הרשות השופטת , היא אחת משלוש רשויות המדינה . שתי הרשויות האחרות הינן , הרשות המחוקקת קרי , הכנסת והרשות המבצעת , הלוא היא הממשלה . הרשות השופטת , היא מערכת עצמאית ואינה תלויה ברשויות האחרות : הכנסת והממשלה . תפקידה של הרשות השופטת , לפרש את החוקים והתקנות הקיימים ולדון בסכסוכים משפטיים שונים . מטרת הרשות השופטת היא לתת משפט צדק והיא עושה זאת באמצעות אכיפת שלטון החוק . עיקר כוחה של הרשות השופטת ניתן לה על ידי האוכלוסייה במדינת ישראל , הרואה בה רשות ללא פניות , החותרת לצדק ולאמת . עצמאותה של הרשות השופטת חשובה לשם האמון שנותן הציבור להכרעת השופטים , לאובייקטיביות , למקצועיות ולצדק שהיא משקפת . הרשות השופטת מכריעה הן ביישוב סכסוכים בין התושבים לבין רשויות השלטון והן בסכסוכים בין רשויות השלטון לבין עצמן . בסמכות הרשות השופטת לפסול חוקים לא ראויים שחוקקה הרשות המחוקקת או למנוע מדיניות בלתי חוקית של הרשות המבצעת . בכך , היא מהווה אמצעי ביקורת וריסון לשלטון ומבטיחה את חירויות האדם ואת השמירה על המשטר הדמוקרטי . המשפט , הינו בעל משמעויות רחבות המאופיין בדרך כלל בזיקה למונח "צדק" המשמש לו בסיס ומצפן ולכן , "בלעדי צדק אין משפט" . בכל הנסיבות האפשריות , יהיה "המשפט" מסגרת לכללי התנהגות מטעם נורמות וחיקוקים שונים אשר בתי המשפט המוסמכים נותנים להם תוקף . מקור המשפט במדינת ישראל , הוא בחוקי הכנסת וזאת , כפי שהם מתפרשים על ידי בתי המשפט . תחת הרשות השופטת , נמצאים בתי המשפט , אשר להם יש סמכות שפיטה כללית שהוענקה להם על ידי המדינה . מערכת המשפט בישראל , הרשות השופטת , מונחית על ידי שלטון החוק . החוק מנחה את השופט בעבודתו . העקרונות הנכללים בשלטון החוק הם : כל אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו ולכן , חובת התביעה להוכיח את האשמה . כל אדם זכאי להגנה משפטית בבית משפט וקיימות לו זכות ערעור והזכות למשפט חוזר . אין הוראה מלבד הוראת החוק המנחה את השופטים . בנוסף לאלה , כולם שווים בפני החוק , זהו בעצם ההיבט הפורמאלי של שלטון החוק . על פי חוק יסוד השפיטה , "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה זולת מרותו של הדין" על כן , השופט כפוף רק להוראת החוק עצמו ואסור לשופט לשפוט במשפט שיש לו עניין בו . על כל אלה , יש לערוך את הדיון המשפטי בפומביות והכרעת הדין מתקבלת על פי הכרעת הרוב . לסיכומו של דבר , אציין את שתי הגישות למרות החוק . הגישה האחת , הינה הגישה הפורמליסטית , אשר מציגה את אכיפת החוק ככתבו וכלשונו . אם במקרה , אין חקיקה מפורשת , מחזירים את ההכרעה לכנסת שתחוקק חוק בעניין הנדון . הגישה השנייה , אשר מניף הדגל שלה הינו השופט (בדימוס) אהרון ברק , נשיא בית המשפט העליון , לשעבר , הינה הגישה האקטיביסטית , אשר תומכת במתן פרשנות לחוקים על פי הערכים הדמוקרטיים המקובלים בחברה בעת מתן פסק הדין .

*מתוך דברים שנאמרו מפי עו"ד אמנון אבידר במסגרת הרצאה בנושא: "הרשות השופטת בישראל" , בפני כיתות ז' , בית ספר תיכון "עתיד" , ראש העין .