אודות מחלת הפיברומיאלגיה
רבים מכם וודאי לא שמעו מעולם אודות מחלת הפיברומיאלגיה, למרות שמדובר במחלה אשר פוגעת בכ- 3% מהאוכלוסייה בישראל.
פיברומיאלגיה (FMS) הינה מחלה ראומטית כרונית, הגורמת לכאבי שרירים שלדיים מפושטים בכל רחבי הגוף והמלווה במגוון רחב של סיפטומים, כגון: חולשה, הפרעות בשינה, כאבי ראש, כאבי בטן, קשיים בריכוז ובזיכרון, שינויים במצבי הרוח ועוד.
מאפיינים נוספים של המחלה הם שבדיקות המעבדה אשר מבוצעות לחולה בדרך כלל יוצאות תקינות ואין עדות לתהליכים דלקתיים או זיהומים שיכולים להסביר את הכאבים והתסמינים הנוספים. לאור זאת ומאחר והמחלה תלויה בעיקר בדיווחי החולה על תלונותיו והרגשותיו, הקושי באבחון המחלה על-ידי רופאים שאינם בתחום הוא גדול.
אבחון המחלה מתבצע על-ידי רופאים ראומטולוגים, באמצעות איתור קיומן של נקודות רגישות בגוף האדם, בעיקר בשרירים, במקומות אופייניים ומוגדרים. הטיפול במחלה לאחר אבחונה, כרוך בדרך כלל בטיפול תרופתי, מנוחה מוגברת ולעיתים גם תמיכה נפשית וקבוצות תמיכה.
לאור העובדה שמודעות הרופאים למחלה זו עד לתקופה האחרונה לא הייתה גבוהה, וודאי מודעות הלוקים בתסמונת זו, הרי שבדרך כלל חלפו 3-5 שנים עד אשר אובחנה המחלה אצל החולה והוא החל לקבל טיפול מתאים, כאשר במשך תקופה זו סבל החולה סבל רב ותסכול גדול מהעובדה שאיש לא מצליח למצוא את הסיבה למכאוביו.

הקשר בין פיברומיאלגיה ופגיעה גופנית בתאונה
הגורמים למחלה יכולים להיות רבים ושונים ועד ליום זה אין למעשה קביעה ברורה לגבי הסיבות לפרוץ המחלה.
אחד הגורמים המשוערים למחלה שבו נדון במסגרת מאמר זה, הוא פגיעה גופנית בתאונה.
מרבית הראומטולוגים וכן מחקרים רבים, קבעו כי קיים קשר ישיר בין טראומות הנובעות מפגיעה גופנית בכלל ופגיעות בעמוד השדרה הצווארי בפרט, לבין מחלת הפיברומיאלגיה.
המחקר הבולט בעניין זה הוא מחקרו של פרופ' דן בוסקילה (מנהל יחידת הראומטולוגיה בבית החולים "סורוקה") אשר פורסם כבר בשנת 1997 ואשר דן בקשר שקיים בין מחלת הפיברומיאלגיה לבין פגיעות קודמות בעמוד השדרה הצווארי, על סמך בחינה מבוקרת של 161 מקרי פגיעות טראומטיות. המחקר שכותרתו: Increased Rates of Fibromyalgia Following Cervical Spine Injury"" ואשר פורסם ב: Arthritis Rheum 1997 Mar; 40(3): 446-452, מצביע על כך שלנפגעים מסוג "צליפת שוט" בעמוד השדרה הצווארי, פגיעה אשר נגרמת בעיקר בתאונות דרכים, יש סיכוי גדול פי כמה וכמה לפתח את המחלה מאשר כל אדם אחר.
מאז פרסום מחקר זה ועד היום, המודעות לקשר שבין פיברומיאלגיה ופגיעה גופנית בתאונה, הולכת וגדלה מיום ליום בעולם הרפואה וכיום חלק גדול מהראומטולוגים מסכימים שישנו קשר ישיר בין פגיעה גופנית להתפרצות המחלה.
עובדה זו מביאה לכך שבמקרים רבים לאחר פגיעה בתאונה, האבחון של המחלה אצל הנפגע נעשה בצורה מהירה יחסית לעבר.

פיברומיאלגיה בפסיקת בתי המשפט
גם בתי המשפט בשנים האחרונות, בעקבות המודעות ההולכת וגדלה, הכירו בקשר בין התפרצות המחלה לבין פגיעות גופניות. ראו למשל את הדברים האמורים בת.א. 018403/98 (שלום חיפה) לרנר חיה נ' כהן אילנה ואח' (לא פורסם):
""דומה שאין מחלוקת לגבי עצם קיומה של תסמונת הפיברומיאלגיה... לדעתי, בענייננו מתקיים הן הקשר הסיבתי העובדתי הפוטנציאלי בין טראומה לבין תסמונת הפיברומיאלגיה והן הקשר הסיבתי הספציפי בין התאונה שעברה התובעת לבין התסמונת שהופיעה אצלה. אפרט ואסביר... אמנם אין מחקרים רבים שעוסקים בגורמים לתסמונת הזו, יחד עם זאת כל המומחים והמחקרים שהובאו מסכימים לקביעה שטראומה היא אחד מהטריגרים שמביאים להופעת המחלה"

קביעות אלו ואחרות הופיעו במרוצת השנים בפסקי דין רבים, וכיום לשופטי בתי המשפט השונים כבר אין ספק בנוגע לקשר שבין פגיעה בתאונה למחלה.
למודעות ההולכת וגדלה גם בבתי המשפט בנוגע לקשר שבין המחלה ובין טראומות גופניות, ישנן השלכות משמעותיות. כך למשל, ממנים בתי המשפט חדשות לבקרים מומחים רפואיים בתחום הראומטולוגיה בתביעות רבות, בכדי שאלו יקבעו האם הנפגע לקה במחלה ואם כן מהו שיעור הנכות שנותרה לנפגע בעקבותיה וכן נפסקים בתביעות רבות פיצויים לנפגעים בתאונות אשר לקו במחלת הפיברומיאלגיה.
בנוסף, גם חברות הביטוח מוכנות כיום להכיר בקשר בין המחלה ובין פגיעה בתאונה ומוכנות לשלם פיצויים לאדם אשר לקה במחלה בעקבות פגיעתו בתאונה. עובדה זו משפיעה גם על הערכות הסיכון של חברות ביטוח במקרים שונים וכן מאלצת את חתמי הביטוח, האחראים על בדיקת הסיכונים הביטוחיים והנפקת פוליסות הביטוח בהתאם לסיכונים הקיימים, להכיר במחלה ובקשר בינה ובין פגיעה גופנית.

המלצות לנפגע
למרות המודעות ההולכת וגדלה למחלה, עדיין אנשים רבים וביניהם גם רופאים בתחומים שונים, אינם מכירים בקיומה של המחלה ו/או בקשר בין המחלה ובין טראומה גופנית. עובדה זו גורמת בין היתר לאי אבחון המחלה או לעיכוב רב באבחון, כאשר במהלך תקופה זו ממשיך החולה לסבול סבל איום ללא כל ממצאים אובייקטיביים בבדיקות אשר נערכות לו.
לאור זאת, מומלץ כי אדם אשר נפגע בתאונה, בפרט כאשר מדובר בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, סובל במשך תקופה ארוכה מתסמינים הכוללים בין היתר כאבים מפושטים בחלקים רבים בגופו, חולשה ועייפות, ואילו כל הבדיקות האובייקטיביות אשר נערכות לו הינן תקינות, יבקש הוא להיבדק על-ידי ראומטולוג אשר יקבע האם הנפגע לקה במחלת הפיברומיאלגיה אם לאו.
הבדיקה הינה קלה יחסית והראומטולוג יוכל לקבוע במהירות האם הנפגע לקה במחלה ולהעניק לו טיפול מתאים.

מבט לעתיד
המודעות ההולכת וגדלה למחלה, הביאה לכך שמרבית הרופאים, שופטי בתי המשפט ועורכי הדין אשר עוסקים בתחום, מכירים את המחלה ואת הקשר בינה ובין פגיעה גופנית, על כל המשמעויות הנובעות מכך כאמור לעיל.
נראה כי בעתיד הקרוב, המודעות למחלה תלך ותצבור תאוצה נוספת, כך שהמחלה תוכר כמחלה כרונית של ממש אצל נפגעים רבים, בתי המשפט ימשיכו למנות מומחים רפואיים בתחום הראומטלוגיה בכדי לקבוע את אחוזי הנכות אשר נותרו ללוקים בפיברומיאלגיה, חברות הביטוח יכירו במחלה במסגרת פוליסות שונות שהן מנפיקות ובתי המשפט ימשיכו ויפסקו פיצויים לנפגעים אשר חלו במחלה בעקבות פגיעתם בתאונה.

עו"ד גיל קראוס הוא עורך דין המתמחה בדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית. ליצירת קשר: 03-6935356