לשון הרע באינטרנט

רשת האינטרנט הינה המדיום החברתי התקשורתי המוביל כיום בעולם. עם זאת, מדובר במערכת תקשורתית אשר קיימת באופן כה רחב ומקיף במשך תקופה קצרה יחסית. אי לכך, סוגיות משפטיות רבות הנוגעות לדיני אינטרנט הופכות לא אחת להליכים מורכבים ומעלות קושיות מרתקות. אחת מסוגיות אלו הינה – לשון הרע.

יש לכם שאלה?

פורום לשון הרע

הזכות לשם טוב מוגדרת במשפט הישראלי כזכות ראשונה במעלה. שמו הטוב של אדם נחשב לנכס מקניינו של אדם, אשר לעיתים נרכש בעמל רב ועל ידי צבירת מוניטין לאורך שנים. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר במישורים האזרחי והפלילי את עוולת לשון הרע. על פי החוק, לשון הרע הינה פרסום דברים העלולים להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשות אדם למטרה לשנאה, לגרום לאדם ללעג או בוז מצד הסביבה. כמו כן, לשון הרע הינה פרסום דברים מבזים אשר עלולים לייחס לאדם התנהגות או תכונות מסוימות. פגיעה במשרה של אדם, או בפגיעה בעסקו ואו משלח ידו, בגין פרסום דברים מסוימים, עלולה להיות אף היא לשון הרע. כמו כן, החוק אוסר על פרסום דברים אשר עלולים לבזות אדם בשל מוצאו, מקום מגוריו, דתו, גזעו, מינו או נטייתו המינית.

אחריות לפרסום לשון הרע

האחריות על פרסום דברי לשון הרע מוטלת על כתפי האדם אשר גרם לפרסום דבר לשון הרע על ידי הבאתו לאמצעי התקשורת. כמו כן, אחריות זו רובצת גם על עורך אמצעי התקשורת, מי שהחליט על פרסומם של הדברים, והאחראי על אמצעי התקשורת. המחוקק הגדיר את המונח "אמצעי תקשורת" באופן הבא – "עיתון כמשמעותו בפקודת העיתונות (להלן - עיתון) וכן שידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור".

עם זאת, אין כל התייחסות בחוק לרשת האינטרנט. האם ניתן להבין מכך שכל פרסום ברשת הינו מותר ואין הוא עולה כדי לשון הרע? ברור שהתשובה לכך הינה שלילית. עם זאת, סוגית לשון הרע באינטרנט הינה מורכבת יותר, הן בשל הוראות החקיקה הדלות והן בשל הפסיקה המצומצמת בעניין זה.

התפתחות הפסיקה

בתב"מ 16/2001 סיעת ש"ס נ' אופיר פינס פ"ד נה(3), 159, 167, התייחס לכך השופט חשין. "המחוקק, לו אך רצה, יכול היה להוסיף לחוק התעמולה הוראות בנושא האינטרנט - כשם שהוסיף לחוק התעמולה, משסבר כי ראוי לעשות כן, הוראות בנושא הרדיו, בנושא הטלוויזיה ובנושאים אחרים רבים ומגוונים. המחוקק נמנע מגעת באינטרנט, ואת שנמנע המחוקק מעשות - בין במתכוון בין שלא במתכוון – לא נשלים אנו".

בק.פ (קובלנה פלילית) 145/00 ויסמן נ' גולן, השופטת רייך-שפירא עסקה לראשונה בסוגיית לשון הרע באינטרנט. בפסק דין זה נקבע כי לעניין אחריותו של אתר אינטרנט לפרסום התוכן שבו, יש להכניסו להגדרת "עיתון". במקרה זה דובר על עיתון מקוון ולא על אתר אינטרנט מסוג אחר (כגון בלוג, אתר פרטי, רשת חברתית וכדומה). זאת ועוד, עורך העיתון המקוון היה גם עורך המהדורה המודפסת. אי לכך, הקשר בין השניים היה מובן ובלתי ניתן להפרדה. פסיקה סותרת התקבלה מאוחר יותר במסגרת ת.א 7830/00 בורוכוב ארנון נ' פורן אלישי. בפרשת ארנון-אלישי קבע השופט אמיר כי לא ניתן להחשיב אתר אינטרנט בתור עיתון מבחינת הוראות חוק איסור לשון הרע.

למעשה, בחינת לשון הרע ברשת האינטרנט נעשית על בסיס הפסיקה, וזאת משום שטרם הוסדר העניין בחקיקה ברורה (לא בחוק נפרד ולא כתיקון לחוק איסור לשון הרע). מצד אחד, הפסיקה מכירה באינטרנט בתור אמצעי פרסום ברור, לכל דבר ועניין, והדברים אמורים גם בשל יכולתו של האינטרנט להכיל דברי לשון הרע. מצד שני, בתי המשפט מכירים גם בחשיבות חופש הביטוי באינטרנט, אשר עליו קסמו של המדיום החדש.

המגמה בפסיקה - תיתכן לשון הרע באינטרנט

כיום, המגמה בפסיקה היא כי מעוולים בגין לשון הרע עלולים לשאת בתשלום פיצויים בגין הוצאת דיבה ולשון הרע ברשת האינטרנט, בין אם מדובר בכרטיס חבר ברשת חברתית ובין אם מדובר בבלוג פרטי או אתר צדדי. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר המדיום הינו בעל אופי חדשותי מובהק (אתרי תקשורת מקוונים כגון "הארץ", "וואלה!", "NRG" ואחרים).

בדומה לאחריות הפרסום בעיתון, גם כאן ניתן להגיש תביעה גם כנגד הכתב, גם כנגד העורך וגם כנגד האחראי על האתר. עם זאת, ישנם מקרים בהם נכנסת לשון הרע לתחום האפור. לדוגמא, כאשר לשון הרע נובעת מתגובות אנונימיות לכתבה מסוימת, או כאשר מדובר בפרסום הודעות כוזבות בפורום הפתוח לציבור הרחב. דהיינו, חשיבות גדולה ישנה לזהות המפרסם לשון הרע ולשליטתו של בעל האתר או עורך האתר בנוגע לפרסום הדברים. בתי המשפט מתייחסים גם לדרך הפעולה של האחראים לפרסום לאחר שתשומת ליבם הופנתה לכך שמדובר בלשון הרע (האם התוכן הוסר מיד, האם פורסמה התנצלות, האם הנפגע קיבל יחס כן ומבין וכדומה). על פי רוב, חשיפת זהותם של גולשים אנונימים (כגון טוקבקיסטים) תיחשף בצו בית המשפט רק כאשר ישנו חשד של מעשים פלילים או חשש מפני פגיעה בשלום הציבור (לדוגמא, חשד להסתה).

לסיכום,

דיני אינטרנט הינו תחום מורכב, הן מבחינה ציבורית והן מבחינה משפטית. מדובר בעולם וירטואלי החוצה זמן ומקום. אי לכך, מומלץ כי ההתמודדות עם לשון הרע ברשת האינטרנט תיעשה במקביל לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורכי דין העוסקים בתחום זה. יש לציין כי לשון הרע יכולה להיות תביעה בסכומים של מאות אלפי שקלים ולמעלה מכך. כמו כן, ישנם מקרים בהם מדובר בלשון הרע העולה כדי מעשים פליליים של ממש.