הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה את התיקון לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. היות והתיקון לחוק אמור לכאורה להצר את ידיהם של אנשי תקשורת, נעמד עולם העיתונאות בישראל על רגליו האחוריות והוחלט על השבת מלחמה שערה.
יש לכם שאלה?
באתר Ynet העניקו לחוק את הכינוי "חוק ההשתקה", ובאתרים אחרים דאגו לציין פעם אחר פעם כי מדובר בחוק "שנוי במחלוקת" אשר התקבל בכנסת לאחר "דיון סוער". נשאלת אפוא השאלה, מהם כיום הפיצויים והסעדים אשר ניתן לפסוק עבור אדם בגין הוצאת לשון הרע? רבים אינם יודעים זאת אבל גם כיום האחריות בגין לשון הרע עלולה להיות מעמסה כבדה על כתפיו של מפיצה. לדוגמא, החוק קובע כי במידה ולשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, ניתן להטיל על המפרסם עונש של עד שנת מאסר. כמו כן, עסקינן בעוולה אזרחית אשר חלים עליה הוראות שונות לפי פקודת הנזיקין.
ומה לגבי פיצויים ללא הוכחת נזק? כיום, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים של עד 50,000 שקלים כנגד אדם אשר הורשע בעבירה של הוצאת לשון הרע, וזאת אף ללא הוכחת נזק. בית המשפט רשאי לפסוק סכום זהה גם במסגרת תביעה אזרחית ללא הוכחת נזק. על פי החוק, כאשר לשון הרע פורסמה "במטרה לפגוע", הפיצוי ללא הוכחת נזק עלול להיות כפול. עם זאת, יש לציין כי לא ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, יותר מפעם אחת, על אותה לשון הרע.
כאשר לשון הרע נוגעת לתקשורת, החוק מחמיר עוד יותר. על פי החוק, במידה ופורסמה לשון הרע בתקשורת, נושאים באחריות לפרסומה מספר גורמים – האדם אשר הביא את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט על פרסום הדבר בפועל, והאחראי לאמצעי התקשורת. יצוין כי החוק מעניק הגנה לעורך אמצעי התקשורת במקרים בהם הוא נקט באמצעים סבירים למנוע את פרסום לשון הרע, או לא ידע או יכול היה לדעת על פרסומה.
מטרתם של הפיצויים – "טוב שם טוב משמן טוב"
השופט דב לוין עמד על מטרתם הכפולה של הפיצויים בגין לשון הרע בע"א 802/87 עקיבא נוף נ' אורי אבנרי. ראשית, מטרתם לתת לנפגע סיפוק. סיפוק זה מקפל בתוכו את ההכרה כי נגרם לנפגע עוול בשל פגיעה בשמו הטוב ללא הצדקה. כמו כן, סיפוק זה כולל גם תשלום פיצויים אשר יכולים לשפר את מצבו במשהו ולקרבו במידת האפשר למצב בו הוא היה נתון עובר להתרחשות העוולה. שנית, מטרתם של הפיצויים הינה כלפי הציבור הרחב וכדבריו של השופט לוין –
"מטרתם של הפיצויים הינה לחנך את הקהל ולהחדיר לתודעתו כי שמו הטוב של אדם אינו הפקר, בין אם הוא איש ציבור ובין אם הוא אדם פרטי. ניתן אפוא לומר שיש ממש בכתוב בספר קוהלת: טוב שם משמן טוב".
הנשיא (בדימוס) אהרון ברק, דן אף הוא בסוגיה זו. ברע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, כתב ברק, "הפיצוי התרופתי בגין לשון הרע נועד מבחינת הניזוק להשיג שלושה יעדים עיקריים - לעודד אותו, לתקן את הנזק לשמו הטוב, ולמרק את הזכות שלו לשם הטוב. אי לכך, לא אחת נקבע כי אין להסתפק בפיצוי סמלי לשם השגתן של מטרות אלה".
כיצד מעריכים נזקים אלה?
במקרים בהם לשון הרע גרמה לאובדן השתכרות או לפגיעה כספית מוחשית, קל יותר לנפגע להוכיח את טענותיו ואת זכאותו לפיצויים. כיצד אפוא ניתן להוכיח נזקים לא רכושיים, דהיינו נזקים שלא ניתן לכמתם במספרים תוך הסתמכות על קבלות וראיות חלוטות? השופט רבנזון, בע"א 541/63 רכס נ' הרצברג, התייחס לכך בכותבו – "שום כסף שבעולם אינו מפצה על ייסורי גוף ונפש, על הפחתת הסיכויים להקים קן משפחתי, או על אבדן הנאות חיים נורמאלים".
הלכה פסוקה היא כי נזק לא רכושי מהווה נזק בר-פיצוי, ולא אחת מדובר בנזק ניכר אשר חייב להביא לפסיקת פיצוי ממשי ואין די ב"פיצויי נחמה". כאשר בית המשפט נדרש להעריך נזק בגין פגיעה בשם הטוב, המקרה נבחן לגופו ובהתאם למספר היבטים:
- היקף הפגיעה
- מעמד הניזוק בקהילה.
- ההשפלה שסבל הניזוק בין לשון הרע.
- הכאב והסבל אשר היו מנת חלקו של הניזוק.
- התוצאות הצפויות מלשון הרע והשלכותיה בעתיד.
- הפרסום – טיבו, אמינותו, היקפו, מידת פגיעתו.
- התנהגות הצדדים לאחר הפרסום.
סעדים נוספים
בסמכותו של בית המשפט, בנוסף לפיצויים הכספיים, להעניק לנפגע סעדים נוספים כגון איסור הפצת עותקים המכילים את פרסום לשון הרע, החרמתם של עותקים אלה, הוראה על פרסום הכחשה או תיקון של דברים המהווים לשון הרע (על חשבון הנאשם או הנתבע), ולהורות על תיקון אף לפני מתן פסק הדין (במקרים בהם הנתבע או הנאשם הודו כי מקצת הדברים אינם אמת).
לסיכום,
השינוי בחוק איסור לשון הרע איננו דבר של מה בכך. אכן, יותר משסכום הפיצויים יגדל ככל הנראה באופן משמעותי, מדובר אפוא במהלך בעל השפעה ציבורית הגדולה מסכום חלקיו. לאמור, עצם התיקון לחוק נועד למעשה להעביר מסר לאמצעי התקשורת ומפרסמי לשון הרע, כי אל להם לפרסם פרטים שאינם נכונים שמא תוגש כנגדם תביעה בעתיד. מצד שני, נפגעי לשון הרע, בין אם הם אנשים פרטיים או אישי ציבור, זכאים להגנה רחבה ופיצויים משמעותיים במקרה שדיבתם הרעה תוצא. היות ומדובר בסוגיות משפטיות מורכבות, והוכחתה של לשון הרע איננה עניין פשוט כלל וכלל, חשוב במקרים אלה להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום זה.
.jpg)
.jpg)
