בשנים האחרונות, שוק העבודה הפך לפלטפורמה גלובאלית ועובדים רבים "מנוידים" במסגרת עבודתם למקומות שונים ברחבי העולם. אחת הדוגמאות ה"קלאסיות" לכך הינה נסיעה לחו"ל מטעם המעביד במסגרת "רילוקשיין".
יש לכם שאלה?
מדובר בסיטואציה שבה עובד בישראל נשלח מטעם העבודה לתקופה מוגבלת בחו"ל. תופעה זו נפוצה בעיקר בחברות היי טק אך ניתן לראות אותה גם במגזרים עסקיים אחרים. רילוקשיין יכול להיות למדינות מערביות מפותחות (כגון קנדה, ארה"ב ובריטניה) או למדינות מתקדמות פחות (לדוגמא, בדרום אמריקה ובאפריקה). אחת הסוגיות החשובות ביותר בעניין זה, מבחינת משכורתו של העובד (והתנהלותו של המעסיק) היא המיסוי בעבור ההכנסה בחו"ל. עובדים רבים סבורים כי מעבר לחו"ל טומן בחובו, באופן ברור, "הנאה" מדיני מיסים מטיבים וקלים יותר מהחוק הישראלי. עם זאת, חשוב לדעת כי אין מדובר בעניין כה פשוט ופעמים רבות העובד ימשיך לשלם את המס הישראלי, גם בגין הכנסותיו מעבר לים.
האם יש לשלם את המס על פי הדין במדינה הזרה, או שמא העובד צריך להמשיך ולשאת במס ההכנסה הישראלי? עסקינן אפוא בסוגיה הנוגעת בדרך כלל לעניין הגדרת התושבות של העובד. לאמור, האם הוא עדיין מוגדר "תושב ישראל", גם כאשר הוא נמצא בחו"ל למשך שנה או שנתיים מטעם העבודה, או שמא עסקינן באדם שתושבתו הישראלית נותקה באופן ארעי.
הטעות הנפוצה בעניין זה הינה כאשר עובדים אשר עוזבים את ישראל מפסיקים לדווח על הכנסותיהם למס הכנסה ומבקשים לחזור לארץ לאחר מכן כאילו "דבר לא אירע". יודגש כי התנהלות לקויה מול רשות המיסים עלולה להסתיים באקורד צורם מבחינת העובד. עובדים אלו עלולים להתמודד עם תביעה לתשלום שיעורי מס גבוהים ואף האשמות בביצוע מעשים פליליים ועבירות מיסים (בגין אי ניכוי מס, אי דיווח לרשות המיסים וכדומה). להלן מאמר קצר אשר סוקר את האפשרויות העומדות בפני עובדים הנשלחים לרילוקשיין. כפי שיהיה ניתן לראות להלן, ישנם פתרונות קלים ופשוטים אשר במידה והעובד יפעל לפיהם תימנע ממנו עוגמת נפש בעת חזרתו לישראל. חשוב להדגיש כי ישנם נתיבים מסובכים ומורכבים יותר. בכל מקרה, מיותר לציין כי בהחלט מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים בטרם הנסיעה, וזאת על מנת למנוע תקלות מצערות בעתיד.
כיצד מתכוננים?
טרם נסיעה לחו"ל במסגרת רילוקיישן, מומלץ לפנות למומחה מס אשר בקיא הן בדיני המיסים הישראליים והן בסוגיות הבינלאומיות הרלבנטיות לארץ הזרה המדוברת. חשוב שלא להחסיר מידע מהמומחה ולעדכן אותו באשר למשכורתכם המלאה בישראל, המשכורת העתידית בחו"ל, התקופה המיועדת, מעמדם של בני המשפחה וכדומה. מומחה המס יוכל להתייחס למלוא הנתונים ולבדוק האם יהיה ניתן להציג את הנישום כ"תושב חוץ" או שמא מדובר באדם אשר יוגדר גם בחו"ל כ"תושב ישראל".
כפי שצוין לעיל, סוגיית התושבות הינה ברת חשיבות בענייני מס. על פי החוק, עובד ישראלי המועסק בחו"ל מוגדר עדיין כ"תושב ישראל" אלא אם הוא ניתק את תושבתו. תושבתו נבחנת בהתאם לזיקות העובד למדינה. לעיתים, העובד יוכל לטעון כי הוא היה תושב של שתי המדינות במקביל, הן של ישראל והן של המדינה אליה הועבר במסגרת עבודתו. כמו כן, ישראל חתומה מול מדינות שונות על אמנות מס בינלאומיות אשר נועדו להסדיר את סוגיות המיסוי כנגד עובדים העוברים ממקום למקום. חשוב להדגיש כי ישנם מקרים רבים בהם קיימים פערים בין הגדרת התושבות באמנות המס לבין פקודת מס הכנסה הישראלית.
במידה והעובד מוגדר תושב ישראל, יהיה עליו לשלם מיסים ישראליים מהכנסותיו בחו"ל. על פי רוב, כאשר העובד נשאר בעל זיקה חזקה לישראל (בדרך כלל כאשר מדובר בנסיעה אשר איננה ארוכה), לא יהיה ניתן לקבוע כי הוא תושב חוץ. במקרה כגון דא, העובד ימשיך לשלם מס הכנסה בישראל. עם זאת, הוא יוכל להפחית מעט את השכר הקובע לשם חישוב המס באמצעות דו"ח אישי על הוצאות שונות כגון חינוך הילדים, אש"ל, הוצאות רפואיות, דיור וכדומה.
לעיתים, עובד אשר נשלח מטעם מעסיקתו לרילוקיישן במדינה אחרת יוכל להביא לניתוק תושבתו הישראלית ולהגדרתו כתושב חוץ. פעמים רבות, העובד יענה על הדרישות של החוק והפסיקה לשם הגדרתו כתושב חוץ במהלך תקופת העבודה בחו"ל. חשוב להדגיש כי יש לקבל לכך את הסכמתן של רשויות המס ועל כן מומלץ להיעזר בחוות דעת מטעם מומחה אשר יסייע לעובד להוכיח את היות תושב חוץ. מטרתה של חוות הדעת הנ"ל הינה לאפשר לעובד להתגונן מול טענות פליליות כנגדו בדבר ביצוע עבירות מס (עם חזרתו לישראל).
ניתוק תושבות, אימתי?
המבחן בפסיקה לשם קביעת תושבות נקרא "מרכז החיים". מבחן זה עומד למעשה על מכלול הקשרים שפלוני מקיים עם ישראל - מקום המגורים, בית הקבע, מקום העיסוק הקבוע, מקום הקשרים החברתיים, מקום הקשרים המשפחתיים, מקום האינטרסים הכלכליים וכדומה. ככל שמכלול הסממנים הנ"ל יצביע על קשר חזק יותר לחו"ל, כך יגברו הסיכויים שהעובד יוגדר כ"תושב חוץ". במקביל למבחן "מרכז החיים", נקבעו גם מספר חזקות מספריות לפיהן חזקה על אדם כי הוא תושב ישראל במידה והוא שהה למעלה מ-183 ימים בישראל בשנת המס, או יותר מ-30 ימים בשנת מס נוכחית וסה"כ 425 ימים במצטבר בשנה או בשנתיים אשר קדמו לה. מבחן מרכז החיים יכול לסתור את החזקות הנ"ל ומדובר בסוגיה משפטית הנבחנת בהתאם לנסיבות המקרה לגופו.
חשוב להדגיש כי רשות המיסים יכולה לטעון כלפי אדם שהוא תושב ישראל וזאת גם כאשר האחרון גר בחו"ל במשך תקופה של מספר שנים ואף כאשר הוא מקיים זיקות רבות למדינה הזרה (התחתן, למד, רכש נכסים וכדומה). במקרים אלה, רשות המיסים תטען כי למרות המגורים הממושכים בחו"ל, זיקתו של העובד לישראל לא פגה והוא עדיין קשור למדינה. מומחי מס ממליצים, על מנת להגיע לשקט נפשי בעניין זה, להגיע בטרם עת להסדר מול רשות המסים באשר להגדרתו של העובד כתושב חוץ. פניה כגון דא צריכה להיות עוד כאשר העובד נמצא בחו"ל ולכל הפחות מספר חודשים טרם חזרתו לישראל. גם כאן, חשוב להתייעץ עם מומחים בתחום אשר יבחנו את האפשרויות העומדות על הפרק בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
