרין ברמת הגולן, בדצמבר 2006. זדורוב, שעבד כרצף בבית הספר, נעצר כמה ימים לאחר הרצח, ולאחר מעצרו הודה בפני מדובב משטרתי כי שיסף את גרונה של הנערה עם סכין יפנית - הודאה עליה חזר גם בחקירתו. יום לאחר מכן חזר בו מהודאתו, אך בפרקליטות העריכו בסבירות גבוהה כי הוא הרוצח, והגישו נגדו כתב אישום.

 

משפטו של זדורוב נמשך בימים אלה, ובמהלכו הוא טוען בתוקף לחפותו. הטענה המרכזית של פרקליטיו היא שאולץ להודות במעשה שלא עשה על ידי חוקריו, אשר ניצלו את פגיעותו ורגישותו. נושא זה עמד במרכז עדותו של זדורוב עצמו בחודש שעבר.


נצ"מ שי כיהן בזמן הרצח בתפקיד קצין אגף החקירות והמודיעין של מחוז הצפוני במשטרה, ופיקח באופן אישי על צוות החקירה המיוחד שהוקם. היום, בראיון נדיר, הוא מוכן לספק פרטים על התנהלות החקירה, מודה בטעויות, וגם מסביר מדוע הוא ממשיך להיות משוכנע, גם היום, שזדורוב הוא אכן הרוצח. אבל מעל הכל, הוא מפנה בראיון ביקורת נוקבת הן כלפי צמרת המשטרה והן כלפי התקשורת - שלדבריו הקשו מאוד על ניהול תקין של החקירה.

 
שיקולי תדמיות במקום מקצועיות

 

רגע לפני שהחלה מסיבת העיתונאים בשידור ישיר, שבה הודיע מפקד המחוז הצפוני דאז, ניצב דן רונן, כי החשוד ברצח נמצא בידי המשטרה, התקשר אל שי מפכ"ל המשטרה. "הוא שאל אותי אם אני משוכנע שזה האיש", נזכר שי בשיחה, "והשבתי שאני מעריך שזה הוא בוודאות גבוהה.

 

מרינה סולודקין:

הח"כית הגיעה לשלב ההגנה במשפטו של זדורוב, וטענה כי "תפרו לו תיק בגלל שהוא עולה חדש". היא לא חסכה שבטה גם מהשופטים: "הם שותפים להצגה". בפרקליטות זעמו: "הטלת רפש ללא בסיס עובדתי"
לכתבה המלאה

בתוך תוכי - ידעתי שהוא הרוצח".

 

למרות זאת, שי כעס מאוד על קיומה של אותה מסיבת עיתונאים, שעמדה בניגוד מוחלט להוראה שנתן מיד לאחר הרצח - לא להוציא הודעות והדלפות לתקשורת. מאז חלפו למעלה משנתיים, ובינתיים הספיק שי לסיים את החקירה, לפשוט מדים ואף להעיד במשפט מטעם התביעה. ועדיין, גם היום, הוא מתקומם על הלהיטות של קציני משטרה בכירים לרוץ ולדבר עם התקשורת, באופן שלדעתו פוגע בהתנהלות החקירה.

 

"עוד לפני שהתחיל שחזור הרצח, ניידות השידור כבר היו פרושות בחוץ. אין שום סיבה לצאת בתופים ובמחולות חמש דקות לאחר שהסתיים שחזור, ולפני שמצליבים את האינפורמציה שעולה מהשחזור אל מול המידע שעולה מהזירה ומהחקירה". הריצה של המפקדים לתקשורת נובעת ממה שהוא מגדיר "פער בין תפישת העולם הפיקודית לתפישת העולם המקצועית במשטרה". פער זה, לדבריו, נובע מסדרי העדיפויות של מפקדים: "השיקול הציבורי בעיני שדרת הפיקוד גובר על השיקול המקצועי".

  

אנו חיים בעידן תקשורתי. האם ניתן להוציא את התקשורת אל מחוץ למשחק?

 

 "אני לא אומר להוציא אל מחוץ למשחק, אבל אם היינו מצליחים להשיג שקט תקשורתי, ומאפשרים לצוות לנהל את החקירה בלי לחץ, דברים היו נראים אחרת. ועדיין, בהשוואה למקרים אחרים - הצוות ביצע כיסוי טוב מאוד של החקירה".

 

אז מה הפך את תיק החקירה הזה לתיק שיש בו כל כך הרבה סימני שאלה, שצפים ועולים גם היום?

 

"הבעיה אינה קשורה בתיק עצמו, אלא בכך שהוא הפך משלבי החקירה המוקדמים ועד עצם היום הזה לתיק שנידון בפני חבר מושבעים המורכב מכך וכך מיליוני אנשים,

בוכה ונרגש, פנה רומן זדורוב להוריה של תאיר ראדה: "אני לא יודע מי רצח אותה אבל אני לא אדם כזה שיכול להרוג ילדה". הוא הסביר מדוע הודה במשטרה: "האמנתי למשטרה, לכולם, הלכתי כמו חמור אחרי הגזר"
לכתבה המלאה

שמקבלים את המידע דרך אמצעי התקשורת. היה ברור מהרגע הראשון שזה אירוע שיש בו כל המרכיבים שיכולים לעורר סערה ציבורית: ילדה תמימה שנרצחת בשירותים של בית הספר ללא רקע עברייני - אירוע חמור מאין כמותו.

 

"מצד אחד, החוקרים היו צריכים להתמודד עם משפחת הקורבן, שניהלה חקירה עצמאית עם חוקר פרטי ועורך-דין, שזה דבר נדיר כלשעצמו. הממצאים של החקירה לכאורה הוצגו חדשות לבקרים בכל טוק-שואו, ונציגים מטעם המשפחה הופיעו לא כדי לספר את הסיפור האנושי שבעניין, אלא כדי לנהל בטלוויזיה מערכה נגד צוות החקירה. מהצד השני, התנהלות המשטרה מול התקשורת היתה שגויה אף היא".

 

איך הוא יצא מהשירותים? בקלות
במהלך החקירה הועלו טענות רבות כלפי התנהלות המשטרה. בין היתר נטען כי השוטרים הרסו את זירת הרצח וטישטשו ממצאים חשובים, שייתכן והיו מציגים ראיה חד משמעית לגבי זהות הרוצח.

 

"אין ראיה שנעשה מעשה מכוון", מתייחס שי

שנתיים לרצח תאיר
 

עשרות בני אדם הגיעו לבית העלמין בקצרין על-מנת לציין שנתיים לרצח תאיר ראדה, שזעזע את המדינה. "אני מרגיש את תאיר נמצאת כאן איתי כל הזמן, מסתובבת לידי ונותנת כוח", אמר אביה. שלב טיעוני ההגנה יחל בשבוע הבא
לכתבה המלאה

לטענות אלו, "אך להערכתי, אכן היו בתוך הזירה גורמים שאינם צריכים להימצא שם, וזה מנוגד לכל ההנחיות. עיקר הנזק נגרם במישור של טביעות הנעליים. אם לא היו נכנסים לזירה אנשים שלא צריכים להיות בתוכה, סביר להניח שהיינו מוצאים טביעת נעל ברורה יותר של הנאשם, וזה היה קושר אותו טוב יותר לרצח".

 

זה פגע בחוזק הראיות בתיק?

 

"לא קיימת חקירה שאין בה בקיעים, ואני ער לעובדה שהראיה של טביעת הנעל על מכנסיה של המנוחה אינה ברמה של טביעת אצבע, כלומר - לא ניתן לקבוע חד משמעית שזו הנעל. אך בהחלט יש בכך בכדי לחזק את שאר הדברים שקיימים. היו בידינו גם הודאה, ובנוסף לה הרבה מאוד חיזוקים לדברים שידע זדורוב. אני אתן לך דוגמה: לא היתה לי תשובה לשאלה, מדוע יש התזות דם רק על הקיר הימני של התא, והוא סיפק את התשובה לכך. בשחזור שערך עם המדובב הוא (זדורוב) הציב אותו בפתח השירותים וסובב אותו חצי סיבוב ימינה, רגע לפני שהוא משסף לו כאילו את הגרון. כך הבנו מדוע יש התזות של דם דווקא שם.

 

"היו עוד המון פרטים כאלה, שרק הוא ידע, וזה משתלב יפה מאוד עם הממצאים האחרים. למשל, כיצד יצא מהשירותים לאחר הרצח? זה מאוד סיקרן אותי, וביקשתי ממנו שיראה איך עשה זאת. הוא הסתגר בתוך התא עם שוטר קטן גוף, שאמור לדמות את המנוחה. בסרט רואים אותו מניח את הידיים על שתי הקורות, ופשוט, בספורטיביות רבה, עף מעל הדלת, קופץ, נוחת, ולאחר שהוא מתרומם - הוא עושה תנועה של ניגוב על המשקוף עם היד".

 

את הטענות שההודאה הוצאה באמצעים פסולים הוא מכחיש מכל וכל. "הראיות נשמעו אך ורק מפיו. כל החקירות תועדו בווידאו, כדי שלא יהיה לאחר מכן לאיש פתחון פה. מלבדי ומלבד החשוד, לא היה בשחזור איש שיכול היה לכוון אותו, וזה נעשה לפי הספר. חיפשתי במחוז קצין חקירות דובר רוסית ממרחב אחר, שלא מכיר את פרטי הרצח. אפילו הצלם היה איש מעבדה חדש. כל זאת, בשביל למנוע טענות עתידיות". לגבי הטענות שההודאה הוצאה בכוח, תחת לחצים וללא שינה ואוכל, הוא משיב כי זדורוב ישן כהלכה ואכל כהלכה - "הכל מתועד".

 

עד כמה נכונה הטענה כי אחרי מעצר זדורוב, נחתם על זרי הדפנה?

 

"זה כלל לא נכון. במקביל לחקירה שלו, המשכנו לבדוק כל כיוון כאילו לא קיים זדורוב, החל מהוצאות המרצפות במקלט - עדיין חרותה בזכרוני התמונה של חוקרי משטרה ישובים על הברכיים וממוללים בידיהם את המלט כדי לאתר את הסכין - ועד להנחיה שלי שיש לפרק את כל הסיפונים מהשירותים, כי היתה סברה שהחשוד שטף באחד הכיורים את הסכין עם הדם, או ה'מיני-מבצע' שהתנהל במזבלה לאיתור המכנסיים".

 

"המטרה הייתה לגלות את האמת, ולכן נעשו פעולות שנראו לעתים הזויות לחלוטין, למשל - נתתי אישור למגדת עתידות להצטרף יום אחד לצוות החקירה, וגם הדברים שהיא אמרה נבדקו - ונמצאו שליליים. הפרניציפ היה להפוך כל אבן, גם בכיוונים שהם לא זדורוב".

 

מהו לדעתך המניע לרצח?
 

"אנחנו סברנו שיכול להיות מניע שקשור לתמונות של הילדות הערומות שנתפסו אצלו במחשב. חשדנו שמדובר בסוג מסוים של פדופיל, שניסה אולי להציק למנוחה, ביקש 'להתחיל' איתה, או לחלופין, הלך אחריה לשירותים בשביל להציץ לה, זכה לתגובה חריפה שייתכן ש'הקפיצה' את הפתיל הקצר שלו - והוא רצח אותה. אך זוהי הערכה בלבד, שאינה נתמכת באף ראיה. זו רק מסקנה הגיונית שעולה מן הנסיבות".


זדורוב. "אנחנו סברנו שמדובר בסוג מסוים של פדופיל" (צילום: חגי אהרון)

 

זיכוי מוחלט לא, מחמת הספק - אולי
היום, שנתיים אחרי, משמש נצ"מ בדימוס שי כעורך-דין בתחום הפלילי, ומייצג שוטרים בתחום המשמעתי. בנוסף, הוא מתמחה יחד עם שותפתו, עו"ד דקלה ויסוצקי,

בדיני משפחה ותעבורה. ממקום מושבו כפרקליט, הוא אינו שולל את אפשרות שזדורוב יזוכה בתום המשפט: "על אף שאני סובר שזדורוב הוא הרוצח, בהחלט יכול להיות שיזוכה, מאחר וכמו בכל תיק, גם כאן התביעה צריכה לשכנע את בית המשפט מעבר לכל ספק סביר, וזה לא קל".

 

זיכוי מוחלט אינו עומד על הפרק לדעתו, אך בהחלט ייתכן שהמשפט יסתיים בזיכוי מחמת הספק. "אינני מכיר את ראיות ההגנה, אך אני מעריך את הלהט שנוקט בתיק הזה הסניגור, עו"ד דוד שפיגל. יש בתיק די ראיות פוזיטיביות, אך בית המשפט הוא שיחליט אם די בהן כדי להרשיע את הנאשם. אני לא חושב שיש ספקות סבירים בתיק הזה, אך לא מן הנמנע שבית המשפט יחשוב אחרת ויבחר לזכות את הנאשם. ולמרות זאת, סברתי שנכון להגיש נגדו כתב אישום. אני לא זוכר שמישהו במשטרה התלבט בעניין הזה".

 
היום אתה עורך-דין בעצמך. היית מוכן לייצג אותו במידה ולא היית מעורב בתיק?

 

"בנסיבות אחרות, אולי כן. כמו לכל נאשם, כפי שקבע החוק, גם לזדורוב מגיעה הגנה".
 


עודכן ב: 03/10/2010