גביית מיסים בכוחניות - הרשות המקומית נגד תושביה

הרשות המקומית נגד תושביה

על מנת שהרשות המקומית תוכל להעניק לתושביה שירותים מוניצפאלים כגון:חינוך,תברואה,גינות,תרבות וכד’ עליה לגבות בין שאר הכנסותיה גם מיסים מתושבי העיר.

עד לפני כעשר שנים ניתנה לרשות המקומית האפשרות לתבוע תושב אשר מכל סיבה שהיא לא שילם את הארנונה בהליך משפטי מזורז ואשר בלשון החוק נקרא "סדר דין מקוצר"(סד"מ).הליך זה מונע את הזכות הבסיסית המקובלת בעולם המשפט ואשר לפיה מוקנית הזכות לכל נתבע להגיש כתב הגנה לאחר שהוגש נגדו כתב תביעה.נתבע אשר הוגשה נגדו תביעה בסד"מ צריך לקבל רשות מבית משפט ורק אם יקבל יוכל להתגונן. מטרת הליך זה נועדה לתת במקרים מאד מסוימים,ברורים וחד משמעיים כגון תביעות של רשות מקומית התובעת ארנונה,היטל,אגרה ודמי השתתפות.

לפני מספר שנים כאשר הרשויות המקומיות נקלעו לקשיים כלכליים,התנתה הממשלה כתנאי לסיוע ממשלתי לרשות בכך שהעירייה תשפר את מערך הגביה מתושביה.הממשלה אפשרה לרשות המקומית לעקוף את בתי המשפט ולגבות חובות באמצעות פקודת המיסים (גביה). פקודה זו הינה פקודה מנדטורית מתקופת השלטון הבריטי. הפקודה מאפשרת לפקיד גביה ליתן צו עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים לרבות עיקול חשבונות בנק, הנמצאים בידי צד שלישי.

נוצר מצב אבסורדי שבו לא רק שהרשות קובעת את גובה הארנונה,היא רשאית לקבוע כי פלוני חייב לה סכום כסף,היא אף רשאית לעקל את רכושו,נכסיו ומיטלטליו תוך פגיעה בשמו הטוב.עקרון הפרדת הרשויות (רשות שופטת,רשות מחוקקת ורשות מבצעת ) מתבטל בראש חוצות ואין איש פוצה פה.

ודאי יהיו כמה צדקנים אשר יצקצקו בלשונם ויאמרו "שישלמו את הארנונה ולא יפגעו ברכושם".אמנם הצדק עימם ואין חלילה כל כוונה לעודד השתמטות מתשלום ארנונה,אולם חוסר הבקרה על פעולה דרקונית ולעיתים בלתי הפיכה פוגע לעיתים קרובות בתושבים תמימים אשר על פי חוק לא חייבים לרשות המקומית ולו שקל אחד ופתאום בבוקר אחד מגלים כי הוטל עיקול על רכבם או על חשבון הבנק שלהם.

הסעד המשפטי שבו יכול לנקוט אזרח אשר נפגע מפעולה גביה זו היא לעתור לבית המשפט לעינינים מינהלים בבקשה לביטול הליכי הגבייה.

בבית המשפט המחוזי בחיפה נקבע כי רק במקרים קיצוניים ביותר ורק כאשר "כלו כל הקיצין" רשאית רשות לפנות להליכי הגבייה מכח הפקודה.עוד קבע בית המשפט כי רשות אינה יכולה לפנות להליכי גבייה מנהליים כדבר שבשגרה ובנוסף סובר בית המשפט כי על הרשות מוטלת החובה לפנות לבית המשפט ולא אל האזרח הקטן.

לאחרונה,לאחר שהוצא ע"י ביהמ"ש לעניינים מינהלים בת"א צו ארעי להקפאת הליכי גביה מינהלים נגד רשות מקומית,הודתה העירייה כי הצו הוצא ב"טעות טכנית".

אין כל ספק כי אלמלא פנתה העותרת לביהמ"ש והייתה משלמת את דרישת החוב לעירייה וזאת מתוך חשש להתעמת עם הרשויות בבית המשפט,הייתה מניחה את כספה על קרן הצבי.

הצעתי לכל מי שקיבל צו עיקול לפי פקודת המיסים לפנות ולקבל סיוע משפטי ממומחים בתחום ויתכן ויתברר כי לא רק שאינו חייב כסף לעירייה עוד מגיע לו פיצוי על עוגמת נפש.

וישנגרד צבי,עו"ד

מומחה בעתירות מינהלתיות

מומחה בדיני פשיטת רגל