ענישה מופחתת בשכרות בעקבות גילוי פגמים בנוהלי ביצוע בדיקת דם לגילוי שכרות על ידי משטרת ישראל

משולחנו של עו"ד אנושי אלי, עו"ד תעבורה, שופט תעבורה בדימוס.

בתיק שנדון בבית המשפט לתעבורה בתל אביב, הושג על ידי כותב שורות אלו בפועלו כסנגור של הנאשם, מיטוט תיק התביעה וזאת בעקבות פגמים אותם איתר הסנגור בביצוע נוהלי משטרת ישראל לעניין בדיקת הדם לגילוי אלכוהול.

תחילתה של הפרשה, כאשר נעצר הנהג במרכז תל אביב ונתבקש לעבור בדיקות המעידות על המצאות אלכוהול בגופו, לאחר שלא צלחו בדיקות הנשיפה שנערכו לו באמצעות מכשיר הינשוף, הסכים הלה לאור דרישת המשטרה, לעבור בדיקת דם במקומה של בדיקת הנשיפה.

בדיקה זו העלתה רמת אלכוהול גבוהה ביותר, הרבה מעבר לכמות הנדרשת בחוק להגשת כתב אישום לנהיגה בשכרות העומדת כיום על 50 מיליגרם של אלכוהול ל- 100 מיליליטר של דם.

כאן המקום לציין כי קיימות שתי סוגי בדיקות לגילוי אלכוהול בגופו של נהג, האחת בדיקת נשיפה, היא הבדיקה הנפוצה ביותר ובה מתבקש החשוד בשכרות לנשוף פעמיים למכשיר ה"ינשוף", בדיקה זו נתונה כיום לביקורת משפטית קשה וגורל בדיקות רבות שנעשו בו, נימצא כיום בדיון בבית המשפט העליון, לאחר שהוברר כי במשך תקופה ארוכה המכשיר לא אושר כנדרש על ידי החוק.

להרחבה בנושא ראה מאמר נוסף שלי סערה בכוס יין/וודקה/בירה שפורסם בעבר

לעומת בדיקת הנשיפה, הבדיקה לגילוי אלכוהול בדם, הנה בדיקה מדויקת ביותר, בדיקה מקובלת, אשר בניגוד לבדיקת הנשיפה, שעצם הויכוח על חוקיותה ודיוקה נדון בעבר, הווה וכנראה גם בעתיד בבתי משפט שונים, הרי בדיקת הדם לגילוי אלכוהול זכתה לאישור וגיבוי מלא, בין היתר כיון שהינה בדיקה מדעית/רפואית לכל דבר.

במרבית המקרים כאשר נאשם בשכרות נבדק בבדיקת דם, תוצאות בדיקה זו מקובלות כ"אורים ותומים" במערכת המשפטית ואף על ידי סנגורים רבים, כולל על ידי עורכי דין לתעבורה וזאת בבחינת ראה וקדש.

אולם כותב שורות אלו, עו"ד לדיני תעבורה, הוכיח שלא כך אמור להיות הדבר, שכן גם לדרך ביצוע בדיקת הדם יש חסרונות וכמו תמיד "השטן מצוי בפרטים הקטנים" – שבקיאות בהם אמורה במצבים מסוימים, להקל במצבו המשפטי של חשוד בשכרות.

בתיק המדובר, נקודת התורפה נמצאה בנוהלי משטרת ישראל לעניין נטילת דמו של החשוד, כאשר שוטר אמור לאשר בכתב שליווה את החשוד, לאיש צוות רפואי ושם מסר לו מבחנה ספציפית ובה חומר נוגד קרישה, לאשר כי איש הצוות הרפואי חיטא את מקום הבדיקה בחומר נטול אלכוהול, העביר את הדם שנלקח למבחנה ספציפית זו, סימנה באופן ברור, ודאג להעברתה לגורם מוסמך להמשך טיפול ואבחון הדגימה.

עד כאן הכל טוב ויפה ואכן השוטר אישר שהכל נעשה כהלכה, אולם במסמך נוסף שאותר על ידי הסנגור, כותב שורות אלו, חוזר השוטר בזכרון דברים על נטילת דגימת דם לבדיקת שכרות כפי שציין במסמך הראשון, אולם הפרטים המצוינים שם שונים, החל מזמן האירוע ששונה באופן משמעותי וכלה בעובדה שכלל לא נוכח בבדיקה, אלא שציין ברור ובאופן מפורש שבכלל לא נכח בבדיקה, כן עלה סימן שאלה לגבי הסימונים שכביכול סימן על המבחנה על פי הטופס הראשון שכתב.

משטרת ישראל, שברור שמסמכים אלו היו לפניה, לא היססה למסור לחשוד עוד בטרם יוצג על ידי עורך דין לעניני תעבורה, כי תבקש במשפטו לא פחות מפסילת המינימום של שנתיים ימים, אולם לאחר כניסת כותב שורות אלה לתמונה, גילוי המצב האמיתי, הסכימה למחיקת עבירת השכרות מכתב האישום.

מוסר השכל, גם אם נבדקתם בבדיקת הדם לגילוי שכרות ולאור התוצאות החמורות שאתם מבקשים לחלוק עליהם, אין ספק כי זו רק שאלה של זמן עד שבית המשפט יפסול את רשיון הנהיגה לפרק זמן ממושך, הרי בהתיעצות עם עורך דין מומחה לחוקי תעבורה, ניתן לעיתים לאתר את נקודות התורפה של תיק התביעה ולנצלם לזיכוי או לפחות להקלה משמעותית בעונש.

 

עו"ד אלי אנושי, עו"ד תעבורה

הערה: מדובר במאמר כללי, שאינו מהווה תחליף ללשון החוק והפסיקה (וראה לעניין זה פקודת התעבורה ותקנות התעבורה), המאמר אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו משמש תחליף לייעוץ משפטי.

 


עודכן ב: 21/03/2011