ירושה אינה אירוע מס – חלק ב` –יצחק פוגל

חלק זה של הרשימה יסקור את היבטי המס השונים בירושה בישראל (יובהר, במקרה שיש נכסים אף מחוץ לישראל, מסמך זה אינו עוסק בהיבטי המס בגינם, ומומלץ לפנות למומחה מס מקומי באותן מדינות), לאחר שהחלק הקודם סקר באופן כללי את עקרונות המס, וכן דן בהיבטי מס ערך מוסף. החלקים הבאים של הרשימה ידונו בהמשך בהיבטי מיסוי מקרקעין ובהיבטי מס הכנסה. (כפי שצוין, ההנחה ברשימותינו לעניין ירושה, הינה כי נכסי העיזבון שהועברו מהמוריש ליורשת, הגיעו למוריש כדין, והם נקנו או נתקבלו, לאחר תשלום מס, והוצהרו כדין על ידי המוריש לרשויות המס).

היבטי מיסוי מקרקעין

פרק שני לחוק, שכותרתו "הטלת המס" קובע כדלקמן:

"הטלת המס על מכירת זכות במקרקעין

6. (א) מס שבח מקרקעין (להלן - המס) יוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין.
(ב) השבח הוא הסכום שבו עולה שווי המכירה על יתרת שווי הרכישה כמשמעותה בסעיף 47.

הטלת המס על פעולות באיגוד מקרקעין

7. המס יוטל על פעולה באיגוד מקרקעין."

כאשר "מכירה" לצורך החוק מוגדרת, כ-

""מכירה", לענין זכות במקרקעין, בין בתמורה ובין ללא תמורה -

(1) הענקתה של זכות במקרקעין, העברתה, או ויתור עליה;

(2) הענקתה של זכות לקבל זכות במקרקעין, וכן העברה או הסבה של זכות לקבל זכות במקרקעין או ויתור על זכות כאמור;

(3) הענקתה של זכות להורות על הענקה, העברה או הסבה של זכות במקרקעין או על ויתור על זכות במקרקעין, וכן העברתה או הסבתה של זכות להורות כאמור או ויתור עליה;

(4) פעולה באיגוד שהזכות המוקנית בה מקנה לבעליה כוח, יכולת או זכות לתפוש מקרקעין מסויימים של האיגוד בו מוקנית הזכות או אם אותה זכות מקנה לבעליה את הזכות לדרוש מאיגוד למסור לתפיסתו מקרקעין מסויימים;"
ו"פעולה באיגוד" הוגדרה-

""פעולה באיגוד" - הענקת זכות באיגוד, הסבתה, העברתה או ויתור עליה, שינוי בזכויות הנובעות מזכות באיגוד והכל בין בתמורה ובין בלא תמורה, אך למעט הקצאה; לענין זה, "הקצאה" - הנפקה של זכויות באיגוד שלא נרכשו על ידי האיגוד קודם לכן, אשר תמורתה, כולה או חלקה, לא שולמה למי מבעלי הזכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין;"
הווה אומר, החוק מחייב במס כל פעולה או מכירה, וזאת תוך מתן הגדרה רחבה ביותר, בה כל טרנזקציה של מקרקעין, בתמורה או לא בתמורה, מלאה או חלקית, הינה בגדר מכירה, וככזו חייבת במס.

המחוקק היה ער לבעייתיות שבהעברת נכסים כתוצאה מירושה, שבניגוד לשאר ההעברות אינה רצונית מחד, ומאידך גם לא נתקבלה כל תמורה, ולכן החליט לפטור את הבעייתיות על ידי מנגנון מיוחד, בו נקבע בסעיף 4 לחוק, כי: "הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לענין חוק זה.".

מנגנון זה יחד עם סעיפי חוק מסוימים נוספים, יוצרים מנגנון של דחיית מס בלבד, ולא פטור ממס . בעתיד, כאשר היורש ימכור את המקרקעין, הרי שהוא יתחייב עליהם במס .

לסיכום חלק זה, החוק אינו רואה בהורשה כמכירה, ופועל יוצא מכך אין אירוע מס בעת הפטירה. נגזרת של האמור לעיל, היות והורשה אינה מכירה, הרי שאין חובה לדווח על הפטירה או על צו הירושה/צו קיום צוואה לרשויות מיסוי מקרקעין ולבטח אין כל צורך באישורם לצורך העברת המקרקעין על שם היורשים.

החוק אינו רואה בהורשה כמכירה לצרכי החוק, ופועל יוצא מכך אין אירוע מס בעת הפטירה. בעת מכירה של היורשים, את הנכסים שירשו, החישוב שייעשה יתבסס על יום ושווי הרכישה, שהיה נקבע למוריש, אילו הוא מכר את המקרקעין.
הערות:

סעיף 26 לחוק, קובע את שווי הרכישה בהורשה, ולעניינינו, לגבי פטירות החל מה-1 באפריל 1981, היורש נכנס לנעלי המוריש, קרי, שווי הרכישה של היורש יהיה שווי הרכישה של המוריש. לאור זאת חשוב ביותר לשמור מסמכים שהיו למוריש, ולבטח בהתייחס לתקופות ישנות, שייתכן והנתונים בגינן אינם מצויים או מצויים חלקית בלבד, במחשבי רשויות המס, וזאת לצורך הוכחת שווי הרכישה. במקביל, קובע סעיף 37(1)(ז) אף את יום הרכישה, כיום הרכישה שהיה נקבע למוריש, אילו הוא היה המוכר.

לצורך הדוגמא, ניתן לרשום במשרדי לשכת רישום המקרקעין ("טאבו") מקרקעין שהועברו בירושה על סמך צו ירושה או צו קיום צוואה מבלי להיזקק לאישור מרשויות מס שבח.

ישנו מקרה פרטי המוסדר בסעיף 49ב(5) בו היורש יכול לקבל פטור נוסף בגין מכירת דירת מגורים מזכה, שירש, בהתקיים התנאים הנקובים בסעיף, קרי, המוריש היה בן זוגו, הורהו או הורה הורהו או בן זוגם של אלו וגם יפני פטירת המוריש הייתה לו דירת מגורים אחת בלבד וכן בתנאי, שאם המוריש היה בחיים והוא היה מוכר את הדירה, אף הוא היה זכאי בגינה לפטור.

ויובהר, הורשה הוגדרה בסעיף 1 לחוק, בין אם היא על פי צוואה ובין היא על פי דין.