בש"א 23215/01 בנק המזרחי המאוחד נ' מנשה כהן


ביום 14.5.95 הגיש הבנק תביעה בסדר-דין מקוצר, ועילתה אי-פרעון הלוואה בסך 700,000 ש"ח. ערעור החייב לבית המשפט המחוזי נדחה. ביום 8.9.98 הגיש החייב בקשה לבית המשפט המחוזי לביטול פסק הדין, בטענה כי התברר לו, שלא הוא חתום על מסמכי ההלוואה.

 

בקשה זו נמחקה על הסף מהנימוק שהחייב לא הוכיח כי נקט שקדנות סבירה לאיתור מסמכי ההלוואה במועד הרלוונטי להגשת בקשת הרשות להגן מטעמו. החייב טוען כי אין לפתוח נגדו בהליכי פשיטת רגל, משום שאין בהליכים אלו כל תועלת לנושים. טוען החייב, כי אין ברשותו כל נכסים, מלבד דירתו, המוגנת מפני מימוש לטובת הבנק בשל ההסכם בין הצדדים.

 

האם יש בהליכים הנפתחים נגד החייב תועלת לנושים?


1. נפקותה של טענת "תועלת לנושים" או "העדר תועלת לנושים", נידונה בשורה ארוכה של החלטות ונקבע כי אין החייב יכול להשמע בטענות אלו במסגרת התנגדות להתראת פשיטת רגל או לבקשת נושה למתן צו כינוס, זאת מכל הטעמים הבאים:

א) הליכי פשיטת רגל מאפשרים חסימת חייב חדל-פרעון מיצירת התחייבויות חדשות אשר יקטינו את מסת נכסיו ויפגעו בנושים.

 

ב) הליכי פשיטת רגל מאפשרים לנושים, לא-פעם, "לרדת" ביעילות רבה יותר אל נכסי החייב, ולגלות נכסים אותם "שכח" החייב לציין בהליכי הוצאה לפועל, וזאת לרבות נכסים אשר הוענקו באופן שניתן לביטול לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.

 

ג) הנושה הוא המופקד על תועלתו העצמית, ואין הוא זקוק ל"עצתו" של החייב בנושא זה. מעצם הנקיטה בהליכי פשיטת רגל עולה החזקה כי הנושה סבור כי יש בהליכים אלו תועלת.


2. בשלבי התראת פשיטת הרגל והבקשה למתן צו כינוס, אין בית המשפט דורש מהנושה המבקש, כי "יוכיח" את התועלת שגלומה עבורו בהליכי פשיטת הרגל. זאת אף לא בהוכחה לכאורה, מן הסוג הדרוש למתן סעד זמני, קל וחומר שלא לפי מאזן ההסתברות הדרוש לזכיה במשפט אזרחי. לעניין תועלת הגלומה בהליך - די לנושה לחשוף קצהו של שיקול או סיכוי הגיוני, שאינו מופרך וחסר-בסיס על פניו, בכדי לדלג מעל "משוכה" זו.


3. אין לחייב זכות מוקנית כי הנושה יפתח נגדו בהליכי הוצאה לפועל דווקא, להבדיל מהליכי פשיטת רגל. הטענה כי "לא מוצו הליכי ההוצאה לפועל", דינה אף היא להדחות על הסף. גם מסיבה זו, אין כל טעם להקשות על נושה בדרישה להוכחת "התועלת" אשר תצמח לו מהליכי פשיטת רגל דווקא.


4. במקרה דנן, טוען הבנק לחשד להענקות רכוש, שעשויות להמצא בטלות לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. החייב מאריך בטענות עובדתיות כנגד טיעונים אלו. אלא, שאין כל צורך להדרש להם במסגרת הליך של התנגדות להתראת פשיטת רגל. די בכך שטיעון הבנק אינו נראה אבסורדי או נגוע בחוסר תום-לב על פניו, בכדי שלא יחסם מהגשת בקשה להתראת פשיטת רגל.


לסיכום,

 

במקרה דנן יש בהליכי פשיטת הרגל הנפתחים נגד החייב משום תועלת לבנק-הנושה. די בכך שטיעון הבנק אינו נראה אבסורדי או נגוע בחוסר תום-לב על פניו, בכדי שלא יחסם מהגשת בקשה להתראת פשיטת רגל.