פשר 165/02 עאיק ראיף נ' הכונס הרשמי


החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס. ביהמ"ש נעתר לבקשתו בהסכמת הכונס הרשמי ונתן צו לכינוס נכסיו. באותה החלטה חייב ביהמ"ש את החייב לשלם לקופת הכינוס, לטובת נושיו, סך של 500 ש"ח מדי חודש בחודשו. כעת על ביהמ"ש לבחון האם להכריז על החייב כעל פושט רגל.


האם יש להכריז על החייב כעל פושט רגל?


1. השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא השאלה אם פעל בתום לב אם לאו. הדגש אשר לתום ליבו של החייב, לעניין התקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריזו פושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובותיו.


2. במקרה דנן, מסתבר כי החייב נכשל במשיכתם של שיקים רבים, משלושה חשבונות בנק שונים, כאשר חזקה עליו שידע, לאור מצבו הכלכלי הדחוק, כי אין על הבנק חובה לכבדם.


3. בית המשפט כבר פסק לא אחת כי משיכת שיקים ללא כיסוי הינה התנהגות פסולה המצדיקה, כשלעצמה, את דחיית בקשתו של חייב להכריזו פושט רגל. אין זה מתקבל על הדעת כי אדם ימשוך שיקים כשהוא יודע שאין כל סיכוי כי הבנק יכבדם, יטעה את מקבלי השיקים, יונה אותם ויגרום להם לחשוב כי הם מקבלים לידיהם מסמכים סחירים בעלי ערך, ולאחר מכן יזכה להגנתו של בית המשפט במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

 

מי שמבקש לחסות בצילה של פקודת פשיטת הרגל חייב לבוא לבית המשפט בידיים נקיות ולהראות כי הסתבך בחובותיו בתום לב.


4. זאת ואף זאת: שומה על חייב המגיש לבית המשפט בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל "להתפשט" בפני בית המשפט והכונס הרשמי ולחשוף בפניהם את כל הפרטים הנוגעים לרכושו, לנכסיו, להכנסותיו, להוצאותיו ולחבויותיו (סעיף 17(א) לפקודה).


5. בענייננו חטא החייב בכך שלא הצהיר בטופס 5 שצורף לבקשתו על קרן השתלמות וקופת גמל על שמו בבנק יהב, על קרן פנסיה "מבטחים" ועל שתי פוליסות ביטוח בחברת הביטוח "סהר". כך גם לא הצהיר החייב על דבר קיומו של כרטיס אשראי "ישראכרט" שבו עשה שימוש. לא כך נוהג אדם תם לב. מי שכך נוהג, מעיד על עצמו כי הוא מבקש להעלים מידיעת בית המשפט, הכונס הרשמי ומנושיו פרטי רכוש ולהעלימם מעיניהם.


6. חייב שאינו מציית לצו בית המשפט והוא מפגר בתשלומים החודשיים שהושתו עליו, למרות שהסכום החודשי שבו חוייב הינו סכום מינימלי, כאמור לעיל, מעיד על עצמו כי הוא מזלזל בהחלטות בית המשפט וכי נקט בהליך פשיטת הרגל רק כדי לקבל את הגנת בית המשפט מבלי לעשות מצידו אפילו את המעט הנדרש ממנו למען נושיו.

 

על חייב המבקש להכריזו פושט רגל להקפיד לשלם את התשלומים החודשים המוטלים עליו כסדרם ובמועדם. לפיכך, גם איחור בביצוע התשלומים יש בו משום חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל.
 

לסיכום,

 

אין להכריז על החייב כעל פושט רגל. החייב לא הצהיר על קיומם של קופת גמל, קרן פנסיה, קרן השתלמות ופוליסות ביטוח. זאת ועוד הוא אף מפגר בתשלומים החודשיים שהושתו עליו למרות שאלו סכומים מינימאליים.