חשוב לזכור כי המשטרה, התביעה והשופטים, תומכים בנושא מטעמים פרקטיים, שכן הם מאפשרים העמדה לדין של עבריינים רבים יותר, במהירות רבה יותר, וקבלת אחוז גבוהה של הרשעות.


עצוב לציין זאת אך לאור מספר השופטים והתובעים והתקצוב בחוסר של מערכת המשפט והאכיפה, ללא הסדרי טיעון המערכות היו קורסות מחוסר באמצעים ומשאבים לניהול כל התיקים. עובדתית כיום מסתיימים בהסדרי טיעון רובם המכריע של התיקים בבתי המשפט.


פסק הדין המוביל בעניין הסדרי הטיעון הוא ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל, שבו הכיר בית המשפט העליון בערכם ותרומתם של הסדרי הטיעון, כמוסד עם הצדקה רעיונית בתור חלק מהשיטה האדוורסרית, שבה הנאשם והתביעה מציגים ראיות לבית המשפט והם אף רשאים לוותר על הראיות ולהגיע להסכמים ביניהם. יתרה מזו צוינה תרומתם של הסדרי הטיעון להרתעה אפקטיבית של עבריינים שכאמור גורמים להרשעת רבים יותר מהם ובהליך קצר יותר.


מנגד, פסק הדין הכיר בכך שיש גם סיכון מסוים כגון פגיעה בעקרון השוויון בין נאשמים, חשש כי חפים מפשע יורשעו משום שיעדיפו להודות באשמה באישום קל יחסית ולא לקחת סיכון להרשעה וענישה חמורה, וחשש אפשרי למשוא פנים כלפי עבריין בעל השפעה.


הדרך להסדר טיעון


לאור האמור, האם ניתן לרתום את רצון התביעה להרשיע ורצון מערכת המשפט לזירוז ההליך על מנת להתמודד עם כתב אישום בבית המשפט לתעבורה? בנסיבות מסוימות התשובה חיובית – אך חשוב להדגיש, לא בכל מקרה, לא לכל נאשם, ולבטח לא בלי הכנה מוקדמת ותמיד עם ליווי של עורך דין מקצועי.


תחילה, יש צורך להבדיל בין דוחות פעוטים, לבין עבירות תנועה מעט יותר כבדות, אין דין דו"ח נהיגה ללא חגורת בטיחות זהה לדין של חציית צומת באור אדום בנסיבות מחמירות ואין דין נהיגה באין כניסה לנהיגה בפסילה, על אף הסיכון הנובע מעבירות אלו, ונדמה שהנושא ברור.


כמו שאמור להיות ברור שאדם שיש לו וותק בעבירות תנועה שונה מנהג בעל ותק רב ללא עבירות ובנקודה זו יש להדגיש שכל עבירה – אפילו חניה, נרשמת במחשבי המשטרה ולא חסרות דוגמאות ללקוחות שטענו שעברם התעבורתי נקי אך בבדיקה רשמית התברר כי לחובתם רשומות עבירות רבות שכלל לא זכרו אותם והדבר נזקף לחובתם ברגע האמת מול השופט.


סיכום קצר, ידה של התביעה מעט יותר קלה בהסדרים בעבירות הפעוטות יחסית כאשר הנהג ותיק וללא עבירות וקמוצה הרבה יותר בעבירות החמורות ולנהגים בעלי עבר תעבורתי.


האם זה אומר שנהג אמור לגשת לבדו לבית המשפט ולקוות לטוב, ממש לא. כותב שורות אלו ניתקל כבר מספר פעמים בתובעים שהציעו הצעות הסדר שכללו פסילות בפועל על ימין ושמאל לנאשמים לא מיוצגים, ללא קשר ממשי לטיב העבירה. מנגד לא חסרות דוגמאות לשופטים שהשיתו ענישה קשה למען יראו וייראו.


אשר על כן, קיים צורך בבחינה מעמיקה של חומר הראיות שהאישום מתבסס עליו ועברו התעבורתי של הנהג. בנקודה זו הריני יוצא כנגד התופעה של הגעה ל"פגישת הסדר" עם התביעות ללא ידע מקדים בנושא ומבלי לראות את חומר החקירה, בחלק מהמקרים משול הדבר לאדם המכניס ראשו ללוע הארי ומקווה לחסדו.


לסיכום, העצה הטובה שיכול נהג לקחת ממאמר זה הינה שטרם ימהר להגיע להסדר, טוב יעשה עם יתייעץ עם עורך דין המבין התחום, וידרוש שחומר הראיות בתיק ייבחן על ידי גורם מקצועי רלוונטי שמבין בנושא וזאת בטרם יעשה כל נסיון ממשי להגיע להסדר.