לא אחת אנו נתקלים בתביעות נזקיות המוגשות כנגד עובדי ציבור: עובדי משרדי ממשלה, שוטרים, ראשי עירייות, פקחים וכיוצ"ב.

בשנת 2005 הורחבה ההגנה על עובדי הציבור במסגרת תיקון סעיף 7 לפקודת הנזיקין.

 

במסגרת אותו תיקון נקבע כי " לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין".

 

תקנות הנזיקין (אחריות עובד ציבור) קובעות כי עם הגשת תובענה נגד עובד ציבור, על התובע להודיע על הגשתה לפרקליט המחוז בו נמצא מקום מושבו של בית המשפט שדן בתובענה.

 

משהוגשה הודעה כאמור לפרקליט המחוז, על המדינה לבחון באם מתקיים התנאים להכרה באותו מקרה ספציפי ככזה המצדיק מתן חסינות מוחלטת לאותו עובד ציבור. במידה והמדינה מוצאת כי אכן התקיימו כל תנאי החסינות אזי היא תגיש הודעה לבית המשפט כי מתקיים תנאי החסינות בהתאם לסעיף 7א' לפקודת הנזיקין.

 

משמעות מתן החסינות הוא שהמדינה באה בנעליו של עובד הציבור, התובענה שהוגשה כנגדו נדחית ורואים את התובענה כאילו הוגשה מלכתחילה כנגד המדינה.

 

כל הרעיון העומד אחרי מתן חסינות על ידי המדינה הוא שידע כל עובד ציבור כי במידה ויפעל על פי דין, גם אם יתבע ע"י גורם חיצוני, תהא המדינה למגן עבורו.

 

כל האמור לעיל, יפה ונכון במידה והתובע טורח להעביר לידי הפרקליטות את התובענה שהוגשה על ידו לבית המשפט כנגד עובד הציבור.

אולם, במקרים רבים, בין אם מדובר ברשלנות ובין אם מדובר בכוונת מכוון, התובע לא דואג לפעול על פי התקנות ולהעביר הודעה לפרקליטות.

 

במצב דברים זה, יהא על הנתבע עצמו, בהתאם להוראות סעיף 7א' (ד) לפקודת הנזיקין, להגיש בקשה לבית המשפט, שיקבע כי מתקיימים תנאי החסינות באותו מקרה. כלומר על בית המשפט לעשות את עבודת המדינה ולקבוע האם מתקיימים או שמא לא מתקיימים אותם תנאי חסינות.

 

במידה ובית המשפט מוצא כי אכן מתקיימים אותם תנאים, אזי הוא ידחה את התובענה נגד עובד המדינה.

בפרקטיקה, גם כאשר  מוגשת בקשה לבית המשפט להכרה בתנאי החסינות, בית המשפט מבקש את עמדת המדינה בעניין ופוסק, בדרך כלל, על פיה.

 

משרדנו ייצג שוטר שהוגשה נגדו תלונה ע"י שוטר אחר בגין הוצאת לשון הרע, כל זאת במסגרת מילוי תפקידם כשוטרים. באותו מקרה, התובע נמנע מהעברת התובענה לפרקליטות, כפי שפורט לעיל, ומשרדנו הגיש לבימ"ש בקשה כי יקבע שהתקיימו באותו מקרה תנאי החסינות. בימ"ש דרש מהמדינה להגיב, והמדינה בסופו של דבר הגישה הודעה על קיומה של חסינות עובד ציבור ובקשה להיכנס בנעלי הנתבע, שייוצג על ידנו. התוצאה: התובענה כנגד הנתבע נדחתה!

  

 


עודכן ב: 01/10/2010