אלי דורון, עו"ד-גיל מור, עו"ד


לא פעם מבקשת חברת הביטוח, כי המבוטח ייבדק "במכונת אמת" או בעגה המקצועית בפוליגרף לצורך הוכחת תביעתו.

הפוליגרף – POLYGRAPH - מקורו ביוונית - רב רישום, פועל על ארבעה ערוצי רישום: שני ערוצי נשימה, ערוץ מוליכות חשמלית של העור, ערוץ לחץ דם וקצב דופק.

 

כל ערוץ מחובר לחיישן, המוצמד לנבדק בזמן הבדיקה. אמנם המבוטח רשאי שלא להסכים אך במרבית המקרים המבוטח זקוק לסכום הכסף הנתבע ויפעל ככל שיונחה ע"י חברת הביטוח על מנת לזרז את מהלך התשלום.

במקרים בהם מבקשת חברת הביטוח להפעיל את בדיקת הפוליגרף פועלת חברת הביטוח להחתים את המבוטח על טופס המאשר כי אם ימצא דובר שקר בבדיקה – הוא מוותר בכך על תביעתו.

 

למעלה מכך, במסגרת הטופס הנ"ל שני הצדדים מסכימים כי תוצאות הפוליגרף יהוו ראיה בלעדית ומכריעה בבית המשפט. במקרה בו תוצאות הבדיקה הן כי המבוטח נמצא דובר שקר, חברת הביטוח תוכל ואף תעשה שימוש בהן.

נזכיר כי, לא בכדי שולחות חברות הביטוח את המבוטחים לעשות בדיקות פוליגרף. אלא נראה כי, חברת הביטוח חושדת כי משהו במקרה הביטוח אינו מתיישב עם גרסת המבוטח או שמא הבדיקה תוכל להוכיח כי גרסת המבוטח תתגלה כשיקרית. מעבר לבעיה שכרוכה בחתימה על המסמך, עלול בודק הפוליגרף להכשיל את הנבדק בגלל ניסוחן הלא זהיר של השאלות.

על מכשיר הפוליגרף דובר רבות הן בארץ והן בחו"ל.

 

אף לגבי מהימנותו של מכשיר הפוליגרף ככלי להוכחת דבר מה בבתי משפט נאמר רבות. כך, למשל, בפס"ד ת.א. (צפת) 1033/03 בוקאעי הלאל נ’ נאדר תופיק בוקעאי נכתב מפי השופט: "נקודת המוצא היא, כי לעת עתה, קיימת מחלוקת ממשית בקרב אנשי הקהילה המדעית שלעניין בכל הקשור למהימנות ואמינות טכניקות הבדיקה של מכשיר הפוליגרף ותוצאותיה". קרי, ישנם זרמים בקהילייה המדעית אשר טוענת כי קיימים טכניקות של שאלות בכדי שנוכל להכשיל את האדם שנבדק.

כך, לדוגמא, בעל חברת משאיות ביטח את המשאיות אשר היו בחברתו.

 

חברת הביטוח דרשה להתקין התקן מיוחד המונע את הנעת הרכב ללא מפתח מיוחד. ואכן בעל החברה התקין ע"ג המשאיות את ההתקן המבוקש. אלא שלאחר זמן מה, נגנבו שתי המשאיות. בעל החברה, הסכים להיבדק בבדיקת פוליגרף. בבדיקת פוליגרף שערך בעל החברה על חשבונו נמצא דובר אמת ואילו בבדיקת פוליגרף שהייתה מוסכמת על הצדדים נמצא דובר שקר, דבר אשר הכריע את התיק לרעתו.

יוסבר כי המבוטח אינו מחוייב כלל ועיקר להיענות לדרישת חברת הביטוח לערוך בדיקת פוליגרף. יתרה מכך, ברוב המקרים יעשה נכון המבוטח אם יסרב לעבור את בדיקת הפוליגרף ואם הוא משוכנע כי הוא "צודק במאת האחוזים" נכון יעשה אם ייוועץ אם עורך דין, אשר יסביר לו את כל ההשלכות הנובעות מכך.

שנית, יש לשים לב ולהיות ערניים לשאלות הנשאלות על ידי החוקר בבדיקת הפוליגרף. כך, לדוגמא, כאשר עובד ישאל אם הוא קיבל טובת הנאה או תמורה כל שהיא מעבר למשכורתו.

 

 יש ליתן את הדעת כי גם אם הלקוח הביא לך עט או פחית שתיה במתנה הדבר נמצא בגדר טובת הנאה.

 

ניתן להבין מכך, כי השאלות אשר ישאלו חוקרי חברת הביטוח יהיו ברובם שאלות כלליות אשר לא נוגעות למקרה הספיציפי, אלא על מקרים דומים אם ישנם כאלו.

 

יתרה מכך, בכדי לצלוח את הפוליגרף על החוקר לשאול שאלות סגורות בהם התשובה היא "כן" או "לא". שאלות פתוחות הינם לכשלעצמן פותחות פתח "להסתבכות" ולסיכוי, ולו הקלוש ביותר, כי המבוטח יצא דובר שקר.

שלישית, באם הסכמתם להגיע לבדיקת פוליגרף עמדו על כך שלא תחוייבו לחתום על ההסכם. זאת בכדי שאם תצאו דוברי שקר, הדבר לא יחייב.

 
אין לראות באמור לעיל כתחליף לייעוץ משפטי. עו"ד גיל מור נמנה על משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי.
[email protected]