קיץ ספורטיבי למדי נמצא בפתח. לפני מספר ימים, נפתחה אליפות אירופה בכדורגל ובקרוב יגיע הלפיד ללונדון לציון תחילתם של המשחקים האולימפיים הנערכים השנה בבירה האנגלית.

 

בישראל, למרות שלצערנו לא התברכנו בספורטאים לרוב (מלבד המשלחת האולימפית אשר מקווה לשוב לארץ עם מדליה אחת לפחות), העניין סביב התחרויות רב. ישראלים רבים משתתפים בהימורים על תוצאות המשחקים מדי יום, אשר מאורגנים על ידי המועצה להסדר ההימורים בספורט. על פי רוב, ניחוש נכון של תוצאות התחרויות מניב באופן מיידי זכייה כספית. עם זאת, לעיתים, המנחש עלול להיתקל בסירוב לשלם את זכייתו. במקרים כגון דא, ייתכן ויהיה צורך לפנות לערכאות המשפטיות. להלן דוגמא למקרים כאמור.


תק (אי') 1491/07 - מחלוקת בנוגע לתוצאות התחרות


הימורי ספורט אינם רק נוגעים לתוצאה סופית. לעיתים, ההימור מורכב מהתרחשויות שונות על הפרקט או על כר הדשא. לדוגמא, הימור על מספר שערים שיפלו במשחק מסוים, או על כמות נקודות שיקלע שחקן כדורסל במהלך ההתמודדות. במקרים אלה, ייתכן ותיפולנה מחלוקת של ממש בין המנחש ובין המועצה להסדר ההימורים ספורט. לדוגמא, האם שער מסוים שייך לשחקן פלוני או שמא מדובר בשער עצמי. להלן דוגמא למקרה בו נפלה סתירה בין התוצאה אשר פורסמה על ידי המועצה להסדר ההימורים בספורט, לעומת התוצאה "הרשמית" של הגוף אשר ארגן את התחרות.


התובע במקרה זה רכש טופסי הימורים של המשחק "ווינר". במסגרת ההימור, התובע ניחש כי שתי קבוצות כדורסל תקלענה ביחד 14 סלים לשלוש נקודות. לטענתו, כאשר המשחק הסתיים, תוצאת ההימור הזוכה תאמה את ניחושו. התובע טען כי התוצאה הנ"ל הופיעה הן באתר האינטרנט של המועצה להסדר ההימורים בספורט, והן באתר הרשמי של הליגה (יורוליג).


המועצה להסדר ההימורים בספורט טענה כי לאחר בדיקה שנערכה בעקבות המשחק, נמצא כי מספר סלי השלוש שנקלעו בהתמודדות היה 13 ולא 14. אי לכך, לטענת המועצה, הטופס שהוצג לא היה "טופס זוכה". התובע טען כי הוא מילא מספר טפסים אשר בחלקם הימר על 14 סלי שלוש, ובחלקם על פחות מכך. לטענתו, כאשר פורסמה התוצאה הזוכה (14 סלים), הוא זרק לפח האשפה את הטפסים האחרים.
 

התובע טען כי הזכייה בטפסים שנזרקו עמדה על כ-2,200 שקלים. טענתו העיקרית הייתה כי המועצה "התרשלה בקביעת תוצאה סופית שגויה" ורשלנות זו הותירה אותו "קירח מכאן ומכאן". בית המשפט בחן את טענות הצדדים וקבע כי התובע היה זכאי לתשלום זכייתו עבור הטפסים בהם סומנה התוצאה של 14 סלי שלוש. בית המשפט קבע כי התובע היה יכול להסתמך על התוצאה שפורסמה באתר היורוליג ומדובר בתוצאה המחייבת את המועצה להסדר ההימורים בספורט.


"אין מחלוקת בין הצדדים כי היורוליג היה הגוף אשר ארגן את משחק הכדורסל וכי הוא אכן פרסם כי נקלעו 14 סלי 3 נקודות במשחק" נכתב בפסק הדין, "כמו כן, לא הייתה מחלוקת כי אכן היה פרסום של המועצה ובו צוין כי ההימור הזוכה הינו X". המועצה להסדר ההימורים בספורט טענה כי התוצאה באתר היורוליג לא הייתה יכולה להיות מחייבת כלפיה, וזאת בשל הוראת סעיף 7(א) לתקנות ההימורים בספורט (תוכנית הימורים יומיים), התשס"א-2001.


"הואיל ומדובר במשחק ספורט, והואיל ומטבע הדברים יכולות להיות השגות שונות ביחס לאירועים במהלך המשחק, החלטות במסגרתו, ספירת הנקודות וכיוצא באלו עניינים הקשורים למהלכו של המשחק, הרי שהתקנות ביקשו ליצור מנגנון ברור לוודאות בדבר הזוכה בהימור", קבע בית המשפט. במילים אחרות, נקבע כי הזכייה הייתה צריכה להיות בהתאם לגוף המוסמך אשר ארגן את המשחק, ולא בידי המועצה להסדר ההימורים בספורט.


א 002049/06 - התיישנות טופס שאבד

 

אדם אשר מילא טופס "משחק הקבוצות" זכה על פי ניחושיו בסך של כ-50,000 שקלים. עם זאת, לצערו, הוא איבד את הטופס ומצא אותו רק לאחר חצי שנה. עם מציאת הטופס, המנחש אץ למועצה להסדר ההימורים בספורט ודרש את זכייתו. המועצה סירבה לשלם וזאת בטענה כי הטופס "התיישן" לאחר חצי שנה מיום המשחקים. המנחש לא אמר נואש והגיש תביעה כנגד המועצה.


לשמחתו, בית המשפט קיבל את טענותיו ופסק כי המועצה תשלם לו את הזכייה. בפסק הדין עמדה השופטת על כך שגם זכות לפי חוזה (החוזה בין המועצה להסדר ההימורים בספורט ובין המנחשים) צריכה להיות מקוימת בתום לב. בפסק הדין נקבע כי כל אימת שהמועצה החזיקה בנתוני הזכייה, היה עליה לשלם את הסכום למנחש גם חרף חלוף חצי שנה. יודגש כי המועצה ביקשה "להיתלות" על האמור בגב הקבלה אותה החזיק התובע ושם נאמר "לאחר חצי שנה המועצה תהיה רשאית להשמיד את תוצאות ההימורים". בית המשפט דחה טענה זו. נקבע כי המועצה לא קבעה התיישנות לאחר חצי שנה, אלא רק קבעה שהיא "תוכל להשמיד את נתוני ההימורים".


"הדברים אשר נכתבו על גב הקבלה לא הציבו קביעות מפורשות באשר לפקיעת תוקפה של הזכייה, או בנוגע להתיישנותה.  דהיינו, ההיגיון אשר עמד מאחורי הסכמה חוזית היה כי המועצה לא תהיה חייבת לשמור את נתוני ההימור לאחר חצי שנה (דבר שעלול לאיין את אפשרותו של זוכה פוטנציאלי לדרוש את זכייתו מעבר לתקופה האמורה)", נכתב בפסק הדין, "אלא מאי? המועצה לא טענה במקרה דנן כי הנתונים נשוא הימורו של התובע הושמדו. נהפוך הוא, התברר לבית המשפט כי הנתונים קיימים גם קיימים. למעשה, לא הייתה כל מניעה - משפטית או חוזית - לבדוק את נכונות הפרטים בטופס של התובע, ולשלם לאחרון את זכייתו".