אפליה בעבודה בישראל הינה תופעה אשר הפכה למכת מדינה של ממש. על פי סקר אשר נערך לאחרונה על ידי מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, עולה כי האוכלוסיות אשר חשות את האפליה על בשרן באופן החריף ביותר הינן האמהות לילדים עד גיל 6, והעובדים בעלי המוגבלויות.

 

יש לכם שאלה?

פורום פיצויי פיטורים

פורום זכויות מעסיקים

פורום חוזה עבודה

פורום זכויות עובדים

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה | אפליה בעבודה

 

הנתונים הוצגו במסגרת כנס נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת. 28% מהעובדים בעלי המוגבלויות העידו כי הם חשו אפליה בעבודה, ו-19% מהאמהות לילדים עד גיל שש העידו אף הן כי אפליה הייתה מנת חלקם. צמודים לאמהות לילדים בגיל 6 היו הערבים (18% חשו אפליה) והעולים החדשים (15%).

 

מנציבות השוויון בעבודה נמסר כי השוואת נתוני הסקר הנ"ל, אשר נערך בשנת 2011, לעומת סקר זהה שנערך לפני כשלוש שנים, העלתה כי תחושת האפליה בקרב הקבוצות השונות נמצאת בעלייה ניכרת ומתמדת. לדוגמא, בשנת 2009 ענו "רק" 20% מבעלי המוגבלויות כי הם סבלו מאפליה בעבודה (זאת, כאמור, בניגוד לכ-28% בסקר הנוכחי). באופן כללי, מתוך העובדים בישראל, לפי הסקר בשנת 2009, רק 12% טענו כי הם סבלו מאפליה. לעומת זאת, בשנת 2011 עמד שיעורם על 17% בסקר הכללי.

 

בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, אמר כי ניתן לראות שיותר קבוצות במשק חשות את נחת זרועה של האפליה, וזאת "למרות עליית מדרגה בשיח האפליה". לגבי האמהות לילדים קטנים, פפרמן הביע מורת רוח מכך שנראה שמעסיקים עדיין רואים בילדים קטנים כהפרעה לנשים עובדות.

 

אפליה גם בקבלה לעבודה

 

עניין נוסף אשר עלה מהסקר הוא האפליה בקבלה לעבודה. שלושה מתוך עשרה ישראלים סבורים כי הם לא התקבלו לעבודה בעקבות השתייכותם לאחת הקבוצות המופלות. עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, התייחסה לממצאים וטענה כי במגזר הפרטי ניתן לחוש ביותר אפליה לעומת המגזר הציבורי. עם זאת, הוסיפה עו"ד קניג-יאיר, האפליה קיימת גם במסדרונות המגזר הציבורי.

 

דברים אלה מצטרפים לדברים אשר אמר הבוקר שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד. גולד טוען כי אי מיצוי אוכלוסיות שונות בשוק העבודה בישראל, כגון נשים בכלל ונשים ערביות בפרט, גורם למשק הישראלי נזקים בשיעור של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. השגריר דיבר בעיקר על שילובם של ערבים בתחום ההיי טק הישראלי, אשר נחשב להצלחה בינלאומית.

 

גולד הוסיף כי שגרירות בריטניה תומכת ב"ארגונים אשר מקדמים פעילות של ערבים בטכנולוגיה". לטענתו, יזמים ערבים רבים מתלוננים בפניו כי הם חשים חסומים וזאת משום שאין להם את הקשרים שיש ליזמים היהודים. השגריר טען כי הסיוע ליזמים הערבים לא נעשה מסיבות פוליטיות אלא מתוך הוגנות ושיקולים כלכליים וטכנולוגיים טהורים. לדבריו, בריטניה מנסה לסייע לישראל שלא "ליפול איפה שהיא נפלה בבואה לשלב אוכלוסיות בשוק העבודה".