במקרים בהם שטר חוב ממומש, ייתכן ותקום מחלוקת בין הצדדים בנוגע לאופן יצירת החוב. בכגון דא, רשאי הצד המתנגד לקיומו של החוב להגיש בקשת התנגדות לביצוע השטר.

 

יש לכם שאלה?

פורום התנגדות לביצוע שטר | טענת פרעתי

 

על פי רוב, בקשות ההתנגדות לביצוע השטר נשענות על אחד מארבעת הטיעונים הבאים: טענות בעניין החתימה על שטר (זיוף חתימה או חתימה ללא מתן רשות), טענות בדבר שיק ביטחון (מדובר בשיק ביטחון אשר לא התקיימו התנאים המוסכמים למימושו), אי אחיזה כשורה (הזוכה איננו מחזיק באופן תקין בשיק) או כישלון תמורה (החייב לא קיבל את התמורה עבור השיק ששילם). בקשה זו יש להגיש במועד. במידה והמועד חלף עבר, ייתכן ויהיה ניתן – בכל זאת – להתנגד לביצועו של השטר, וזאת על ידי הגשת בקשה להארכת מועד הגשת בקשת ההתנגדות.


תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובע כי התנגדות לביצוע שטר יש להגיש בתוך 20 ימים מיום קבלת האזהרה בנוגע לפתיחת התיק בהוצאה לפועל. תקנה 128(א) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בית המשפט הינו בר סמכות להאריך את המועד אשר נקבע בחיקוק וזאת מטעמים מיוחדים אשר יירשמו על ידו (בדומה לסמכותו של בית המשפט לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי).
תקנות ההוצאה לפועל אינן מפרטות מהם אותם "טעמים מיוחדים" ועל כן הפרשנות בעניין נתונה לבית המשפט. בית המשפט בוחן אפוא את המקרה, בהתאם לנסיבותיו ובכפוף לההלכה הפסוקה. הפסיקה קבעה לא אחת כי "טעם מיוחד" זה צריך להיות גורם חיצוני אשר לא היה קשור לבעל הדין ולא היה בשליטתו של האחרון.


"טעמים מיוחדים"


כפי שצוין לעיל, המחוקק ובתי המשפט לא העניקו הגדרה מפורשת לאותם טעמים מיוחדים אשר בגינם יהיה זה נכון לקבל את בקשת הארכת המועד. במקרים אלה, בית המשפט מנסה לערוך איזון בין החובה לעמוד בסדרי הדין, מבחינת האינטרס הציבורי הרחב, ובין זכותו של כל אדם לקבל את יומו בבית המשפט והשאיפה של מערכת המשפט לבחון את נסיבות המקרה לעומקן ולדון בהן לשם "חקר האמת".

 

לדוגמא, מוות של קרוב משפחה לא הוכר כעילה מיוחדת לאיחור בהגשת בקשת ההתנגדות, אך מצב בריאותי של החייב הוכר כטעם כאמור. עילה נוספת אשר יכולה להצדיק קבלת בקשת הארכת המועד הינה כאשר החייב מוכיח טעות בתום לב במניין הימים להגשת ההתנגדות. למעשה, כל מקרה שונה ממשנהו ועל כן מומלץ בעניין זה לפנות לעורך דין העוסק בתחום זה. יודגש כי ככל שלא נגרם נזק משמעותי לזוכה, ישנה סבירות גבוהה כי בקשת הארכת המועד תתקבל בבית המשפט, חרף האיחור.


קבלת הבקשה, אימתי?

 

כאשר מונחת לפתחו של בית המשפט בקשת הארכת מועד להגשת התנגדות, נבחנת הבקשה משני היבטים עיקריים. המבחן העיקרי הינו "סיכויי המבקש לזכות בהליך העיקרי". דהיינו, במקרים בהם בית המשפט סבור כי חסימת דרכו של המבקש להגיש את התנגדותו, בשל איחור בהגשתה, עלולה לגרום לחיובו שלא כדין וזאת בשל סיכויי משמעותי לקבלת התנגדותו, בית המשפט יטה להאריך המועד.


לא אחת, נקבע כי "מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת. נעילת דלתות בתי המשפט, בפני צד הרוצה להשמיע את טענותיו, בגלל טעות, מחדל, או רשלנות, איננה רצויה". למעשה, ההליכים הפרוצדוראליים הינם מסגרת גמישה ורחבה אשר מטרתה להעניק לבעל הדין את מלוא האפשרות לפתח ולהציג את עניינו גם כאשר מתרחשת "תקלה או כאשר בעל דין עשה שגיאה במהלך המשפט". כמו כן, יהיה על המבקש להוכיח כי נמנע ממנו לבצע את הפעולה במועד.


בתי המשפט הכירו בעבר גם בטעויות כעילה להארכת המועד, וזאת בשל הרציונאל המשפטי המבקש לחתור לחקר האמת, חרף אי עמידה ב"סדרי הדין". לדוגמא, נקבע כי גם טעות של בעל דין ואו עורך דינו יכולה להוות עילה להארכת מועד. המועד יכול להיות מוארך כאשר הטענות אשר ביססו את טענת הטעות לא נטענו בעלמא אלא היו מבוססות בתצהיר. עם זאת, נקבע כי טעם מיוחד איננו טעות משרדית כגון עומס בעבודת עורך הדין או תקלה בהשגת המסמכים הרצויים. כמו כן, גם טעות בספירת המילים אינה מהווה לכשעצמה טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד. במקרה זה, יש להוכיח כי הטעות בספירת הימים נעשתה בתום לב ובשל סיבות המצדיקות את הארכת המועד למרות זאת. יצוין כי בתי המשפט נוטים לייחס משקל משמעותי לנזק אשר נגרם או עלול להיגרם לבעל הדין השני בשל הארכת המועד.