אנשים אשר נפגעו מרשלנות רפואית או ילדיהם נפגעו כתוצאה מרשלנות מצד הרופא המטפל זכאים לפיצוי לפי הדין בישראל. אלו החושדים כי פגיעתם היא עקב רשלנות, ראוי שיתייעצו עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, בכדי לבדוק האם אכן מדובר על מקרה של רשלנות רפואית, האם הם זכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם, ובאיזה היקף. זאת ועוד, תביעות רשלנות רפואית הינן הליך מסובך ומורכב, וללא ייצוג של בעל מקצוע המתמחה בתחום ספציפי זה, סיכויי ההצלחה של תביעתם מול גופים רפואיים הינם קטנים ביותר, וניהולה ללא ייצוג מקצועי יכול להביא להפסד הפיצוי המגיע לנפגע.

בהליכי תביעה בגין רשלנות רפואית הצד התובע נדרש להוכיח כי אכן היתה רשלנות בהתנהלות הגורם המטפל, כי נגרם לו נזק, וכי הנזק נבע מרשלנות זו, ולא מסיבה אחרת. להלן השלבים הראשונים הכרוכים בהכנת תביעת רשלנות רפואית.


פגישה ראשונית עם עו"ד רשלנות רפואית

 

עורך דין רשלנות רפואית ייפגש עם בני המשפחה לייעוץ ללא עלות, בכדי להבין את פרטי המקרה. שמיעת סיפור המקרה תאפשר לעורך הדין לקבוע האם יש מקום להמשיך ולערוך בדיקה מעמיקה, בה ייבחנו היטב הנסיבות אשר סבבו את ההיריון והלידה.

 

איסוף חומרים

 

בכדי לערוך בחינה מקיפה של האירוע המדובר יש צורך באיסוף מסמכים רלוונטיים, בראשם התיעוד הרפואי. עיון בתיקים הרפואיים הרלוונטיים, מלמד על הבדיקות שנערכו למטופל, התייעצויות הרופאים, הפעולות וההליכים הרפואיים בו נקט הצוות הרפואי כדי לטפל בו, התרופות בהם נעשה שימוש ועוד.

 

במקרים רבים יהיה צורך גם באיסוף וניתוח התיק הרפואי המלא של הנפגע החל מיום לידתו. במקרי רשלנות רפואית בהריון או בלידה שכתוצאה מהן נפגע הילוד יהיה צורך פעמים רבות באיסוף התיקים הרפואיים הן של האם והן של האב, כמו גם התיק הרפואי אשר נפתח לתינוק לאחר הלידה. שלב איסוף החומרים הינו קריטי ביותר, שכן עילת התביעה תתבסס ברובה על חומרים אלו, ואי הצגת מסמכים רלוונטיים בכתב התביעה יכולה להביא להפסד במשפט.

 

חוות דעת מומחה

 

מטרת איסוף החומרים הללו היא הגשתם בפני גורמים רפואיים מומחים, אשר יוכלו לחוות דעתם באשר לשאלה האם מדובר על מקרה רשלנות רפואית, האם נגרם נזק לצד התובע, אילו נזקים ובאיזה היקף, והאם הנזקים נגרמו כתוצאה מן הרשלנות. מטרת חוות דעת זו היא לתמוך בטענות התביעה הנוגעות לנושאים הרפואיים.

 

פעמים רבות, יהיה צורך בפנייה לשני מומחים לפחות מתחומי רפואה שונים, שכן יהיה צורך בהוכחת הרשלנות על ידי רופא מתחום העיסוק של הרופא המטפל, בעוד שקביעת הפגיעה ממנה סובל התובע והוכחת הקשר הנסיבתי תהיה על ידי מומחה מתחום רפואי אחר. לדוגמא, במקרים של רשלנות בהריון או בלידה, שגרמה לפגיעת שיתוק מוחין בילד, יהיה צורך בחוות דעת של מומחה מתחום המיילדות והגניקולוגיה בכדי להוכיח קיומה של רשלנות רפואית, וחוות דעת של מומחה בתחום נוירולוגית ילדים להערכת הנזק ממנו סובל הילד והגורם לו.

 

במידה והמומחה יגיע למסקנה כי הטענות על רשלנות רפואית נכונות, הוא יכתוב חוות דעת רפואית, בה יפורט ניתוח של התיעוד הרפואי תוך השוואתו לנהלים הרפואיים המקובלים, לכתבים ומחקרים רפואיים רלוונטיים וכו'. לאחר כתיבת חוות דעת זו, תיערך בדיקה באשר לנזק שנגרם ולסיבות האפשריות להיווצרותו. במידה ויתברר כי ישנו קשר סיבתי סביר בין הפגיעה והרשלנות, תיכתב חוות דעת נוספת.


 

הכנת כתב תביעה


אם כן, במידה והמסקנות של חוות הדעת תומכות בטענה כי הפגיעה הינה תוצאה של רשלנות, יוכל עורך דין רשלנות רפואית לגבש תביעה ולהגישה. זאת, היות ועל פי החוק בישראל, נדרשת חוות דעת רפואית משפטית התומכת בטענות הצד התובע, בכדי להגיש לבית המשפט תביעת רשלנות רפואית. בנוסף, עורך דין רשלנות רפואית ינהל משא ומתן מול חברות הביטוח בהליך הקדם משפטי.

 

הגשת כתב התביעה יתבצע, כמובן, בהנחה כי אין מניעה אחרת כלשהי להגשת התביעה כגון התיישנות. תקופת ההתיישנות של תביעות רשלנות רפואית הינה ברובן של המקרים בת שבע שנים מיום האירוע בו נפגע הצד התובע. עם זאת, בתביעות בגין נזקי גוף לילוד עקב רשלנות רפואית בהריון או בלידה, החוק מאפשר הגשת תביעות רשלנות רפואית עד הגיעו של הילוד לגיל 25, ובמקרים מסוימים, אף מאוחר יותר.

 

גובה הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית

 

הכנת כתב התביעה על ידי עורך דין רשלנות רפואית כוללת קביעת סכום הפיצוי הנדרש. הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית הוא למעשה תרגום של הנזקים שנגרמו לנפגע ובמקרים מסוימים גם לבני משפחתו לסכום כספי. בחישוב זה נלקחים בחשבון הן נזקים כספיים (נזק ממוני), דוגמת הפסדי שכר והוצאות טיפולים ושיקום, והן נזקים שאינם כספיים (נזק בלתי ממוני), כלומר הכאב, הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לצד התובע ומהם יסבול למשך חייו.

 

במידה רבה, החוק הישראלי מפרט קריטריונים לפיהם ניתן להעריך את גובה הנזק, ולגזור ממנו את גובה הפיצוי, אך כמובן שכל מקרה הוא שונה ויש לדון בו לגופו. זאת, היות והיקף הנזק יקבע בהתאם לנתונים האישיים של הנפגע, מצבו הבריאותי לפני המקרה בו נדונה התביעה, סוג וחומרת הפגיעה ממנה הוא סובל, גובה שכרו לפני הפגיעה ועוד. חשוב לציין כי בניגוד לנזקים פיננסיים אותם קל יחסית לכמת, היקף הפיצוי בגין עוגמת נפש נקבע על ידי בית המשפט.

 

ההליך המשפטי וסיכויי הצלחה


עורך דין רשלנות רפואית ילווה את המשפחה בהגשת כתב התביעה, וייצג את המשפחה לאורך ההליך המשפטי עד לסיומו. חשוב לדעת כי הליכי תביעות רשלנות רפואית הינם ארוכים, ומתנהלים לרוב במשך מספר שנים (שלוש עד ארבע שנים בממוצע).

חשוב לדעת כי תביעות רשלנות רפואית הינן תביעות אזרחיות, בהן על פי החוק בישראל הצד התובע אינו נדרש להוכיח כי הנזק שנגרם לו הוא תוצאה של רשלנות רפואית ב-100% הסתברות. משמעות הדבר היא שגם במקרים בהם אין ודאות שהפגיעה היא כתוצאה מרשלנות רפואית, יתכן ובית המשפט יפסוק לטובת התובעים, כל עוד הוכח כי הסבירות שהנזק הוא תוצאה של רשלנות רפואית גבוהה יותר מן הסבירות שהפגיעה נוצרה עקב גורם אחר. ישנם מקרים רבים מסוג זה בהם בתי המשפט פסקו סכומי פיצויים גבוהים לניזוקים.

 

יתרה מזאת, בתביעות בהם ישנו רישום חסר בתיקים הרפואיים או שהם אבדו כלל, בית המשפט רשאי להעביר את חובת ההוכחה לצד הנתבע. כלומר, יהיה על הגורם הרפואי להוכיח כי טיפולו לא היה רשלני, דבר כמעט בלתי אפשרי ללא מסמכים אלו. במקרים מסוג זה, סיכויי הצלחת התביעה גבוהים ביותר.

 

קיימים גם מקרים מסוימים שבהם בית המשפט קובע, כי נטל ההוכחה ו/או הבאת הראיות במשפט מועבר לכתפי המוסד הרפואי להוכחת היעדר הרשלנות בשל נסיבות מסוימות המתבררות במהלך ניהול המשפט. על מקרים אלה נמנים לדוגמא מצב שבו הנזק שנגרם לחולה באשפוזו הינו נדיר ובלתי צפוי, כגון זיהום קשה, פגיעה עצבית או השארת גוף זר. מקרים אלה ואחרים מדגישים את החשיבות שבהתייעצות ובטיפול בתיק ע"י מומחה רשלנות רפואית.

עלויות תביעות רשלנות רפואית

 

משרד עורכי הדין ירון מויאל עורך את בדיקת עילת התביעה בתיקי רשלנות רפואית, וכן מייצג את הצד התובע במהלך הליכי המשפט ללא תשלום מראש. שכר הטרחה של עורך הדין הינו על בסיס אחוזים ומבוסס על מקרה של הצלחה בתיק בלבד.כלומר, שכר הטרחה משולם רק בסופו של ההליך, במקרה של הצלחה בתביעה וקבלת פיצויים.


עם זאת, ישנה עלות של תביעות רשלנות רפואית עבור הצד התובע, שהיקפה נמוך ביותר, יחסית לסכום הפיצויים, אשר עשוי להיפסק בבית המשפט, במידה והתביעה תצליח. עלות זו מורכבת מכמה תשלומים:

1. בשלב איסוף המסמכים הרפואיים נדרש תשלום על פי החוק, המוערך בסכום של כמה מאות שקלים. זאת היות ועל לפי החוק הישראלי, נדרש תשלום כאשר מבקשים ממוסד רפואי לערוך העתקים של התיעוד הרפואי. גובה התשלום תלוי במספר התיקים המועתקים וכמות הניירת שבהם. לרוב, עורך דין רשלנות רפואית לא יגבה תשלום עבור עבודת איסוף החומרים.


2. תשלום נוסף נדרש עבור הערכה ראשונית ובדיקת החומרים על ידי הרופא המומחה. התשלום עבור שירות זה מתבצע על ידי הלקוח ישירות מול הרופא המומחה. סכום זה משתנה עפ"י כמות החומר וסוג המומחיות הנדרשת, אך ניתן להעריך את העלות של שירות זה בכ-1,000 עד 2,000 שקלים.


3. במידה והרופא המומחה מצא כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, הוא יכין, כאמור את חוות הדעת עצמה, אשר תוגש לבית המשפט. עלות כתיבת חוות הדעת מוערכת בממוצע בכ-5,000 ₪ עד 10,000 ₪, בנוסף למקדמה ששולמה עבור ההערכה הראשונית קודם.
 

4. במקרים מסוימים יש צורך בחוות דעת נוספות, בכדי להוכיח כי אכן נגרם נזק לנפגע. לרוב, חוות דעת אלו, הדורשות עבודה מורכבת פחות מצד המומחה, הן בעלות עלות נמוכה יותר.


5. עבור הגשת תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט, ישנו תשלום אגרה בסך 700 ₪ בבית משפט שלום ושיעור כאלף שקלים במידה והתביעה מוגשת לבית המשפט המחוזי.

חשוב לדעת כי במידה והתביעה תסתיים בפסיקה לטובת הצד התובע או תסתיים בפשרה בין הצדדים, התשלומים השונים שפורטו, כולל שכר טרחת עו"ד יוחזרו לתובע כחלק מן הפיצוי שנקבע עבורו.

 

במידה והחלטתם להסתייע בעורך דין, חשוב לוודא כי עורך הדין אשר בחרתם לייצגכם הינו מומחה בתחום של רשלנות רפואית, וביכולתו להוכיח ניסיון בתחום והצלחות בתביעות משפטיות קודמות. עורך דין ירון מויאל הינו עו"ד המתמחה בתחום של רשלנות רפואית לסוגיה, ובעל למעלה מ- 15 שנות ניסיון בהן ייצג נפגעים בעשרות רבות של תביעות רשלנות רפואית.


 


עודכן ב: 09/07/2015