מה הוא הדין במידה וחתמתם על הסכם גירושין וצד אחד מעכב את ביצוע הגט בפועל? האם הוא עשוי להיות מחויב בקנס כספי? בשאלות אלו דן בית המשפט לענייני משפחה כאשר בני זוג יהודים ערכו הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה וההסכם אף ,הכולל הסכמה להתגרש, אושר בבית הדין הרבני, אלא שאחד הצדדים סירב בכל תוקף לסדר הגט במשך חודשים רבים, ולא בחל באמצעים לנסות ולעכב את הגירושין זמן רב. 

 

האם יש לחייבו בפיצוי האישה בגין העיכוב בסידור הגט? ואם כן, אז תחת איזו עילה משפטית?

 

"סרבנות גט" והשלכותיה המשפטיות  

 

רבות דובר בנושא העוסק "בסרבנות גט". וההשלכות שלה. הפסיקה קבעה, כי אדם המסרב לתת גט ניתן יהא להגיש כנגדו תביעה נזיקית ואף לקבל פיצוי כספי בגין סרבנותו. גם המתח הקיים בין החשש להיות הגט "גט מעושה", שעה שאדם נתן את הגט בכפייה למול זכות הצד שכנגד לחירותו נדון אף הוא וגברה העמדה המצדיקה חיוב כספי כנגד צד המסרב לגט.

בפסק דין חדש מיום 27.1.14 שניתן על ידי השופט זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת נדונה סוגיה המחדדת את המדיניות השיפוטית הנסובה מצד בתי המשפט בארץ.

 

בקשה לשלום בית לאחר פירוד של שנתיים

 

זוג שחתם על הסכם גירושין בו קבע כי סידור הגט בפועל הנו מעיקרי ההסכם ,ואף ניגש ואישר את ההסכם בבית הדין הרבני. אולם, כאשר נקבע דיון לצורך ביצוע טקס הגט חזר בו הבעל מהסכמתו באמתלות שונות, ביניהם טענה כי רוצה לשוב לשלום בית, למרות שהצדדים כבר מתגוררים שנתיים בנפרד.

 

וכך במשך שנה ושמונה חודשים ,טלטל הבעל את האישה בבית הדין. האישה נאלצה לשכור שירותי עו"ד, ולמעשה המצב הגיע לכדי כך שחודשו הדיונים בפני בית הדין ואפילו מונתה עו"ס שתבדוק האם יש סיכוי לשלום בית בין הצדדים.

 

תכססנות טקטית במטרה לשפר עמדות 

 

בפסק דין זה נקב ביהמ"ש במונח חדש "תכסיסנות גט" והסבירה: כי לעניות דעת בית המשפט יש להחמיר עם "תכסיסני גט" המאשרים הסכם גירושין בבית המשפט, מתחייבים בגדרו להסדיר גט בהסכמה ולאחר מכן חוזרים בהם משיקולים טקטיים בבית הדין הרבני במטרה לשפר עמדות והישגים שבינם ובין הגט אין דבר וחצי דבר.

 

ההחמרה השיפוטית בסרבנות גט 

 

 

 

ההחמרה השיפוטית יכולה וצריכה, לדעת בית המשפט, למצוא ביטוי במספר מישורים:

 

1. העובדה שצד התנהל בחוסר תום לב מצדיקה הקדמת מועד החיוב ממנו יידרש לתת פיצוי לצד הנפגע. כלומר, חובת הנזיקין והחיוב הכספי שיושת על הצד המפר יחול מרגע אישור ההסכם בבית המשפט ועד מתן הגט בפועל.

 

2. הדבר מצדיק יצירת עילת חיוב חדשה מכוח דיני החוזים מעבר לעילה הנזיקית הקיימת. דהיינו, הורחב מעגל העילות המאפשר חיוב כספי כנגד צד המפר הסכם.

 

כל אלה נגזרים ממדיניות שיפוטית אשר מבקשת להבהיר כי הסכמים יש לכבד ולמלא בתום לב והמפר התחייבותו יידע כי יש לכך מחיר כספי.