במאמר אשר התפרסם בגיליון החודש של "עורך דין", טוען פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, כי על השופט אשר גרוניס (אשר עתיד להתמנות לנשיא בית המשפט העליון לאחר פרישתה של הנשיאה הנוכחית, דורית בינייש), "להתאושש מהמהפכה החוקתית אשר הובלה על ידי הנשיא הקודם, אהרון הברק, ונמשכה על ידי הנשיאה הנוכחית". לדידו של פרופ' פרידמן, המהפכה החוקתית הנ"ל פגעה בלגיטימיות של מערכת המשפט בישראל.

 

פרופ' פרידמן מסמן את "אובדן הסמכות המוסרית" אשר קשורה ב"בעיית הלגיטימיות של בית המשפט" כבעיה המרכזית אשר תעמוד בפני גרוניס במהלך תקופת נשיאותו. פרידמן סבור כי בעשרים השנים האחרונות חרג בג"צ מסמכויותיו הלגיטימיות והדבר פגע בו באופן קשה. כמו כן, פרידמן הוסיף והוציא קריאה למחוקק להסדיר את סמכותה של הכנסת לאשר חוקים אשר ייפסלו על ידי בג"צ. לטענתו, הדבר לא יטיב רק עם שלטון החוק, אלא גם עם בית המשפט.


במאמרו, פרידמן תוקף גם את הנשיא (בדימוס) ברק בחריפות. הוא מאשים אותו אף ב"אי אמירת אמרת" וזאת כאשר האחרון קבע במסגרת פסק דין שניתן על ידו כי וועדה בראשותו של השופט שמעון אגרנט קבעה כי המלצותיו של היועץ המשפטי לממשלה צריכות לחייב את הרשות המבצעת. למעשה, פרידמן טוען כי הוועדה קבעה את ההפך הגמור. לדבריו, גם וועדת שמגר, אשר עסקה בהיבטים השונים הקשורים בתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, נמנעה מלעסוק במחויבותה של הממשלה "להתיישר" עם המלצות היועמ"ש.


ביקורת גם על בייניש


ביקורת נוספת נשמעה בנוגע למעמד אשר נתן ברק לחוקי היסוד. לטענת פרידמן, הנשיא בדימוס נתן לחוקים הללו מעמד-על, וזאת כאשר גם הכנסת נמנעה מלעשות כן. פרידמן לא חסך שבטו גם מהנשיאה המכהנת, דורית בייניש. לדידו, בייניש שגתה כאשר התראיינה לעיתון וזאת משום שלנשיא בית המשפט העליון, בדומה לשופטים אחרים, אסור להתראיין באמצעי התקשורת, למתוח ביקורת על פוליטיקאים, לנהל לובי בכנסת או לנסות להתמודד עם נבחרי ציבור במישורים הפוליטיים והציבוריים.


פרידמן מתח ביקורת על הנשיאה וטען כי "נדרשת משופטים, קל וחומר מנשיאי בית המשפט העליון, מידה של דוגמא אישית אשר היינו עדים לה בימיהם של שמגר והנשיאים שקדמו לו. דבריו של השופט נאמרים בפסק הדין והוא מחויב להתייחס לגופו של עניין מבלי להפליג למחוזות רחוקים ומבלי לנסות לקבוע הלכות אשר אינן קשורות לנושא ההתדיינות".


"נראה כי שופטי בג"צ אסירי תודה על כך שניתנה להם הזדמנות להביע את דעתם"


בנוגע לעתירות הרבות המונחות לפתחו של בג"צ, פרידמן סבור כי במקרים רבים בג"צ צריך לדחות את העתירות על הסף, גם מבלי לבקש תגובה. עם זאת, לשיטתו, "נראה כי בבג"צ ישנם שופטים אשר הינם אסירי תודה שניתנה להם האפשרות להביע בעניינים מסוימים את דעתם".


פרופ' נאמן התייחס במאמרו גם לפולמוס התקשורתי בנוגע לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. "להערכתי", טוען נאמן, "מדובר במאבק אשר מתנהל מזה שנים אחדות והוא פרי של המהפכה המשפטית". נאמן סבור כי המהפכה החוקתית אליה הופנו חצי ביקורת מאמרו היא זו אשר גררה את מערכת המשפט לתחומים פוליטיים ולמעורבות בהחלטות אשר אמורות להיות בידי הרשויות המחוקקת והמבצעת. "באופן טבעי, עניינים של הפוליטיקאים במינוי השופטים והשקפת עולמם של האחרונים גבר". לטענתו, העניין יפחת במידה ובית המשפט יצמצם אף הוא את פעילותיו בנושאים אשר חורגים מסמכויותיו.