ועדה רפואית, כיצד מתנהגים ומה עושים?
המוסד לביטוח לאומי הינו גוף אשר תפקידו לקיים את הקשר החברתי בין המדינה לבין תושביה. מדובר אפוא ברשת ביטחון סוציאלית אשר אמורה להבטיח דאגה מפני מחסור, רווחה, וקיום לאזרחי המדינה. במסגרת פעילותו, מעניק המוסד לביטוח לאומי קצבאות שונות למבוטחים הסובלים מבעיות רפואיות.
רוצה לדעת עוד?
ועדה רפואית מורכבת מרופא המתמחה בתחום הרפואי הרלבנטי, ומזכיר ישיבה אשר תפקידו הינו לרשום את ממצאי דו"ח הועדה ולדאוג לזכויות הפרט של המבוטח. במהלך הועדה, הרופא קובע מהן המחלות והבעיות הרפואיות של המבוטח. לאחר מכן, נקבעים למבוטח אחוזי נכות על פי קביעתו של הרופא ובהתאם לספר המבחנים אשר נמצא בתקנות המוסד לביטוח לאומי. ספר המבחנים כולל 10 פרקים הנוגעים לחלקי הגוף השונים.
במקרים בהם מבוטח סובל ממספר בעיות רפואיות, ייתכן והוא ייאלץ להופיע בפני מספר ועדות ולהיבדק על ידי מומחים ממספר תחומים. מדובר אפוא בהליך פרוצדוראלי אשר עלול במקרים מסוימים להיות ממושך ועל המבוטח להמתין לסופו בסבלנות. בסופו של היום, מועברת חוות דעתם המקצועית של הועדות הרפואיות לרופא מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר קובע את אחוזי הנכות מהם סובל המבוטח, והאם מדובר בנכות זמנית או צמיתה.
ערעור על החלטת הועדה הרפואית
מבוטחים רבים אינם שלמים עם החלטת הועדה הרפואית. במקרים בהם המבוטח סבור כי נפלה טעות בהחלטת הועדה, האחרון ראשי לערער על החלטה זו לוועדה רפואית לערערים. ערעור זה יש להגיש בתוך 30 יום (מהיום בו התקבלו ממצאי הועדה) לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו של המבוטח.
בערעורו, המבוטח מפרט מהם הנימוקים אשר הביאו אותו למסקנה כי החלטתה של הועדה הרפואית איננה משקפת את מציאות הדברים ואת מצבו הרפואי. נימוקים אלו צריכים להסתמך על מסמכים רפואיים רלבנטיים, חוות דעת רפואיות אשר סותרות את החלטות הוועדה ובצירוף פרוטוקול הועדה הרפואית הראשונה.
לאחר הגשת הערעור, יזומן המבוטח פעם נוספת לבדיקה רפואית, הפעם בפני ועדה רפואית לערערים. ועדה זו, בניגוד לוועדה הראשונה, מורכבת, על פי רוב, משלושה מומחים רפואיים בתחומים שונים אשר רלבנטיים לטענותיו של המבוטח.
הועדה לערערים תבצע למבוטח בדיקה נוספת, תנהל פרוטוקול מסודר, ותפרט את חוות דעתה הרפואית. ועדת הערערים יכולה לקבל את ערעורו של המבוטח ולשנות את ההחלטה הראשונה, או לדחות את הערעור ולהותיר את קביעתה של הוועדה הרפואית הראשונה על כנה. חשוב לציין כי הועדה לערערים יכולה גם להרע את מצבו של המבוטח על ידי הפחתת אחוזי הנכות שלו, כפי שנקבעו בוועדה הראשונה.
ערעור לבית הדין לעבודה
ניתן לערער גם על החלטת וועדת הערערים, וזאת על ידי פניה לבית הדין לעבודה. שלב זה, כמו גם השלבים האחרים, מומלץ לעשות במקביל לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורכי דין העוסקים בתחום זה. חשוב לדעת כי בית הדין לעבודה לא יבטל את ההחלטות הועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי, וזאת כל אימת שלא הוכחה טעות משפטית כלשהיא.
דהיינו, בית הדין לעבודה איננו משנה החלטה רפואית שנתקבלה במוסד לביטוח לאומי. דוגמאות לטעויות משפטית יכולות להיות בדיקה על ידי מומחה שלא בתחום הרלבנטי או נימוקים לא מפורטים כנדרש.
הליך הגשת התביעה
תביעה לביטוח לאומי, הנוגעת לקצבת נכות, מוגשת למוסד לביטוח לאומי על ידי שליחת של טופס תביעת קצבה. טופס זה צריך להיות מוגש, על פי החוק, 90 יום לכל היותר מיום הפגיעה אשר גרמה למבוטח ליקוי בתפקודו עד כי הוא זקוק לקצבה. התביעה צריכה להיות מוגשת על ידי המבוטח, קרובי משפחתו או אפוטרופוס מטעמו.
התנהלותה של הועדה הרפואית
הרופא המומחה היושב בוועדה הרפואית מעיין במסמכים הרפואיים הרלבנטיים של המבוטח בטרם כניסת האחרון לחדר הוועדה. עם הכניסה, המבוטח מציג תעודה מזהה עם תמונה, ומוצגים בפניו מזכיר הוועדה והמומחה הרפואי. המבוטח חותם, לפני הבדיקה הרפואית, על טופס הסכמה לעבור בדיקה על ידי המומחה היושב בוועדה הרפואית. לאחר מכן, נערכת למבוטח בדיקה רפואית בנוגע לליקוי או למחלה מהם הוא סובל. המבוטח רשאי להכניס, בעת ביצוע הבדיקה, מלווה מטעמו אשר יהיה נוכח במקום.
כיצד להתכונן לוועדה הרפואית?
בשל אילוצי זמן, תקציב ועומס, ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי נמשכת בדרך כלל זמן קצר בלבד (מספר דקות). מדובר בדקות קריטיות אשר יכולות להיות הרות גורל עבור המבוטח. אי לכך, עורכי דין ממליצים להתכונן לפני הועדה ברצינות, וזאת על מנת שתוכלו "לקבל יומכם" בפניה.
מדובר למעשה בדקות ספורות הן מתאפשר לכם להציג את בעיותיכם הרפואיות ולקבל אחוזי נכות המזכים אתכם בקצבה המקסימאלית. כמו כן, ברור לכל כי מומלץ לקבל את התוצאות הרצויות כבר בוועדה הראשונה, ובתוך כך להימנע מהליכים מורכבים של הגשת ערעור ועמידה בפני וועדה רפואית נוספת.
להלן מספר כללי אצבע בעניין זה:
1. הגיעו לוועדה רפואית כאשר אתם מצוידים עם המסמכים הרפואיים הרלבנטיים לרבות צילומי רנטגן, חוות דעת רפואיות, מכתבי המלצה מרופאים, גיליון רפואי, גיליונות ניתוח, מכתב שחרור מבית החולים וכדומה (בתום הועדה השאירו בידכם את התיק הרפואי, קל וחומר את המסמכים אותם לא ניתן לשחזר).
2. התייעצו עם עורכי דין העוסקים בתחום זה, וקבלו מהם עצות רלבנטיות לעניינכם הספציפי.
3. הקפידו להכין מראש ראשי פרקים או סיכום הבעיות הרלבנטיות (נסו לשננם בעל פה ככל הניתן).
4. בבואכם להגדיר את מצבכם בפני הרופא, התחילו מלמעלה למטה, ואל תפסחו על איברים רלבנטיים אשר נפגעו בפגיעה.
5. הציגו את בעיותיכם בענייניות ואל תיכנסו לוויכוחים והתנצחויות עם הרופאים. פרטו את הליקוי ממנו אתם סובלים בנימוס ובבהירות. הימנעו מרחמים עצמיים או מניסיונות למצוא חן בפני רופאי הוועדה.
6. ערכו חזרה וסימולציה לפני חבר או קרוב משפחה, במסגרתן תציגו את בעיותיכם וטיעוניכם. קבלו חוות דעת חיצונית והתייחסו אליה ברצינות.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.JPG)
