אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - עמית כהן, משפטן

 

מאז שנת 2003, חלה מהפיכה של ממש במערכת המס בכל הנוגע למיסוי פעילות בחו"ל. בעוד שקודם לכן הוטל מס על הפעילות בישראל עם השלכות מסוימות של הרחבת פעילות זו גם לחו"ל, שונתה התפיסה הבסיסית והדגש הוסט לעבר המיסוי הפרסונאלי, המטיל את חבות המס על הנישום הישראלי גם לגבי פעילות מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של ישראל.

 

במצב הדברים הנוכחי, לסוגיית סיווג יחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ השלכות קרדינאליות על סמכות רשויות המס למסות הכנסות יחיד שהופקו מחוץ לישראל.

 

לשם כך מוגדר תושב ישראל שהוא יחיד בתור מי שמרכז חייו בישראל ולשם קביעת מרכז חייו של היחיד, כאמור, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, בשילוב עם מבחן טכני גרידא לעניין מספר הימים בהם שהה היחיד בישראל בשנת מס ספציפית.


במאמר זה נבקש להיכנס לעובי הקורה בכל הקשור לעניין הזיקה המשפחתית ובעיקר לסוגיית פיצול תאו המשפחתי של היחיד, בניסיון לבחון האם תתכנה נסיבות בהם מרכז חייו של מאן דהו יהא שונה ממרכז חייהם של אשתו וילדיו.


לעניין הזיקה המשפחתית מן הראוי להזכיר את פס"ד צייגר , שם נדונה שאלת פיצול התא המשפחתי בכל הנוגע להגדרת המושג "תושב".

 

באותו עניין עבד הנישום במשך שנים רבות באילת בעוד משפחתו עברה בשלב מסוים לרעננה. ביהמ"ש אומנם מתייחס להגדרת המונח "תושב" לצורך ההטבות לפי חוק סחר חופשי באילת, אך לשם כך עושה הוא היקש מהגדרת "תושב" לפי הפקודה.

 

לעניין פיצול התא המשפחתי קובע ביהמ"ש כי: "יש ותתקיימנה נסיבות בהן מקום 'מרכז חייו' של פלוני - לאמור, מקום מגורי הקבע שלו, יהיה שונה ממקום מרכז החיים של אישתו וילדיו - וזאת כאשר 'מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים' של אותו פלוני מצביעים על פיצול 'מרכז החיים' ומקום מגורי הקבע בין אותו פלוני לבין בני משפחתו".

 

כפי שניתן לראות, בנסיבות מסוימות בהן מכלול קשריו הכלכליים והחברתיים של אדם הינם במדינה אחת, אזי עשוי הוא להיחשב כתושב אותה מדינה, חרף העובדה שאשתו וילדיו, היינו תאו המשפחתי, מצוי במדינה אחרת.


ועל כן ניתן לומר כי בנסיבות מיוחדות בהן היחיד מתגורר שנים רבות בחו"ל והוא "נטוע" שם מבחינה כלכלית וחברתית, ניתן לראות בו תושב זר על אף הימצאות תאו המשפחתי בישראל.