בש"א 2536/02 פלוני נ' פלונית


ביום 17.1.02 פסק ביהמ"ש את מזונותיהם הזמניים של המשיבים - אשתו ושני ילדיו של המבקש. דמי המזונות שנפסקו הוטלו על המבקש לתשלום החל מיום 5.7.01. ביום 5.2.02 ניתן כנגד המבקש צו כינוס נכסים במסגרת בקשתו שלו לפשיטת רגל. המבקש עותר להפחתת סכום המזונות.


האם יש להעתר לבקשה?


1. סכומי המזונות שנתגבשו לתשלום לפני צו הכינוס הינם בגדר סכומים ברי תביעה בפשיטת רגל ונהנים מדין קדימה מסוים. על מנת לגבותם יש להגיש תביעת חוב בגינם לנאמן בפשיטת הרגל.


2. סכומי המזונות שהמבקש חויב בתשלומם ושזמן פרעונם התגבש ומתגבש לאחר מועד מתן צו הכינוס אינם בגדר חוב בר תביעה בפשיטת רגל. הדרך לגביית מזונות אלה, כולם או חלקם, נתונה למשיבים בהליך לפי ס' 128 לפקודה - בית המשפט של פשיטת הרגל הוא שיקצוב למשיבים מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.


3. המזונות שנתגבשו עד מועד מתן צו הכינוס כנגדו הינם בגדר חוב בר הוכחה בפשיטת רגל וממילא ימתין תשלומם יחד עם תשלום החובות האחרים תוך התחשבות בקדימות המסוימת המוקנית להם.

 

אשר למזונות שהתגבשו ויתגבשו לאחר מתן צו הכינוס ממילא אין לגבותם באורח עצמאי ובמלואם מנכסי החייב ו/או הכנסותיו שכן ביהמ"ש של פשיטת רגל הוא שאמור לקצוב את הסכומים שישלם המבקש על פי הליך לפי ס' 128 לפקודה.

 

משכך אין כל משמעות אם החיוב יעמוד על הסכום שנקבע בהחלטה למזונות זמניים או שיופחת לסכום אחר.


4. הבקשה תשאר תלויה ועומדת לעת מצוא. יחד עם זאת השאלה היא אם יש לראות בבקשה להפחתת מזונות (או בעילה להפחתה ) כנכס שהכוח לנקוט הליכים לשם הפעלת זכותו של המבקש בו לטובתו נתונה לכנ "ר?

 

נראה שהתשובה היא חיובית שכן כל סכום שיופחת מסכום המזונות ממילא לא יגבה מהכנסותיו ו/או מרכושו של פושט הרגל לפי סעיף 128 לפקודה כך שישארו יותר מאלה לצרכי חלוקה.


לסיכום,

 

סכומי המזונות שנתגבשו לתשלום לפני צו הכינוס הינם בגדר סכומים ברי תביעה בפשיטת רגל כאשר על מנת לגבותם יש להגיש תביעת חוב בגינם לנאמן בפשיטת הרגל.

 

סכומי המזונות שהמבקש חויב בתשלומם ושזמן פרעונם התגבש ומתגבש לאחר מועד מתן צו הכינוס אינם בגדר חוב בר תביעה בפשיטת רגל.