לא ניתן לחדש חברות באגודה לאחר שניתנה הודעת פרישה

חברותם של מושבים רבים בתאגיד תנובה, ידעה שינויים במהלך השנים כאשר עם מכירת השליטה בתאגיד תנובה וחלוקת פדיון המניות לחבריה, החלו מושבים רבים לבדוק את חברותם ואת מעמדם כמי שהיו בעבר חברים בתנובה.

כיום, כאשר לקיומה של חברות בתנובה קיים פוטנציאל כלכלי רב, מבקשים מושבים ואגודות לנסות ולהותיר את חברותם בתנובה, בינהם גם מושבים אשר הגיעו לכדי הליכי פירוק ושוקמו מחדש, מושבים שהפריטו את שיווק התוצרת לחבריהם וחדלו לשווק באופן מאורגן, ומושבים אשר מימשו בעבר את מניותיהם והפסיקו את חברותם.

לאחרונה הובא בפני רשם האגודות עניינו של מושב אשר הודיע בעבר באופן רשמי על פרישה מחברות בתנובה, וכיום מבקש להכיר בחברותו כחבר בתאגיד תנובה.

עובדות המקרה על קצה המזלג:

מושב אשר נמנה בעבר עם חברי תנובה, עד לפרישתו מחברות בשנת 1963 מרצונו.

בחלוף שנתיים לאחר פרישת המושב מחברותו, נמשכה העברת הכספים לתנובה ונגבו כספים בגין מלווה. כמו כן נמצאו אסמכתאות המעידות על קיומן של הלוואות מניות בחשבון המושב בתנובה לאחר מועד העזיבה.

טענות המושב היו, כי יש לראותו כחבר בתנובה גם כיום, בין משום שחברותו לא פסקה ובין אם משום שהתקבל מחדש לחברות לאחר שלכאורה הסתיימה חברותו, וזאת מכח התנהגות.

חוקר שמונה ע"י רשם האגודות, המליץ לדחות את דרישת המושב לתיקון פנקס החברים בתנובה ואת דרישת המושב לרשום אותו מחדש כחבר בתנובה.

המושב השיג על החלטת החוקר בפני רשם האגודות, השגה אשר נדחתה ע"י הרשם מן הנימוקים הבאים:

- תנובה אישרה למושב במס’ מכתבים כי פדה את כל מניותיו וכי לא קיימת יתרת מניות.

- בהתאם לתקנון תנובה פדיון כל המניות הינו אפשרי, רק במצב של הפסקת חברות.

- שיווקי המושב לתנובה הופסקו כבר בשנת 1961, והמושב המשיך בשיווק תוצרתו החקלאית ואת תוצרת חבריו דרך משווקים אחרים, לעיתים גם בשיווק ישיר באופן פרטי על ידי החברים (עובדה המלמדת, כי פניית המושב לפדיון המניות, לא נעשה בחלל ריק, אלא כחלק מתהליך של הפסקת החברות אשר בא לידי ביטוי גם בהפניית התוצרת החקלאית למשווקים אחרים.

החלטת רשם האגודות

הרישום בפנקס החברים משמש כהוכחה למועד קבלתו ומועד יציאתו של חבר באגודה.

אין השיווק כשלעצמו מהווה ראיה כלשהי לחברות על דרך של התנהגות, ואין נפקא מינה להיקפו ומשכו, שכן תנובה שיווקה גם את תוצרתם של אגודות נוספות שלא היו חבריה, כמו גם של חקלאים בודדים שעל פי תקנונה לא יכולים להיות חברים בתנובה.

לאחר שדחה הרשם את טענת המושב, כי הינו רשום בפנקס החברים, נבחנה האפשרות לחברותו של המושב בדרך חלופית, שלא על פי התקנון – חברות מכח ההתנהגות, בהתאם לתקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973, המפרטת נסיבות מיוחדות להכרה בחבר:

"נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".

בפסיקתו מסיק הרשם, כי לא ניתן ללמוד על חברותו של המושב בתנובה מכח התנהגות בהתאם לתקנה 2א’, שכן המדובר בתקנה שהינה רלבנטית כאשר לשני הצדדים יש כוונה ליצור בינהם יחסי חברות, דבר אשר לא ניתן להילמד מהתנהגותו של המושב עסקינן אשר הביע את רצונו בכתב, לפרוש מחברותו בתנובה ואף פדה את כל מניותיו. אילו היה המושב מעוניין לחדש את חברותו היה עליו לפעול בהתאם לתקנון, להגיש על כך בקשה בכתב ולהציע להשיב את ערך פדיון מניותיו.