כמעט בכל בית ניתן למצוא את בקבוק הגומי השטוח למים חמים, הידיד הנאמן להפגת כאבי שרירים וכאבי בטן. בקבוקים אלה מלווים אותנו עוד מבית הורינו, ואפילו עוד מבית הסבא והסבתא. הוא כמעט ולא השתנה בעשרות השנים שהוא מלווה אותנו.


אלא שלעתים קורה אירוע מצער, הממחיש לנו שבעצם לא מדובר בבקבוק תמים אלא בסוג של פצצה.


במקרה הנדון נקראנו לתת חוות דעת בקשר לתאונה שארעה עם בקבוק כזה: נער שסבל מכאבי בטן קיבל מאמו הדואגת בקבוק גומי המלא במים חמים, כדי שיניח אותו על בטנו. הנער התיישב עם הבקבוק בכורסה נוחה בחדרו, והאם פנתה לעיסוקיה בבית. לפתע נחרדה לשמוע זעקות רמות מהחדר, היא מיהרה אל החדר וגילתה את בנה מתפתל מכאבים על הרצפה כאשר כל פלג גופו העליון אדום מכוויות, ולידו על הרצפה מונחים שיירי בקבוק הגומי, שהתפקע.


לאחר שבועות ארוכים בבית החולים, תהליך שיקומי נוסף של מספר חודשים וכוויות שיישארו לכל החיים, אם כי למרבה המזל לא נפגעו איברים חיוניים כגון העיניים, החליטה האם לתבוע את החנות שממנה נרכש הבקבוק ואת יצרן הבקבוק.


טענתה הייתה שמדובר במוצר לקוי ופגום, אשר גרם במישרין לאירוע התאונתי. על פי תצהירה היא מילאה את הבקבוק במים רותחים עד לגובה הפיה שלו, וידאה שלא נשאר בתוכו "כיס אוויר", פקקה אותו היטב ורק אז הביאה אותו לבנה. לטענתה, שגובתה גם על ידי תצהירו של הנער, הבקבוק התפקע לפתע מעצמו מבלי שמי מהם ניסה למשוך אותו או ללחוץ עליו באופן חריג.


החקירה ובדיקת התאמת הבקבוק לתקן


לכאורה נראה היה שטענת האם מוצדקת, שהרי היא השתמשה בבקבוק בדיוק לשימוש אשר לו הוא נועד. בשלב ראשון בדקנו את התאמתו של הבקבוק לתקן: נטלנו פיסה מהבקבוק ומדדנו את עובי הגומי – שנמצא תקין. לאחר מכן ביצענו בדיקת חוזק מעבדתית לפיסת גומי מהבקבוק, וגם כאן נמצא שהחוזק תקין. בדקנו את מידות הפקק והתבריג שלו, ושוב נתקבלה תוצאה חיובית.


הוכחנו אם כן כי יצרן הבקבוק לא "פישל" והמוצר שלו עמד בכל דרישות התקן. אם כך, כיצד בכל זאת התפקע הבקבוק?


כיצד התפקע הבקבוק?


חזרנו ועיינו בהוראות השימוש המצורפות לבקבוק, הוראות פשוטות וברורות שתוכנן מוכתב על ידי התקן. ואז חזרנו וקראנו את תצהירה של האם, ומתוך ההשוואה ביניהם מצאנו את סיבת ההתפקעות.


מסתבר שהאם פעלה בניגוד להנחיות השימוש, ולא פעם אחת אלא פעמיים: פעם ראשונה כאשר מילאה את הבקבוק במים רותחים, בעוד ההנחיות מורות בפירוש כי אין למזוג לבקבוק מים רותחים, ופעם שנייה כאשר מילאה את הבקבוק לחלוטין, עד לפיה שלו, בעוד ההנחיות מורות למלא לכל היותר 2/3 מהבקבוק.


מדובר בהנחיות מעשיות וחשובות, שאי-ציות להן עשוי אכן לגרום להתפקעות. כי כאשר הבקבוק ממולא עד 2/3 מנפחו בלבד, לחיצה אקראית של היד או הרגל על הבקבוק לא תגביר את הלחץ הפנימי מאחר שלמים "יש לאן ללכת". אך כאשר הבקבוק מלא כולו, כל לחיצת יד או רגל אקראית תגרום לעליית הלחץ הפנימי ביחס ישר למשקל הלוחץ ומכאן קצרה הדרך להתפקעות הבקבוק.


סביר להניח כי הבקבוק התפקע כאשר הנער התיישב באקראי באופן חלקי על הבקבוק המלא בתוך הכורסה, ובכך גרם לעליית לחץ משמעותית, שנסתיימה בהתפקעות הבקבוק ובהתזת המים הרותחים לכל עבר.


לפיכך קבענו בחוות הדעת כי, עם כל הצער, אין לאם להלין אלא על עצמה בלבד. בית המשפט קיבל את עמדתנו ודחה את התביעה.


אלכסנדר פרינס – מהנדס, שירותי הנדסה משפטית