מאת איריס טרומן, עו"ד

לאחרונה , מצאו עצמם בעלי שליטה בחברות אשר קרסו, נדרשים לשלם לעיריות חבות של מיסי ארנונה. תיקון שבוצע במסגרת חוק ההסדרים ,מקנה לרשויות המקומיות את הסמכות לגבות ארנונה מבעלי שליטה בחברה פרטית.

 

סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים למשק המדינה אשר חוקק באמצעות תיקון חקיקה עקיף ע"י סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004, למעשה מייחס את חוב החברה לבעל השליטה, תוך הרמת מסך ההתאגדות וזאת אם התקיימו נסיבות מיוחדות המנויות בסעיף 119 א(א) לפקודת מס הכנסה. על פי פקודת העיריות רק המחזיק בנכס חב בארנונה בגין הנכס אולם התיקון לחוק מאפשר את גביית החבות מבעלי שליטה,אף שאינם המחזיקים בנכס.

אחד השיקולים המרכזיים להעדיף הקמתה של חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת, היא ההגנה כביכול, העומדת לבעל השליטה מפני תביעות נושים, והאחריות המוגבלת. אחריות בעלי המניות כלפי נושי החברה מוגבלת אך ורק לשיעור השקעתם בהון החברה, ו אין הם נושאים באחריות לכיסוי חבויות החברה כלפי נושיה. עקרון זה עומד בבסיסו של עידוד פיתוחה של כלכלה דינאמית ככלל, ומדיני החברות בפרט.

הרמת מסך ההתאגדות המאפשרת ביטול הגבלת האחריות נעשת כדין ע"י הערכאות השיפוטיות ובפיקוחם, וזאת לאחר בדיקה דקדקנית של התיק נשוא התביעה. והנה, סעיף 8 (ג) מיתר את דרך המלך ונותן לרשויות כוח רב להטיל חיובים ולעיתים ללא בירור מעמיק של העובדות.

לדברי כב’ השופט’ ישעיה, סעיף 8(ג) לא מטיל חיוב חדש של מס אלא מוסיף "אמצעי גביה" חדש. הסעיף אינו מתייחס למועד הטלת החיוב, אך מבחינתו של בעל השליטה, מדובר במס חדש שלא חל עליו קודם לחקיקת סעיף 8 (ג). ולכן לא ניתן לפרש סעיף זה, כך שחוב שהוטל על החברה לפני צאת החוק החדש, יהיה ניתן לגבייה מבעל השליטה.

לדברי כב’ השופט זכריה ימיני למרות שהנתבעים טוענים שמאחר והם לא החזיקו בנכס אין לחייבם בתשלום הארנונה- דין טענתם זו להידחות וכי לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, הם מחויבים מכוח ההחזקה של החברה. למעשה, מבעלי שליטה גובים את חוב החברה, שהיא הייתה המחזיקה בנכס, ולא גובים את הארנונה מבעלי השליטה עקב היותם מחזיקים בנכס.
 


עודכן ב: 15/07/2015