כל מי שעמד פעם בפני ניתוח פשוט עד מורכב, נוטה לחשוש מתוצאות בלתי הפיכות שעשויות להיגרם במהלך הניתוח. למרבה הצער, רשלנות רפואית היא הרבה יותר שכיחה ממה שהיינו רוצים, ולעיתים משאירה את הנפגעים עם חבלות גופניות ונפשיות, חלקן בלתי הפיכות.
מקרה כזה אירע לבחור צעיר שעקב טיפול לקוי באשך הימני שלו במרכז הרפואי שיבא תל השומר, איבד אותו לצמיתות, כאשר השופטת פוסקת לטובתו פיצויים על סך 271 אלף שקל.
יש לכם שאלה?
פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
פורום רשלנות רפואית באבחון
הצעיר, בן 18 בזמן המקרה, נאלץ לעבור ניתוח שנועד לקשור את כלי הדם המובילים לאשכיו. עשרה ימים לאחר אותו ניתוח, החל להרגיש כאבים עזים באשך הימני שלו. הצעיר פנה למרפאה ולאחר בדיקה הוחלט להפנותו לחדר המיון במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
הצעיר עבר בתחילה בדיקה אצל כירורג, שאבחן כי האשך הימני גדול מהמקובל, בעל צבע כהה מהרגיל ומרקם קשיח. משם הופנה לבדיקה אצל אורולוג, שבדק את האשך באופן ידני. על סמך אותה בדיקה החליט האורולוג כי מדובר בדלקת, והציע לצעיר לעבור בהמשך בדיקת אולטרה סאונד בקופת החולים לה הוא משתייך.
אי עמידה בנהלי משרד הבריאות
אך לצערו של התובע, האבחנה של אותו אורולוג לקתה בחסר. מספר ימים לאחר הבדיקה בחדר המיון, האשך המשיך לתפוח. בבדיקת אולטרה סאונד שנערכה לו אובחן כי מדובר במקרה מסוכן של תסביב אשך. מצב זה, שפירושו ליפוף האשך סביב צינור הזרע, גורם לעצירה מוחלטת של זרימת הדם לאזור. לרוע מזלו של הצעיר, במקרה של תסביב אשך, ניתן להציל את האשך הפגוע בתוך שש שעות בלבד מרגע היווצרותו. במקרה הנדון, עבר זמן ממושך בהרבה וכתוצאה מכך איבד את האשך.
בתביעה שהגיש הצעיר נגד המרכז הרפואי שיבא ונגד מדינת ישראל, אשר בבעלותה נמצא בית החולים, טען כי לו היה נשלח במהלך שהייתו בחדר המיון לבדיקת אולטרה סאונד, ניתן היה לאבחן בזמן את תסביב האשך ולמנוע את אובדנו. בנוסף, התברר כי אותו אורולוג שבדק את הצעיר ואף שילח אותו לביתו, קיבל את הכשרתו במדינת אוקראינה, כשהמשמעות היא הפרה של תקנות משרד הבריאות, כיוון שזה מוסמך לעבודה בישראל אך ורק כרופא כללי ולא כרופא מומחה.
להגנתה, טענה המדינה כי הצעיר עצמו פנה לבדיקה רק שעות ארוכות לאחר תחילת הכאבים, ובנוסף טענה כי אבחנתו של הרופא הבודק עמדה בנהלים.
על הרופא היה לבצע בדיקות נוספות
השופטת יעל הניג לא התרשמה מטיעוני ההגנה, ופסקה כי מדובר ברשלנות. על הרופא הבודק היה לשלוח את המטופל לבדיקות נוספות, בייחוד לאור העובדה כי לאור התוצאות החמורות להן גורם תסביב אשך, אין לקחת סיכונים ולפעול בכדי למנוע ספק ולכל הפחות לשלול סיכוי למצב רפואי זה.
לטענת השופטת, טעה הרופא פעמיים: בפעם הראשונה, כאשר נמנע מבדיקות נוספות, לרבות אולטרה סאונד, והטעות השנייה, כאשר לא קיבל מרופא בכיר אישור לשחרור, כשסביר להניח שזה היה מתנה את שחרורו של הצעיר בבדיקת ההדמיה.
בבואה לתת את גזר הדין, לקחה השופטת בחשבון מלבד הסבל שנגרם לתובע את הפגיעה באיכות החיים ואת החששות שסביר שילוו אותו בהמשך חייו בנוגע לתפקודו של האשך הנותר. לאור כל זאת פסקה השופטת פיצויים על סך 271 אלף שקל, כשבנוסף חייבה את מדינת ישראל בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט על סך 75 אלף שקל.
.jpg)
.jpg)
