סעיף 66 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם מתן צו ההפטר, תעודה אשר מעידה על כך שפשיטת הרגל נבעה בעקבות כשל בלתי צפוי אשר מקורו איננו בהתנהגות רעה מצדו של פושט הרגל. מדובר אפוא בתעודה אשר מטרתה להסיר מפושט הרגל כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט. בפש"ר 4322/07, שמעון מרדכי נ' כונס הנכסים הרשמי, כב' השופט דוד מינץ דן בהוראות סעיף זה. השופט מינץ ציין כי מקורו של הסעיף נמצא אפוא בחוק פשיטת הרגל האנגלי משנת 1914.

 

יש לכם שאלה?

פורום פשיטת רגל

פורום חשבון מוגבל

פורום איחוד תיקים

 

על פי החוק האנגלי, החייב זכאי לתעודה בתנאי כי פשיטת הרגל הייתה בגין "ביש מזל" ו"ללא כל התנהגות בלתי הולמת". הדין נתן אפוא פרשנות מצומצמת לסעיף זה ונקבע ל אחת כי התנאי להחלתו הוא הוכחה כי החייב לא התנהל בצורה פסולה ועסקינן בביש מזל לחלוטין. הלכה פסוקה היא כי ביש מזל זה צריך להיות בלתי צפוי באופן מוחלט. למעשה, ניתן לסכם כי תחולתו של סעיף 66 תקום כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים – פשיטת הרגל נבעה כתוצאה מכשל בלתי צפוי, והיא לא נבעה מ"התנהגות רעה" של החייב.

 

מדובר בשני מבחנים אובייקטיבים במהותם אשר הינם נוקשים יותר ממבחן תום הלב היושב בבסיסו של הליך פשיטת הרגל. דהיינו, גם אם החייב צבר את חובותיו בתום לב, אך הוא יכול היה לצפות כי התנהלותו תוביל אותו למצוקה הכלכלית אליה נקלע, ייתכן והאחרון יקבל הפטר אך לא תעודה לפי סעיף 66. במילים אחרות, גם במידה והחייב מציג הסברים טובים אשר מניחים את הדעת בעניין השאלה – כיצד נוצרו חובותיו, אין די בכך כדי לחצות את "מחסום הציפיות" במקרים בהם בית המשפט סבור שהחייב יכול היה "לראות את הנולד". המבחן השני, המצטבר למבחן הראשון, דורש גם הוא כי לא ידבק בחייב כל רבב.

 

תום לב איננו הכל

 

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט טען חייב כי הוא הסתבך בחובות בתום לב ועשה את המירב על מנת לפרוע את חובותיו. בית המשפט ציין כי אכן יש להתייחס לכך שהחייב דכאן הינו תם לב, אך אין די בכך בכדי להעניק לו את התעודה המבוקשת. מצוקתו הכלכלית של החייב במקרה זה נוצרה משום שהאחרון העניק ערבות לחברה שהייתה בשליטתו, החברה נקלעה לקשיים בתזרים המזמונים, המשקיע לא עמד בהתחייבויותיו החוזיות, והמחאות החברה החלו לחזור מחמת העדר כיסוי.

 

הדבר הביא את החברה לסחרור אשר גרם בסופו של דבר לפירוקה ולהכרזה על החייב כפושט רגל. בית המשפט קבע כי לא תינתן תעודה לפי סעיף 66 לחייב זה, וזאת משום שתחת ניהולו לקחה החברה התחייבויות כספיות שהיא לא הייתה יכולה לעמוד בהן (בטרם מצויים הכספים בקופתה).

 

"ניתן לצפות ממנהל בחברה שלא ייטול בשם החברה התחייבויות כספיות כאלה או אחרות, בטרם הועברו כספי ההשקעה לחשבון החברה", נכתב בפסק הדין, "על מנהל החברה להיות ער לכך כי ייתכן כי יתרחשו תרחישים מסוימים אשר בגינם לא יופקדו כספי ההשקעה בקופת בחברה. לפיכך, היה על המבקש לצפות, בתור ערב לחובותיה של החברה, כי הסתמכות על כסף שטרם נמצא בקופת החברה הינה סיכון העלול להיגמר שלא כמתוכנן".