הערבות הבנקאית

מאמר מס’ 1

הערבות הרגילה , הערבות הבנקאית האוטונומית , חוק הערבות תשכ"ד 1967

מאת : עו"ד גיא בית און

במאמר זה אדון בחוק הערבות תוך התייחסות לסוגי הערבויות אשר קיימות בו , ובעיקר לערבות הבנקאית האוטונומית ולערבות הרגילה. חוק הערבות הנו המסגרת המשפטית הנורמטיבית המסדירה את ענייני הערבות , זהו אינו דבר החקיקה היחיד אך זהו דבר החקיקה העיקרי. חוק הערבות דן בשני סוגי ערבויות, ערבות רגילה בה אדם ערב לחיובו של אדם אחר , להלן ערבות רגילה , כמו לדוגמא: ערבות בה אדם ערב להלוואה שאדם אחר מלווה מהבנק. וערבות בנקאית אוטונומית.

ערבות היא כלי כלכלי, אשר למעשה נועד להבטיח התחייבות של אדם אחר כלפי הנושה. הערב ערב להתחייבותו של החייב , מקום בו החייב לא יעמוד בהתחייבותו כלפי הנושה יצטרך הערב לקיים את התחייבותו של החייב העיקרי כלפי הנושה.
הערבות נוצרת באמצעות הסכם בין הערב לבין הנושה. הערב לא יכול לחוב ביותר מסכום הערבות , משמה לא ניתן לחייב את הערב בחיוב אותו הוא לא קיבל על עצמו, הערב בא בנעליו של החייב וכל טענה שהייתה לחייב כלפי הנושה, יכול הערב לעלותה גם כלפי הנושה, במידה והנושה סיכל את מילוי החיוב הנערב לא יוכל הנושה לפנות לערב ולגבות ממנו את חיובו.

חשוב מאוד להבין כי ערבות היא הסכם שאדם נכנס אליו מרצונו , על הסכם זה חלים חוק הערבות וגם יתר החוקים האחרים אשר נוגעים לחיובים חוזיים, הערב הוא ישות משפטית בפני עצמה ויש תנאים ברורים בהם ניתן לפנות אליו והפניה צריכה להיות בסדר מסוים וגם לעמוד בדין הקיים החל על אותה ערבות.

מנגנון נוסף ומעניין מאוד הוא הערבות הבנקאית האוטונומית , מנגנון זה הוא מנגנון עצמאי אשר בא אל אוויר העולם מעולם האשראים הדוקומנטריים. עולם האשראים הדוקומנטריים הוא עולם חשוב ביותר אשר בא להבטיח את חיי הכלכלה , בעולם גלובלי כאשר יצרן במדינה א’ צריך להעביר סחורה ללקוח במדינה ב’ , והלקוח במדינה ב’ צריך לשלם עליה רק לאחר קבלת הסחורה . על מנת להבטיח שהיצרן יקבל את הכסף מהלקוח , מקבל הסחורה, פונה הלקוח לבנק מסחרי ומבקש שיעמידו אשראי ליצרן אשר בהתקיים תנאים מסוימים הוא יהיה יכול לקבל את הכספים מבנק נוסף , וזאת מבלי שהוא יהיה תלוי בגורמים כלכליים משתנים כמו איתנותו הכלכלית של הלקוח.

על בסיס האשראים הדוקומנטריים פותחה דוקטרינת הערבות הבנקאית בה קיימות בדרך כלל שלוש זירות .

א. הזירה החוזית הראשונה: שני צדדים שמתקשרים בחוזה , לדוגמא: שוכר ומשכיר דירה , עסקת היסוד.

ב. הזירה החוזית השנייה, שוכר דירה ובנק מסחרי מנפיק הערבות .

ג. הזירה החוזית השלישית , בין המשכיר , בעל הדירה לבין הבנק מנפיק הערבות.

הערבות הבנקאית בדרך כלל בנויה על עסקת יסוד , לאמור חוזה שכירות , בו מתחייב השוכר כלפי המשכיר לתת למשכיר במסגרת עסקת היסוד, חוזה השכירות, ערבות בנקאית על סכום כספי מסוים להבטחת חיוביו.

הערבות בדרך כלל נועדה לכסות מצבים בהם השוכר יפר את החוזה ולא יעמוד בהתחייבויותיו. זהו מכשיר פיננסי הטוב ביותר שיכול להיות עבור המשכיר שכן בקרות אירוע אשר יש בו כדי להפעיל את הערבות הוא , המשכיר, מציג דרישה לפירעון הערבות, בכתב לבנק , החייב , והוא, המשכיר, מקבל את סכום הערבות. המשכיר לא צריך לפנות לבית משפט , לא צריך לשכור את שרותיו של עורך דין ולא צריך להוציא הוצאות כספיות מיותרות אלה כל שעליו לעשות הוא לפנות אל הבנק ולקבל את הכסף.

מאפיין נוסף של הערבות הבנקאית האוטונומית הוא הניתוק המוחלט בין הזירות. יש להבין עסקת היסוד היא זירה אחת ונפרדת והיא מנותקת לחלוטין מהערבות הבנקאית. הטעם להפעלת הערבות הבנקאית הוא הפרה, כל הפרה של עסקת היסוד שיש בה הצדק לפנייה לבנק לשם הפעלת הערבות הבנקאית.

השוכר לא יהיה יכול לבקש למנוע את הפעלת הערבות הבנקאית בגין טענות אשר מקורן מעסקת היסוד. עסקת היסוד נפרדת מהסכם הערבות הבנקאית ורק התנאים הקבועים בו הם אלה אשר יש בהם כדי להפעיל את הערבות הבנקאית.

כך קורה מצב שלמעשה המשכיר יכול לפרוע את חיוביו בקלות ממוסד פיננסי איתן מבלי שהוא יהיה תלוי באיתנותו הפיננסית של השוכר , ותוך שהוא נשען על איתנותו הפיננסית של מוסד בנקאי.

בשל העבודה כי הערבות הבנקאית האוטונומית כמו עולם האשראים הדוקומנטריים הוא כל כך חשוב לכלכלה ולמסחר , הגבילו בתי המשפט את התערבותם בהליכי צו מניעה זמני במעמד צד אחד , במעמד שני הצדדים ובצו מניעה קבוע אך ורק לשני מקרים .

מקרים אלה ידועים במשפט , כחריגים להפעלתה של הערבות הבנקאית. החריגים הם חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות. חריג המרמה משמעותו היא שערבות בנקאית שהושגה במרמה , בית המשפט ימנע את הפעלתה מתוך העיקרון שלא יצא חוטא נשכר, כפי שהביע זאת המשנה לנשיא כבוד השופט הנכבד חשין , " כי עוול לא יימצא נשכר בעולתו וכי הזורע כזב יקצור ריק "

חריג נוסף הוא חריג הנסיבות המיוחדות חריג זה הוא חריג פסיקתי בו קבעה הפסיקה במדינת ישראל תנאים בהם , מקום בו ברור כי אין עילת חיוב מכוח עסקת היסוד , ו/או מקום בו ברור הפעלת הערבות נעשתה בחוסר תום לב חמור , ו/או מקום בו עסקת היסוד היא בלתי חוקית , ו/או מקום בו נעשה ניסיון לחילוט ערבות בנקאית בנסיבות אשר הן שונות מהנאמר בכתב הערבות הבנקאית , או שלשמן קיבל את הערבות לידיו

שני חריגים אלו ורק הם יש בכוחם למנוע את הפעלת הערבות הבנקאית וזאת לאחר קבלה של צו מניעה זמני וקבוע, דבר שלא קל, משפטית לקבלו , ברם מוסד הערבות הבנקאית האוטונומית הוא חשוב מאין כמותו ואין טוב ממנו להבטחת זכויות כספיות הנובעות מכוח חוזה.

כותב המאמר הוא עורך דין.

המאמר נכתב רק לצורך ידיעה בלבד.

אין במאמר זה בכדי להוות יעוץ משפטי.

מאמר זה הוא אחד מתוך סדרה של מאמרים .