בתי המשפט
בית משפט השלום נתניה פ 001071/01

כב' השופטת טלמור אביבה תאריך: 11/07/2007

בעניין: מדינת ישראל
ע"י מר אילני המאשימה


נגד

1. אסיל את נביל חב' לבניה והשקעות
בע"מ
2. עיסא נביל - בעצמו
ע"י ב"כ עוה"ד גונן קסטנבאום ועו"ד שטרן הנאשמים

גזר דין

בכתב האישום המתוקן (המסומן א) שהוגש כנגד הנאשמים אסיל את נביל חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן "נאשמת 1") ועיסא נביל (להלן "נאשם 2") נטען כי בתקופה נשוא כתב האישום נאשמת 1 היתה רשומה בענף שירותי בניה, עבודות גמר ושיפוצים, כ"עוסק" לענין חוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן "החוק") כשנאשם 2 הינו מנהלה הפעיל של נאשמת 1.

 

בתקופה שבין 2/99 לבין 11/99, הוסיפה המאשימה, קיבלו הנאשמים מאנשים שונים מסמכים הנחזים לחשבוניות מס שהוצאו שלא כדין ומבלי שבוצעה כלל עסקה בגינם (להלן "התשומות הפיקטיביות"). הנאשמים קזזו מס תשומות בגין תשומות פיקטיביות אלו, ובעשותם כך, טענה המאשימה, ניכו הנאשמים מס תשומות כשאין בידיהם חשבוניות כדין כאמור בסעיף 38 לחוק מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס.


סה"כ הסכומים ללא מע"מ כמפורט בחשבוניות שמספריהן נקובים בסעיף 5 לכתב האישום המתוקן מגיע ל- 1,529,300 ₪ והמע"מ בגינן - 259,984 ₪.


בעשותם כאמור, הוסיפה וטענה המאשימה, מסרו הנאשמים דוחות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס ובמעשיהם אלה השתמשו הנאשמים בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק או להשתמט ממס.


המאשימה יחסה לנאשמים 8 עבירות שענינן ניכוי מס תשומות מבלי שיש להם לגביו מסמך כאמור בס' 38 לחוק, עבירות לפי סעיף 117 (ב)(5) לחוק, 6 עבירות שענינן מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור, עבירות עפ"י סעיף 117(ב)(1) לחוק ו-8 עבירות שענינן בכך שהשתמשו הנאשמים בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק או להשתמט ממס, עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק.


בישיבת יום 14.6.07, לאחר שמיעת ראיות, הורשעו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האשום.

בטיעוניה לעונש ציינה המאשימה כי העבירות שעברו הנאשמים הינן עבירות חמורות ביותר בגינן נגרם לקופת המדינה נזק העומד על סך 259,984 ₪ משוערך להיום עומד הוא על סך כ-390,000 ₪ כמפורט במוצג ה'.


הוסיפה המאשימה כי הנאשמים לא הסירו מחדליהם ולו אף חלק מהם, זאת אף שחלף זמן ממושך ממועד ביצוע העבירות ועד היום.
הפסיקה, כך צויין מתייחסת בחומרה יתרה לאי הסרת המחדלים ובכך אף ניתן לראות שאין הנאשמים אינם מביעים כל חרטה על מעשיהם.


עוד טענה המאשימה כי אין לראות בחלוף הזמן מאז הגשת כתב האישום ב-10.6.01 ועד היום נסיבה מקילה שכן חלוף הזמן נגרם בשל כך שנאשם 2 לא אותר תקופה ממושכת, ההליכים המשפטיים הותלו ומשהתחדש הדיון אף נדחו ישיבות מספר בשל אי התייצבותו לדיונים, כך שהתנהגות נאשם 2 היא זו שגרמה לחלוף הזמן ולכן יש התנהגות זו של הנאשם שיקול לחומרא.


בנסיבות אלו עתרה המאשימה להטיל על נאשם 2 עונש של מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי מרתיע וקנס כספי משמעותי, וכך גם שיוטל קנס משמעותי על נאשמת 1, בציינה שמדובר בעבירות אשר המניע לביצוען הוא מניע כלכלי, ולכן אי הטלת קנס משמעותי יש בה משום עידוד לעברייני מס פוטנציאלים.

ב"כ הנאשמים עתר להקלה בעונשם של הנאשמים בציינו שאין לנאשמים הרשעות קודמות. נאשם 2 במקור הינו תושב דרום הר חברון, אשר שימש כסייען של השב"כ ושל המשטרה באיסוף מידע וסיכול אירועים בפעילות חבלנית והגיש לעניין זה מכתב ממשרד ראש הממשלה נושא תאריך 5.6.00 - מוצג שסומן 1. כך גם הוגש מכתב הצלב האדום - סומן 2 המלמד שהנאשם נכלא בכלא חברון במסגרת הרשות הפלסטינאית הכל כמפורט במסמך זה.


ב"כ הנאשמים ציין שדרך חייו זו של נאשם 2 השפיעה על התנהלות משפחתו, והדרדרות עסקיו. נאשם 2 נשוי, אב ל-8 ילדים, מבין חומרת מעשיו ומביע צער בגין מעשים אלו. כיום נאשם 2 מובטל לאחר שעד לתקופה האחרונה עבד כשכיר בחברה קבלנית, שכרו היה כ-4,000 ₪ לחודש. נאשמת 1 קרסה כלכלית ואינה פעילה.


בנסיבות אלו, הוסיף, גם אם בפני בית משפט עומד כשיקול האינטרס הציבורי בעבירות מס, הרי שאין להתעלם מנסיבותיו האישיות המיוחדות של נאשם 2 ולכן עתר שלא יגזר על נאשם 2 עונש של מאסר בפועל, זאת אף בהתחשב בחלוף הזמן מאז חודש כתב האישום ועד היום, ובהתחשב בגובה הקנס שיוטל על כל אחד מהנאשמים.


העבירות שעבר כל אחד מהנאשמים הינן עבירות חמורות ביותר.


נפסק לא אחת שיש להתייחס בחומרה יתרה לעבירות בניגוד לדיני המיסים שכן המניע לעבירות אלו הוא הרצון להפיק רווחים וראוי הוא שמי שהורשע בעבירות אלו יוטל עליו עונש של מאסר בפועל וקנס משמעותי.


לא בכדי צוין בפסיקה כי ההיבט המרכזי החייב להנחות את ביהמ"ש הוא ההיבט הציבורי.


היבט זה מכריע כל היבט אישי שראוי להישקל לטובת הנאשמים אף שאין להתעלם מאלה לחלוטין.


ב"כ הנאשמים תאר בפני בית המשפט בפירוט את מצבם הכלכלי הקשה של הנאשמים ודרך הדרדרות עסקיהם והסתבכותם באופן שהמחדלים נשוא כתב האישום לא הוסרו. עוד ציין ב"כ הנאשמים שמדובר בנאשמים ללא הרשעות קודמות. נאשם 2 אב ל-8 ילדים, שימש כסייען למדינת ישראל ובכך סיכן עצמו ומשפחתו כמפורט במסמכים 1 ו-2 שהוגשו, איננו עובד, עד לאחרונה עבד כשכיר והשתכר כ-4,500 ₪ לחודש, נאשמת 1 קרסה ואיננה פעילה.


בנסיבות אלו ביקש להימנע משליחת נאשם 2 לריצוי עונש מאסר בפועל ולהתחשבות מירבית במצבם של הנאשמים לענין גובה הקנס שיוטל עליהם.


לא אחת נקבע בפסיקה כי במקרים רבים של עבירות מס עדים אנו לתופעה שבה עברייני המס באים ושוטחים בפני ביהמ"ש את בעיותיהם הכלכליות ו/או הרפואיות ו/או המשפחתיות הקשות. כך נקבע כי לגבי העבירות הללו, אי אפשר להתעלם מחומרתן וגם כאשר קיימות נסיבות אישיות לא קלות יש להמחיש בפועל כי גם עבריינות בתחום המס ראוי לה שתענש בכל חומרת הדין.


לעניין מדיניות הענישה בעבירות מס כבר נאמר פעמים רבות כי אין בין גוזל כספי הציבור לגוזל כספי הפרט ולא כלום. אלה גם אלה חטאם רב הוא ואלה גם אלה ראויים בנסיבות המתאימות למיצוי הדין, הן בעונשי מאסר ממשיים והן בקנסות כספיים מכבידים.


יודגש שגם המחדל הכספי המגיע נכון להיום לסך משוערך של 390,000 ₪ לא הוסר על ידי הנאשמים וכפי שנקבע לא אחת אי הסרת המחדלים מקנה מימד של חומרה יתרה למעשי העבירות, מה עוד שעבירות אלו שעברו הנאשמים נחשבות עפ"י הפסיקה לשליחת היד לכספי הציבור ופגיעה בקופה הציבורית.


מאז הגשת כתב האישום בתיק זה חלף זמן ניכר, כאשר בחלק מהתקופה הותלו ההליכים המשפטיים בתיק זה שעה שנאשם 2 לא אותר.
מאידך, אני מתחשבת לקולא בכך שאין לנאשמים הרשעות קודמות. נאשמת 1 איננה פעילה. נאשם 2 אב ל-8 ילדים, שימש כסייען כמפורט באישור מדינת ישראל - מוצג 1, דבר שהשפיע עליו ועל חיי משפחתו. מצבם הכלכלי של הנאשמים קשה, נאשם 2 אינו עובד כיום.


בנסיבות אלו, אני מורה בזאת כדלקמן:


1. אני דנה נאשם 2 לתקופת מאסר של 6 חודשים בפועל.
עונש המאסר בפועל ירוצה בעבודות שירות, זאת אם ימצא הממונה על עבודות השירות את עונש המאסר שהוטל עליו בעבודות שירות.


2.
על מנת להרתיע נאשם 2 מלעבור עבירות דומות בעתיד אני דנה נאשם 2לתקופת מאסר של 12 חודשים על תנאי למשך שנתיים והתנאי שלא יעבור אותן עבירות.


3. אני דנה נאשם 2 לתשלום קנס בסך של 100,000 ש"ח או 360 ימי מאסר שישא בנוסף לכל עונש מאסר אחר שהוטל עליו.
הקנס ישולם ע"י נאשם 2 ב- 10 תשלומים שווים ורצופים - כשהראשון לא יאוחר מיום 1.8.07 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן עד התשלום המלא.


היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.
אני דנה נאשמת 1 לתשלום קנס בסך של 2,000 ₪.
הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה היום כ"ה בתמוז, תשס"ז (11 ביולי 2007) במעמד הצדדים

א. טלמור, שופטת


התובע: מבקש שתינתן חוות דעת הממונה על עבודות שירות ובה יקבע באיזה עבודת שירות יבצע הנאשם את עונש המאסר שהוטל עליו.


ב"כה מאשימה: מבקש שכל הערבויות שניתנו במסגרת תיק זה תעמודנה ותשארנה בתוקף עד סוף ההליכים בתיק זה.

החלטה


נקבע לדיון ליום 20.9.07 שעה 8:30.
עד אז תוגש חוות דעת הממונה על עבודות שירות ובה יקבע באיזה עבודת שירות יבצע הנאשם את עונש המאסר שהוטל עליו.
תשומת לב הממונה על עבודות שירות מופנית לכתובת הנאשם ומס' הטלפון כפי שצויינו לעיל.
המזכירות תודיע החלטתי לממונה על עבודות שירות.

 


עודכן ב: 30/08/2011