בשנים האחרונות, עם התפתחות המדיה הוירטואלית ועולם האינטרנט, נפוצות יותר ויותר עבירות מחשבים. אחת מעבירות אלו הינה "חדירה למחשב שלא כדין". לפי סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אדם אשר חודר שלא כדין לחומר הנמצא במחשב – דינו מאסר שלוש שנים. חדירה לחומר מחשב לפי חוק זה מוגדרת באופן הבא – "חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979". חשוב לציין כי למרות שמדובר בעבירה פלילית, לעיתים יהיה ניתן להימנע מהרשעת הנאשם. דוגמא לכך ניתן לראות בגזר דין אשר ניתן ב-24 ליולי 2007.
יש לכם שאלה?
במקרה זה דובר על צעיר אשר חדר מרחוק למחשב של חברה אשר שלחה לחברו "דואר זבל" בשל היותו חלק מרשימת התפוצה שלה. הנאשם פרץ למחשבי החברה, מחק את כתובתו האלקטרונית של חברו, ושלח מייל לרשימת התפוצה של החברה בניסוחו. מדובר בצעיר נורמטיבי, אשר שירת כחובש בצבא, ואשר הודה כבר בהזדמנות הראשונה במעשים המיוחסים לו. כמו כן, תסקיר שירות המבחן אשר נערך בעניינו של הנאשם העלה תמונה של בחור ללא עבר פלילי אשר נוטל אחריות מלאה למעשיו ואין הדבר מעיד על כוונות עתידיות "לפרוץ גבולות נורמטיביים".
המדינה דורשת הרשעה ומאסר על תנאי
ב"כ המאשימה טענה כי יש להרשיע את הנאשם והפנתה את בית המשפט לשני מקרים דומים בהם נאשמים הורשעו בביצוע עבירות מחשב. המאשימה הוסיפה כי אל לו לבית המשפט להתרכך בשל אופיו של הנאשם וריחוקו מ"מודל העבריין הקלאסי". לטענתה, כאשר מדובר בעבירות מחשב, ברור שהנאשמים יהיו אנשים נורמטיביים ומשכילים שכן ביצוע העבירות דורש ידע מקצועי הרחוק מהידע שבידי העבריין "הרגיל".
בית המשפט קבע, עם זאת, כי הוא מסכים עם שירות המבחן ונמנע מהרשעתו של הנאשם. לגבי פסקי הדין אליהם הפנתה המאשימה, בית המשפט קבע כי נסיבות מקרים אלו היו שונות באופן מהותי מהסוגיה נשוא מקרה זה. באחד מהם דובר על שלושה נאשמים שעסקו בעבירות מחשב תקופה ארוכה מתוך כוונת זדון ובצע כסף, ובמקרה האחר היה זה צעיר ישראלי שפרץ למחשבי הפנטגון וגרם לנזקים שונים לאתרים רבים. בסופו של היום, בית המשפט קבע כי יש להימנע מהרשעתו של הנאשם ולגזור עליו 100 שעות שירות לציבור בעמותת "לתת".
.jpg)
