הצעתם של חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד), זבולון אורלב (הבית היהודי), אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) וישראל חסון (קדימה), לתקן את חוק איסור לשון הרע,

 

יש לכם שאלה?

פורום לשון הרע | הוצאת דיבה

 

מכה לאחרונה גלים תקשורתיים ומהווה קרקע פוריה לדיון ציבורי רחב בערוצי המדיה השונים. מדובר למעשה בהצעת חוק אשר נועדה להרחיב את הפיצויים אשר נפסקים לטובת נפגעי לשון הרע.


בהצעת החוק נכתב כי מטרת התיקון הינה להרחיב את האפשרויות אשר ניתנות לבית המשפט בבואו לפסוק סעד לאדם אשר נפגע בגין הוצאת לשון הרע כנגדו. דהיינו, מוצע להיטיב עם הנפגעים הנ"ל, וזאת ביחס לסכום "הקטן" המוגבל כיום בחוק. "אדם אשר נפגע מלשון הרע נאלץ לסבול לעיתים קרובות מנזק אשר אינו בר תיקון, והוא נמצא לא אחת בעמדת נחיתות מול המזיק, גם כאשר מוגשת תביעה", טוענים מציעי החוק, "יתרה מזאת, גם אם הוגשה תביעה, ההליכים בעניין הינם ארוכים בדרך כלל, ועד שניתן פסק הדין, נפגע שמו של התובע פעמים רבות נוספות. לדאבונם של תובעים רבים אשר זוכים בתביעותיהם, עם זכייתם, רבים אינם זוכרים את העילה העיקרית והנזק שנגרם להם איננו בר תיקון".

 

מ-50,000 ש"ח ל-300,000 ש"ח ויותר


על רקע זה, טוענים ח"כ דנון ושותפיו להצעה, כי "ראוי כי נפגע לשון הרע יזכה בפיצויים בסכומים ניכרים אשר יהיה בהם כדי לפצות ולו במידה מסוימת על הנזק שנגרם לו", כמו כן, נכתב כי "בד בבד ראוי לחייב את המעוול בתוצאות העוולה שעשה".

 

החוק קובע כי אדם אשר זכאי לפיצויים בגין הוצאת לשון הרע, לא זכאי לפיצויים בגין רשלנות אשר נבעה מאותה עוולה. היות והדרך להוכיח לשון הרע איננה זהה לדרך בה יש ללכת על מנת להוכיח את עוולת הרשלנות, מוצע במסגרת החוק החדש לשנות את הסעיף הרלבנטי לכך שיהיה ניתן להגיש כנגד המזיק תביעה גם מכוח עוולות אחרות, וזאת למרות הגשת תביעת לשון הרע בסוגיה המדוברת.


בחלקה השני, הצעת החוק נוגעת להגדלת הפיצויים בגין לשון הרע. על פי המוצע, יש להגדיל את סכום הפיצויים המקסימאלי בגין עוולה אזרחית מ-50,000 שקלים (כפי שנהוג כיום) ל-300,000 שקלים לאחר התיקון לחוק. יצוין כי החוק קובע כי במידה ולשון הרע במקרה הנדון הוצאה בכוונה, ניתן לפסוק עבור הנפגע פיצויים כפולים.

 

"לשון הרע עלולה להביא להרס חייו של האדם"


חברי הכנסת המציעים טוענים כי היות ומטרתם של הפיצויים כיום, במשפט בישראל, הינה להשיב את המצב של הנפגע לקדמותו ככל הניתן, פיצויים אלה אינם מספיקים כלל וכלל. כאשר מדובר בלשון הרע, הפיצויים נועדו להשיב את הנפגע למצבו לולא פורסמו הדברים. "לשון הרע עלולה להביא להרס חייו של אדם, לפגיעה בחייו המשפחתיים וביכולתו להתפרנס", טוענים דנון ושותפיו, "אי לכך, מן הראוי לקבוע תשלום פיצויים גבוהים יותר במסגרת החוק. פיצויים אלה הינם עונשיים במהותם ואינם משקפים הערכה של הנזק שגרם המזיק לניזוק על ידי העוולה, אלא באים להעניש את המזיק על התנהגותו השלילית".

 

שלוש מדרגות פיצוי


למעשה, הצעת החוק מציע לקבוע שלוש מדרגות פיצוי בגין הוצאת לשון הרע. בשלב הראשון, מוצע שבית המשפט יהיה רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד 300,000 שקלים. בשלב השני מוצע כי אם פרסום לשון הרע נעשה בכוונה לפגוע בנפגע, הפיצויים יהיו עד 600,000 שקלים באופן מקסימאלי. בשלב השלישי והאחרון, ניתנת בידיו של בית המשפט סמכות לפסוק פיצויים של עד 1,500,000 שקלים במקרים בהם הנפגע לא קיבל אפשרות נאותה לפרסם את תגובתו לדברים שנאמרו עליו.

 

הזכות למתן תגובה


"זכותו של אדם להגנה מפני לשון הרע ולשמירה על שמו הטוב מעגנת בתוכה גם את זכותו של האחרון לתגובה כנגד פרסומים אשר עלולים לפגוע בו", נכתב בהצעת החוק, "זאת ועוד, לעיתים עצם מתן התגובה יאפשר למפרסם לעמוד על טעויותיו ולבחון פעם נוספת את המידע אשר בידיו". עצם התגובה יכול פעמים רבות למנוע את פרסומה של לשון הרע מלכתחילה, טוענים תומכי החוק, ועל כן יש להטיל חובה על מפרסם לבקש את תגובתו של נשוא הפרסום לעניין העומד על הפרק.

 

"נטל קבלת התגובה הינו נטל קל אשר יכול לחסוך עוגמת נפש רבה מנפגעי לשון הרע", אומר ח"כ דנון, "מצד אחד, הנפגע יוכל להגיב באופן מלא לנטען כלפיו, ומצד שני, ייתכן ויהיה ניתן למנוע פרסומים שגויים על ידי העמדת המפרסם על עובדות המקרה". בהצעת החוק מוגדרת פעולה זו, של פרסום ללא מתן תגובה, פרסום תגובה אך לא באופן מלא, או בקשה לקבלת תגובה מיידית באופן אשר אינו מאפשר לנשוא הפרסום להפעיל שיקול דעת הולם בעת מתן התגובה, כ"הוספת חטא על פשע" ותופעה אשר "יש לעוקרה מן השורש".

 

תגובות ודוגמאות לפסיקות מהשנה האחרונה


גורמים שונים, בעיקר בכנסת ובענף התקשורת, עוסקים רבות בהצעת החוק. מצד אחד, חברי כנסת רבים מהשמאל והמרכז טוענים כי מדובר בניסיון לפגוע בחופש הביטוי ולמנוע פרסומים כנגד אישי ציבור . מתנגדי החוק טוענים לא אחת כי עסקינן ב"סכנה לדמוקרטיה" ו"התדרדרות במדרון חלקלק לעבר סתימת פיות". מצד שני, תומכי החוק סבורים כי יש לרסן את התקשורת אשר – לטענתם – מפרסמת ללא רחם לשון הרע, וזאת משום שהפיצויים אשר נפסקים עבור הנפגעים "שווים" את הפרסום או הסקופ העיתונאי, גם במקרה בו הוא חוטא לאמת.


בשנים האחרונות נפסקו פיצויים משמעותיים בגין הוצאת לשון הרע בתקשורת הישראלית. בין המקרים המפורסמים ניתן למצוא את עניינו של סרן ר' שהואשם וזוכה מעבירה של ווידוא הריגה בקטינה פלשתינאית. מדובר בתחקיר מטעם התוכנית "עובדה" אשר שודר בנובמבר 2004 (ביום בו הוגש כנגד הקצין כתב אישום). בית המשפט פסק כי הכתבה נטתה מהאמת ופסק פיצויים לתובע. במקרה אחר, ערוץ 10 נאלץ לשלם פיצויים בסך 35,000 שקלים בגין כתבה אשר נערכה על ידי העיתונאי רביב דרוקר אודות יו"ר ארגון המורים רן ארז.