של מי השם הזה בכלל?

 

בשבועות האחרונים אי אפשר היה להימנע מלקרוא, לשמוע ולראות במדיה הכתובה והמשודרת את תופעת ה- "לינומניה" או באנגלית – "Linsanity", השיגעון האחרון ששוטף את ארה"ב ואת עולם הכדורסל.

 

כל מי שאוהב כדורסל, וגם מי שלא, בוודאי שמע עליו. התופעה קרויה על שם שחקן כדורסל מקבוצת הניו יורק ניקס אחד ג'רמי לין שעד לאחרונה "חימם את הספסל" כשחקן מחליף שלישי.

 

המזל שיחק לו ובשל מכת פציעות אצל השחקנים המובילים בקבוצה נפתח חלון הזדמנויות ולין עלה לשחק ב"פריים טיים". מהרגע שעלה למגרש הפך לין בתוך זמן קצר לסנסציה בינלאומית, לאחר שהוביל את הקבוצה למספר ניצחונות רצופים עם ביצועים אישיים מרשימים.

 

באמריקה כמו באמריקה, ימים ספורים לאחר שהחלה להסתמן הצלחתו המסחררת אצו גורמים שונים והגישו מספר בקשות לרישום סימן המסחר "LINSANITY" במרשם סימני המסחר הפדראלי בארה"ב.

 

 

מבדיקה קצרה עולה, כי הבקשה הראשונה הוגשה על ידי אחד ינצ'ין צ'אנג, שכפי הנראה אין לו קשר ללין, בעבור מגוון מוצרי הלבשה. יומיים לאחר מכן הוגשה בקשה לסימן "Linsanity" עבור מוצרי הלבשה והנעלה לספורט בשם אנדרו סלייטון, מי שהיה בעבר מאמנו הלא רשמי של לין. סלייטון אף רשם שם מתחם בכתובת www.linsanity.com והחל מוכר שם חולצות טי עם שמו של לין עוד מיולי 2010 (זמן רב טרם פרסומו הפתאומי).

 

לאחר מכן הוגשו בקשות נוספות לרישום הסימן LINSANITY על ידי מספר גורמים, בקשר למגוון שירותים ומוצרים, כגון שירותי ניהול עסקי של אנשי ספורט, תכשיטים, משקפיים, נרתיקים למכשירים סלולאריים, תיקים, צעצועים, משקאות ספורט ועוד. לבסוף גם לין עצמו הגיש בקשה לרישום הסימן LINSANITY.

 

מקרה דומה בו נעשה לאחרונה ניסיון לרכב על פרסום של ידוענים באמצעות רישום סימני מסחר לצורך עשיית רווח כלכלי נעשה בקשר לשמה של התינוקת האמריקאית המפורסמת Blue Ivy Carter, בתם של הזמרים המפורסמים ביונסה וג'י זי. ימים ספורים לאחר שנולדה, הוגשה בקשה על ידי אחד ג'יוזף מבה לרישום הסימן BLUE IVY CARTER NYC בלשכת סימני המסחר בארה"ב בקשר למגוון בגדי תינוקות וילדים. בקשה נוספת הוגשה בסמוך עבור הסימן BLUE IVY CARTER GLORY IV בקשר למגוון מוצרי בישום, בשם חברת CBH By Benton Clothier LLC.

 

השאלה המתבקשת - למי בכלל מוקנות הזכויות בסימן המסחרי LINSANITY או בשם התינוקת המפורסמת ביותר בארה"ב? האם הזכויות הן של מי שהגיש ראשון את הבקשה או בכלל למי שהחל לעשות שימוש קודם בסימן? האם הזכויות בסימן LINSANITY הן של לין כיוון שהשם מתייחס לתופעה שקשורה אליו, אף שהיו מי שהקדימו אותו בשימוש ובהגשת הבקשה?

 

זמן קצר לאחר הגשת הבקשות על שם התינוקת בלו אייבי של ביונסה וג'יי זי הודיעה לשכת סימני המסחר בארה"ב למבקשים על סירובה לרישום הסימנים על שמם, בין היתר, כיוון שמדובר בשם של תינוקת מפורסמת וכי צרכנים יוטעו לחשוב שהמוצרים תחת הסימנים הללו אושרו לשימוש על ידי הוריה המפורסמים. גם כאן לבסוף הוגשה בקשה לרישום השם Blue Ivy Carter כסימן מסחר על שם חברה הקשורה להורי התינוקת.

 

המקרים שלעיל ממחישים בצורה יפה את רצונם של רבים "לרכב" על גל ההצלחה והפרסום להם זוכים אנשים או אף עסקים אחרים. לצורך כך, רבים ממהרים להגיש בקשות לרישום סימן מסחרי, מתוך מחשבה על היתרונות שמקנה רישום סימן, לרבות הזכות הבלעדית לעשות שימוש בשם עבור המוצרים או השירותים המוגנים תחת הסימן, ומתוך מחשבה למסחר את הזכויות הגלומות בו. במקרים כאלו עולות שאלות משפטיות שונות ויש לבחון האם קיימת להם זכות לגיטימית בשם שהתבקש לרשום לגביו סימן מסחרי.

 

פקודת סימני המסחר בישראל קובעת כי רשם סימני המסחר רשאי לסרב לבקשה לרישום סימן מסחר, בין היתר, אם הוא זהה עם שמו של אדם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם, או המכיל שם זהה או דומה כאמור, אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור או לגרום לתחרות בלתי הוגנת. כמו כן, חוק עוולות מסחריות קובע, בין היתר, כי לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר, ייחשב בטעות כנכס של עוסק אחר, או שיש לו קשר לעוסק אחר. חוק עשיית עושר ולא במשפט מאפשר בנסיבות המתאימות למנוע ממתחרה להמשיך לעשות שימוש בלתי מורשה בסימן ולחייב אותו להשיב רווחים שהפיק על חשבון בעל הסימן, כתוצאה מהשימוש הבלתי מורשה .

 

בהקשר זה עולה גם השאלה האם ניתן לעשות שימוש בפרסום בסימן מסחר של מתחרה, ואם כן, כיצד? לפי הוראת סעיף 1 לפקודת סימני המסחר "הפרה" הינה שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך בסימן מסחר רשום, בין היתר, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר.

 

עם זאת, קיימים חריגים ובין היתר בתי המשפט קבעו כי ככלל, אין זאת הפרה של זכות בעל סימן מסחר כאשר השימוש הבלתי מורשה בסימן נעשה לגבי סחורה מקורית של בעל הסימן. כמו כן, סעיף 47 לפקודת סימני המסחר קובע חריג נוסף המתיר, בנסיבות מתאימות, שימוש בסימן מסחר של אחר, כאשר מדובר בשימוש אמת של אדם בשמו או בשם מקום עסקו, או בשימוש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו.

 

כך למשל נקבע, כי בשימוש שעשתה חברת ערבה במילים "מעודנת עיזים", אין משום הפרת הסימן "מעודנת" שבבעלות תנובה, אלא תיאור תכונה של גבינה המהווה הגדר אמיתי של מהות הגבינה המשווקת.

 

חשוב לציין כי גם כאשר נעשה שימוש אמת של אדם בשמו או בשם עסקו, אין מדובר בהגנה מוחלטת והיא עלולה להיות מוגבלת במקרים מסוימים. דוגמא יפה ניתן לראות בפסיקת בית המשפט העליון בעניין השימוש שנעשה בעבר בשמו של שחקן הכדורסל של קבוצת מכבי תל אביב, אריאל מקדונלד, בסכסוך שמקורו במאבק פרסומות בין רשת מזון המהיר ברגר קינג והמתחרה מקדונלד'ס.

 

בפרסומת של ברגר-קינג כונה אריאל בשם משפחתו - מקדונלד - הדומה לשמה של הרשת המפורסמת מקדונלד'ס, ובסיומה אמר אריאל מקדונלד את המשפט "תקשיבו למקדונלד - רק ברגר קינג". מקדונלד'ס יצאה בפרסומת נגדית משלה, בה צוטטו דברים שאמר השחקן מקדונלד בראיון עיתונאי ולפיהם הוא מעדיף לאכול מקדונלד'ס.

 

אריאל מקדונלד תבע את מקדונלד'ס בטענה שאסור היה לה לעשות שימוש פירסומי - ללא רשותו - בשמו ובדברים שאמר בראיון עיתונאי.

 

מקדונלד'ס הגיבה בתביעה שכנגד, בה טענה כי השימוש שנעשה בשם "מקדונלד" בסרטון הפרסומי של ברגר קינג הוא שימוש אסור בסימן המסחר הרשום "מקדונלד'ס". עולות כאן שאלות רבות, וביניהן, האם השימוש שעשה אריאל מקדונלד בשם משפחתו יש בו להפר את סימן המסחר של מקדונלד'ס גם מבלי שהתעורר חשש שהציבור יוטעה לחשוב כי הפרסומת קשורה במקדונלד'ס?

 

בית המשפט העליון (השופט ריבלין, בהסכמת השופט ג'ובראן) סבר שכן, שהרמיזה לרשת המזון של מקדונלד'ס באמצעות שימוש בשמו של אריאל מקדונלד מהווה הפרה של סימנה המסחרי. בית המשפט העליון דחה את תביעתו של אריאל מקדונלד, קיבל את תביעתה של רשת מקדונלד'ס וחייב את אריאל מקדונלד בתשלום פיצויים.. בפסק דינו של השופט ריבלין נקבע, בין היתר, כי יש לסייג את ההגנה המוענקת לאדם העושה שימוש בשמו שלו תוך פגיעה בסימן מסחר של אחר – במקרה הנ"ל "מקדונלד'ס", וכי זכות השימוש מותנית בכך שהשימוש שנעשה בשם יהא שימוש בתום לב.

 

לפי השופט ריבלין השימוש שעשה שחקן הכדורסל אריאל מקדונלד בשם שלו עלה בהקשר זה לכדי שימוש לא הוגן בסימן המסחר "מקדונלד'ס", ואין הוא יכול לחסות בצלה של הגנת "שימוש אמת" . על אף תוצאת פסק הדין, בית המשפט העליון הכיר באותו עניין בעילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט בגין הפגיעה בזכות הפרסום של ידוען.

 

הזכות לפרסום היא זכות כלכלית הנתונה לאדם לסחור ב"פרסונה" שלו. היא מקנה לאדם שליטה מונופוליסטית על השימוש שייעשה בדמותו, בקולו ובשמו לצורכי מסחר וקידום מכירות. נקבע שם כי העושה שימוש לא מורשה בדמותו, בשמו או בקולו של האדם המפורסם מתעשר ולא במשפט.

 

לפיכך, במרבית המקרים הוא יחויב להשיב את הזכייה – את ערך השימוש בזכות לפרסום, בין אם הפיק מהפרסום המפר תועלת מסחרית ובין אם לאו, שכן הרווח מבטא את החיסכון שבאי תשלום של דמי השימוש. בעניין התביעה של אריאל מקדונלד נגד הרשת מקדונלד'ס נקבע כי הרשת עשתה עושר ולא במשפט על חשבונו של אריאל מקדונלד בכך שהשתמשה בשמו לפרסום מסחרי שלה, אך בנסיבות העניין ראוי לפטור אותה מחובת השבה של הסכומים שזכתה בהם, גם נוכח השתתפותו בפרסומת המתחרה.

 

לבסוף הוטל, איפא, על אריאל מקדונלד לפצות את הרשת מקדונלד'ס בסכום של 20,000 דולר ארה"ב ובהוצאות משפט בסך 25,000 ₪. ראוי לציין כי נסיבותיו של פסק הדין הן ייחודיות, ועל כן יש צורך לבחון כל מקרה לגופו.

 

במקרים אחרים הותרו שימושים בסימנים של אחרים במסגרת החריג של "שימוש אמת". נקבע למשל כי השימוש בשם "קנווד" בפרסום של עסק כי הנו מייצר קערות המתאימות למערבל קנווד, איננו מהווה פגיעה בסימן המסחר של קנווד, שכן הוא מוסר מידע נכון ואין בו כדי להטעות כאילו מדובר בקערות המיוצרות על ידי קנווד.

 

דהיינו, ככלל, עסק שמעוניין לפרסם שחלק שהוא מייצר מתאים למכשיר של בעל סימן מסחר, יהיה רשאי לעשות שימוש בסימן המסחר של העסק האחר בפרסום, כל עוד השימוש האמור בסימן אינו חורג מהמתבקש להביא לידיעת הציבור את עובדת התאמתו של החלק למכשיר של בעל סימן המסחר. כל שימוש החורג מעבר לכך, לא יהווה "נחיצות סבירה", והשימוש בסימן המסחר ייאסר.

 

 

כאמור, קיימים חריגים לאיסור השימוש שעושה אדם בסימן מסחרי של זולתו, אך כמובן שיש לבחון כל עניין לגופו ויש להתייחס לנושא בזהירות המתבקשת. בכל מקרה של שימוש בסימן מסחר של מתחרה עליו להיעשות בתום לב, בצורה הוגנת ומבלי לעשות שימוש במוניטין שלו או לרמז שהוא מאשר את המוצר שמפרסמים ואין לעשות בו שימוש מתחכם או כזה שיש בו כדי לפגוע במוניטין של הסימן או לבזותו. כמו כן, חשוב לציין כי הסימן שייך למתחרה.

 

האם ניתן לעשות שימוש בסימן מסחר של מתחרה בשמות מתחם (שמות דומיין)? שמות מתחם משמשים לזיהוי של עסקים באינטרנט ועל כן קיימת השקה ואף לעתים התנגשות בין שמות מתחם לסימני מסחר, כאשר למשל גורמים שונים רשמו שם מתחם וסימן מסחר זהים.

 

בישראל קבעו בתי המשפט (וכך גם נקבע במדינות אחרות בעולם) כי רישום ושימוש בסימן מסחר של עסק אחר כשם מתחם עלול להוות הפרת סימן מסחר. בהליכים רבים שהובאו בפני ארגון האינטרנט הישראלי (ISOC) נקבע כי ות בשם מתחם תועבר לבעל הזכויות בסימן המסחר.

 

כך למשל, בעניין רישום שם המתחם .co.il גימייל נקבע כי בעל הדומיין פעל בחוסר תום לב בעת שרשם את שם המתחם, אשר מהווה מקבילה פונטית לעברית של סימן מסחר מוכר היטב בתווים לטיניים, הסימן GMAIL של חברת Google Inc. ועל כן נקבע כי יש להעביר את שם המתחם לבעלותה.

 

קביעה דומה ניתנה בעניין עתירה שהוגשה על ידי האוניברסיטה הפתוחה כנגד הקצאת שם המתחם .co.il האוניברסיטההפתוחה לאחר. שם נקבע כי מטרת רישום שם המתחם הייתה בעיקר לצורך מכירתו לאוניברסיטה הפתוחה עבור רווח כספי – התנהלות שיש בה כדי להעיד על חוסר תום ליבו של בעל שם המתחם וכן העובדה כי הלה רשם גם את שם המתחם .co.ilאוניברסיטת תלאביב מבלי לעשות בו כל שימוש. זו התנהלות האופיינית לגזלני שמות מתחם (cybersquatters) שכל מטרתם היא לנצל חלון הזדמנויות ולתפוס שמות מוכרים היטב, על מנת להעבירם לבעלי הזכויות החוקיים תמורת רווח כספי נכבד.

 

בפסיקת בתי המשפט בישראל הוקיעו את תופעת גזילת שמות מתחם וקבעו במקרים רבים כי רישום ושימוש בשמות מתחם זהים או דומים לסימן מסחר של עסק אחר, ובפרט אם מדובר בסימן מוכר היטב, מהווה הפרה וחייבו להעביר את שם המתחם לבעל הסימן ואף לשלם פיצויים.

 

לפיכך, חשוב לבדוק טרם בחירת שם המתחם שהוא אינו מתנגש עם סימן מסחר של עסק אחר ולבצע חיפוש עבור סימני מסחר באינטרנט ובאמצעות לשכת סימני המסחר. בנוסף, מומלץ בעת בחירת סימן מסחר לוודא ששם המתחם המתאים פנוי ולרשום אותו.

 

מן הצד השני, מומלץ לרשום את שם המתחם של העסק גם כסימן מסחר שכן רישום שם מתחם בלבד אינו מקנה זכויות בלעדיות בשם כסימן מסחר, אלא משמש ככתובת אינטרנטית בלבד. רישום סימן מסחר יסייע לעסק לאכוף את זכויותיו ולמנוע מאחרים לשווק את מוצריהם שהם בתחומו, תחת שם המתחם ובכלל.

 

כפי שראינו לעיל, יש להיזהר מלנסות ו"לרכב" על מוניטין או פרסום השייך לאדם או עסק של אחר שכן הדבר עלול להביא לחשיפה של הפרת זכויות. לפיכך, קיימת חשיבות לקבל ייעוץ מקדים מאת עו"ד שמתמחה בתחום של סימני מסחר ודיני קניין רוחני ולבצע חיפושים מקדימים בטרם בחירת שם עסק או מוצר והגשת בקשה לרישום סימן מסחר.

 

חלונית לגבי WIPO

 

ביום 1.9.2010 נכנסה לתוקף הצטרפות מדינת ישראל לאמנה לרישום סימני מסחר בינלאומיים (פרוטוקול מדריד). בעקבות זאת נפתחה אופציה אטרקטיבית לרישום סימן בחו"ל, כאשר בעליו של בקשה לסימן מסחר בישראל (או סימן רשום), ושהוא אזרח/תושב/או בעל עסק פעיל בישראל, יוכל להגיש בהסתמך על סימן זה, בקשה אחת לרישום סימן מסחר בינלאומי (IR International Registration), ולייעד אותה לאחת או יותר מ- 84 המדינות החברות בפרוטוקול מדריד, לרבות ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה, יפן, סין, סינגפור, אוסטרליה ועוד.

 

לרישום לפי פרוטוקול מדריד יתרונות רבים, הבולטים ביניהם יתרונות פרוצדוראליים שקשורים בניהול הרישום, אך גם יתרונות כלכליים משמעותיים למי שמעוניין להגן על סימנו בטריטוריות רבות בהן בכוונתו לנהל פעילות עסקית. עם זאת, לרישום על פי האמנה קיים חיסרון עיקרי והוא התלות של הבקשה הבינלאומית בסימן המקורי שעל בסיסו הוגשה הבקשה הבינלאומית, וזאת ל- 5 שנים ממועד הגשתה.

 

כלומר, ביטול או זניחה של סימן המקור יביאו לביטול אוטומטי של הרישום הבינלאומי בכל המדינות בהן הוגש, ויהיה צורך להמיר את הרישום הבינלאומי לרישומים לאומיים במדינות הרלבנטיות, עם כל העלויות הכרוכות בכך (אגרות ועלויות שכ"ט עו"ד במדינות השונות).
 


עודכן ב: 28/01/2013