הגבול שבין חופש הביטוי לבין לשון הרע ייקבע פעמים רבות לפי אופן הניסוח של הפוסט, הסרטון או התגובה שתפרסמו. רשתות חברתיות הן אתר ציבורי לכל דבר ועניין, כך שאמירות פוגעניות שאנו מעלים אליהן עלולות לשים אותנו בסכנה של תביעה בלשון הרע.

 

במציאות של היום בה אנו מבלים חלק מזמננו במרחב הוירטואלי, אנו נוהגים לספר ולחלוק ברשתות החברתיות את החוויות היומיומיות ביותר שלנו - מה עשינו, איפה אכלנו, את מי פגשנו, מה קרה בעבודה ועוד.

 

מה שרובנו לא מקדישים לו מחשבה מרובה הוא העובדה שכל פוסט, תמונה או סרטון שאנו מעלים או משתפים בפייסבוק או ברשתות החברתיות האחרות, שיתוף שאנחנו תופסים כאישי או אפילו אינטימי עם חוג החברים שלנו, עלול לפגוע באדם או בגוף מסחרי כלשהם באופן ציבורי, ומכאן שגם מעמיד אותנו בסיכון להיתבע בגין לשון הרע. יותר מכך, גם עשיית "לייק" או תגובה לפוסט פוגעני כזה, כמוהם כאמירה פוגענית העלולה לשים אותנו תחת סכנת תביעה כזו.

 

כיצד נבחין בגבול שבין חופש הביטוי לבין לשון הרע?

 

נשאלת השאלה, היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין פגיעה בשמו הטוב או בעסקו של אדם? האם הבעת דעה לא מחמיאה ברשתות החברתיות על אדם או עסק מותרת כלל ללא צורך לחשוש מתביעה?


גבול זה ייקבע פעמים רבות לפי אופן הניסוח של הפוסט, הסרטון או התגובה שתפרסמו, והיצמדות למספר כללי כתיבה בסיסיים תשמור עליכם מהפיכתם למושא של תביעה בגין לשון הרע.

 

הכלל הראשון הוא תמיד להיצמד לעובדות ולעובדות בלבד, תוך תיאור מדויק של האירוע.

 

היצמדות לעובדות והצגת דעות

 

הכלל הראשון הוא תמיד להיצמד לעובדות ולעובדות בלבד, תוך תיאור מדויק של האירוע. אם הייתם במסעדה, חוויתם את השירות כגרוע, ואתם רוצים לשתף את חבריכם באופן פומבי, כתבו בדיוק מה קרה, ותנו לחברים להבין מזה שהשירות היה גרוע.

 

הכלל השני הוא הצגת כל ביקורת שלילית כדעה אישית ולא כעובדה. שימוש במלים כמו "לדעתי", "לטעמי", "על פי הבנתי" וכד', יסייעו לכם בכך וימנעו אפשרות של תביעה עתידית בגין הוצאת לשון הרע. כך תוכלו גם לכתוב "לדעתי, שירות כזה הוא גרוע" מבלי לקבוע שהוא היה כזה בהכרח.

 

זכרו כי אם אתם כועסים, מאוכזבים, מרגישים מרומים - ניתן לכתוב זאת, מבלי להפוך את הדבר להשמצה או לפגיעה.

 

שפה לא אלימה והימנעות מקריאה מפורשת לפגיעה

 

הכלל השלישי נוגע לחשיבות השימוש בשפה יפה ומכבדת והימנעות מקללות, השמצות והכפשות גם כאשר מעלים דברי ביקורת. זכרו כי אם אתם כועסים, מאוכזבים, מרגישים מרומים - ניתן לכתוב זאת, מבלי להפוך את הדבר להשמצה או לפגיעה.

 

מכאן, שהכלל הרביעי הוא הצורך להימנע מקריאה לחרמות על עסקים או אנשים כאלה או אחרים, ודאי וודאי כשמדובר בקריאה לפגיעה בהם. זכרו, כי גם הצטרפות תמימה או אפילו לייק לפוסט הקורא לחרם או פגיעה, עשויים לחשוף אתכם לתביעה בגין לשון הרע.

 

הפעילו שיקול דעת טרם פרסום הפוסט, ושאלו את עצמכם האם הפרסום עלול לפגוע או לבזות אדם או עסק אחר?

 

החשיבות של פרטיות מושא הפרסום

 

הכלל החמישי נוגע לנושאי פרטיות, לפיו מומלץ שלא לחשוף תמונות, מידע וסודות של אנשים אחרים ברשת ללא קבלת רשות לכך מראש. גם בוס ששיתף אתכם בהחלטות ניהוליות או חבר שסיפר לכם סוד שאתם מתקשים להחזיק, עשויים להיפגע מפרסומם באופן פומבי ללא שנתנו את רשותם מראש.

 

לבסוף, החשוב ביותר - הפעילו שיקול דעת טרם פרסום הפוסט, ושאלו את עצמכם האם הפרסום עלול לפגוע או לבזות אדם או עסק אחר? במידה שיש לכם ספק - התייעצו עם עורך דין שעוסק בתחום או שאל תעלו את הפרסום כלל.


מאת ד"ר איריס טרומן, עו"ד